עתירה לבג"ץ: להעניק לנשים ייצוג שווה ברשימת המועמדים לשיפוט בעליון

לטענת שדולת הנשים, קיימת חובה לייצוג הולם של נשים, המקימה על הוועדה חובה אקטיבית לאתר מלכתחילה - עוד לפני שלב ההכרעה והמינוי - מועמדות ראויות לתפקיד שופטות בבית המשפט העליון

יסמין גואטה
יסמין גואטה
שרת המשפטים איילת שקד )מימין( ונשיאת בית המשפט
העליון אסתר חיות
שרת המשפטים איילת שקד ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיותצילום: אוליבייה פיטוסי

שדולת הנשים בישראל הגישה אתמול לבג"ץ עתירה דחופה נגד הוועדה לבחירת שופטים, ובה היא דורשת להנהיג ייצוג שוויוני לנשים ברשימת המועמדים והמועמדות למינוי לבית המשפט העליון, גם בסבבי המינויים הבאים, עד שיהיה להן ייצוג שווה בקרב השופטים בבית המשפט העליון.

דפנה ברק ארז
דפנה ברק ארזצילום: אתר בתי המשפט

הוועדה לבחירת שופטים צפויה להתכנס ב–22 בפברואר כדי לבחור בשני שופטים שיחליפו את השופטים יורם דנציגר ואורי שהם. לטענת שדולת הנשים, קיימת חובה לייצוג הולם של נשים, והיא אינה מתחילה במינוי עצמו ואף לא במועד שבו יושבת הוועדה לבחירת שופטים על המדוכה - אלא מקימה על הוועדה חובה אקטיבית לאתר מלכתחילה מועמדות ראויות לתפקיד שופטות בבית המשפט העליון.

"בבית המשפט העליון מכהנות ארבע שופטות מתוך 15 שופטים", נכתב בעתירה. "ברשימת המועמדים המונחת כעת בפני הוועדה לבחירת שופטים, ישנן חמש מועמדות מתוך 25 מועמדים. שיעורים אלה - כ-27% שופטות ו-20% מועמדות - אינם מהווים ביטוי הולם לייצוגן של נשים. זו אפליה מגדרית הסותרת את הוראות הדין ואת ההלכה הפסוקה".

יעל וילנר
יעל וילנרצילום: אתר בתי משפט

נכון להיום, הנשים המכהנות בבית המשפט העליון הן הנשיאה אסתר חיות והשופטות דפנה ברק־ארז, ענת ברון ויעל וילנר. שדולת הנשים מפרטת בעתירה את הפניות שלה לשרת המשפטים, איילת שקד, וליתר חברי הוועדה, בבקשה שיפעלו למתן ביטוי הולם לייצוג נשים בקרב השופטים. למשל, במכתבה מ-9 בינואר ציינה שדולת הנשים כי הרכב הרשימה מעלה חשש כבד שאין בכוונת הוועדה לפעול למתן ייצוג הולם לנשים גם בסבב המינויים הנוכחי. לפי הנטען בעתירה, שרת המשפטים לא השיבה לפנייתה.

העתירה של שדולת הנשים נסמכת על סעיף 6ג בחוק שוויון זכויות האישה, הקובע כי בגוף ציבורי יינתן ביטוי הולם לייצוגן של נשים בסוגי המשרות ובדירוגים השונים בקרב העובדים, ההנהלה, הדירקטוריון והמועצה. לפי העתירה, "בית המשפט העליון, כמי שקובע עקרונות מחייבים לשיטת המשפט כולה, כמי שחרת על דגלו את השוויון כעיקרון יסוד, וכמי שפירש את עיקרון הייצוג ההולם לשני המינים כחובת שוויון בין נשים לגברים - חייב לוודא כי גם הרכבו יבטא את עיקרון השוויון המגדרי, שהוא עצמו קבע. אם יש גוף שכלל השוויון המגדרי חייב להתקיים בו, זהו בית המשפט העליון".

ענת ברון
ענת ברוןצילום: אתר בתי המשפט

עו״ד ד"ר דוד תדמור, שמייצג יחד עם עו״ד יעל בארי־לוזון ועו״ד מרב לויטן את שדולת הנשים בעתירה, אמר אתמול: ״בבית המשפט העליון מכהנות רק ארבע שופטות מתוך 15 שופטים. ברשימת הוועדה לבחירת שופטים יש רק חמש מועמדות מתוך 25 מועמדים. בלהט הדיון על מינוי שופטים נשכחה העובדה שיש חובת שיוויון מגדרי גם בבית המשפט העליון. על כך הגשנו היום עתירה לבג״ץ בשם שדולת הנשים בישראל. אין שום סיבה שלא ימונו נשים נוספות לבית המשפט העליון, כפי שהדין מחייב״.

מנכ״לית שדולת הנשים בישראל, עו״ד מיכל גרא־מרגליות, אמרה: ״בישראל יש משפטניות מהשורה הראשונה, שופטות מכהנות, עורכות דין ונשות אקדמיה, שראויות מאוד להתמנות לבית המשפט העליון. לא ייתכן שבית המשפט העליון יישאר מעוז גברי, ושכללי השוויון לא יחולו בו. לא ייתכן שבכל מבנה חברתי, קצה הפירמידה ומקום קבלת ההחלטות המרכזי יישארו גבריים. השנה היא 2018, והגיע זמן שנשים ייטלו מקום שווה בכל מרחב ציבורי״.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום