"חוק מילצ'ן": מי חזר לישראל בעקבותיו, ומה משגע את רשות המסים - משפט - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"חוק מילצ'ן": מי חזר לישראל בעקבותיו, ומה משגע את רשות המסים

החוק מאפשר לשר האוצר להאריך בעשר שנים את הפטור לעולים חדשים ותושבים חוזרים מדיווח ומתשלום מס על הכנסות בחו"ל - בתנאי שביצעו השקעה משמעותית בישראל. ברשות המסים ביקשו שוב ושוב לבטלו - ללא הצלחה

39תגובות
ראש הממשלה בנימין נתניהו ואיש העסקים ארנון מילצ'ן, ב-2005
David Silverman/Getty Image/ ד

ההמלצות שפורסמו אתמול על ידי המשטרה הפנו זרקור לחוק הידוע בכינויו "חוק מילצ'ן", המאפשר לעולים חדשים ותושבים חוזרים לקבל פטור מדיווח ומתשלום מס על הכנסות בחו"ל. זאת לאחר שנודע כי יאיר לפיד העיד בתיק 1000, כי התבקש - בעת כהונתו כשר אוצר - על ידי נתניהו, לקדם עניין הקשור בחוק ושאמור היה להטיב עם מילצ'ן - אך בלם את היוזמה.

בתחילת 2007 נכנסה לתוקף רפורמה מרחיקת לכת, המאפשרת לעולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים פטור ממס ומדיווח בישראל לתקופה של עשר שנים. הפטור ניתן על כל ההכנסות האקטיביות והפסיביות המופקות מחוץ לישראל - בין אם מקורן ברווחי הון ממימוש נכסים והשקעות מחוץ לישראל, ובין אם הן הכנסות שוטפות שהופקו מחוץ לישראל.

החוק, שכונה "חוק מילצ'ן", נחקק ב-2008 בתקופת ממשלת אולמרט, כשראש רשות המסים היה יהודה נסרדישי והרוח החיה בתהליכי החקיקה היה פיני רובין, עורך דינו של מילצ'ן ושל בעלי הון אחרים. מעבר למילצ'ן, שמות נוספים שהוזכרו ככאלה שחזרו לישראל בעקבות הרפורמה היו שי אגסי, סול זכאי וארנון כץ.

ברשות המסים מאוד לא אוהבים את החוק הזה, ובמהלך השנים נעשו לפחות שלושה ניסיונות לבטל בחוק ההסדרים את חובת הדיווח ואת האפשרות להאריך את תקופת ההטבות לעשרים שנה, אם העולה ביצע השקעה משמעותית בישראל - שלא צלחו. 

הניסיונות עד כה עסקו בחובת הדיווח בלבד, ולא בביטול הפטור ממס שלו זכאי העולה לפי החוק. מדוע חובת הדיווח מרתיעה את אלה שמתכננים לעבור לישראל? מלבד הביורוקרטיה והעלויות של הגשת דו"חות, ייתכן כי אותם עולים חדשים ותושבים חוזרים חוששים שעם חשיפת המידע עליהם למס הכנסה הם יזומנו לתשאול. בנוסף, תהיה חשיפה לבדיקה של רשות המסים גם לכאלה שהסתמכו על חוות דעת משפטיות לצורך הזכאות להטבות, ובהתאם לכך דיווחו או לא דיווחו על הכנסות בחו"ל.

בנוסף לתיקון אשר יחייב בדיווח היו גם ניסיונות בשנים האחרונות לתקן את הסעיף בחוק, שנראה שהוא הרלוונטי לטענות בהמלצות המשטרה בעניין נתניהו. לפי סעיף זה רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להאריך את תקופת ההטבות בעשר שנים נוספות, אם העולה ביצע השקעה משמעותית בישראל. סעיף זה חוקק ב–2009, אך עד כה לא הותקנו תקנות ליישומו. לכן, ברשות המסים ביקשו לבטל אותו.

מבחינת רשות המסים, הפטור הקיים מעורר קשיים רבים: "ליקויים רבים של ישראל במסגרת מיסוי בינלאומי, קושי בעשיית שומות מס אמת, ניצול לרעה של הפטור מדיווח, הלבנת הון באמצעות עולים חדשים, קושי ליישם הסכמים לחילופי מידע ביחס תושב ישראל לראשונה ולתושבים חוזרים ותיקים, וביחס לחברות שנשלטות ומנוהלות על ידם כשליקויים אלה אף קיבלו ביטוח בדו"ח מבקר המדינה", נכתב בהצעת החוק שלא צלחה.

לא ברור כמה אנשים נהנים מהפטור

הרפורמה נקבעה לצורך עידוד עלייה וחזרה לישראל והרחיבה את חבילת ההקלות ממסים שהיתה נהוגה עד אז. היא נכנסה לתוקף בתחולה רטרואקטיבית מינואר 2007. בנוסף, נקבע כי אותם עולים ותושבים חוזרים זכאים לשנה אחת, מתוך עשר, של הסתגלות שבה לא ייחשבו תושבים לצורכי מס ויוכלו לבחון את ההתאקלמות שלהם.

כך לדוגמה, לפי הרפורמה, רופא שעזב את ישראל, פתח בספרד קליניקה פרטית, וחזר אחרי עשור כשהוא ממשיך לעבוד בבית חולים בספרד ולהפעיל את הקליניקה שם בחלק מימות השבוע, יוכל אחרי בחירה ב"שנת הסתגלות" שבה לא ייחשב כלל כתושב ישראל לצורכי מס, למשך תשע שנים, ליהנות מפטור מדיווח וממס על ההכנסות שיתקבלו מבית החולים בספרד ועל חלקו ברווחי הקליניקה הפרטית. אם יש לו הכנסות ממשכורת מעבודתו בבית חולים בישראל — הוא יחויב עליהן במס מלא בישראל. אשתו, ששנתיים לאחר עלייתם לישראל מכרה עסק שהקימה בספרד, תהיה פטורה ממס על רווח ההון ממכירת העסק, בעוד שהעסק שהקימה בישראל יחויב במס מלא.

כמה אנשים נהנים מהפטור? לא ניתן לדעת מכיוון שמדובר באנשים שכלל לא דיווחו עד כה לרשות המסים, או דיווחו רק על הכנסות בישראל. החל בינואר 2017 אותם עולים חדשים ותושבים חוזרים שהגיעו עשור נדרשו להתחיל לדווח על כל ההכנסות שלהם בחו"ל ולשלם עליהן מס. בכל מקרה, אלה שהגיעו במהלך 2007 יצטרכו להגיש דו"ח בגין שנת המס 2017, במהלך 2018, אך היה עליהם להגיש דיווחים על הכנסות בחו"ל כבר במהלך השנה שעברה.

במידה ואכן מילצ'ן נהנה מהפטור מדיווח ומתשלום מס החל מאוקטובר 2009 (אז דווח כי שב לישראל), הרי שההטבה שקיבל אמורה להסתיים בעוד כשנה וחצי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#