"כשתחטפי ממני אל תייללי": הפרקליטה שמביטה ליעקב וינרוט בלבן של העיניים

בצד אחד של הזירה ניצב פרקליט הצמרת יעקב וינרוט, על דוכן הנאשמים ■ מהצד השני - פרקליטת מדינה לא מוכרת בשם שרון כהנא, שלא רק צריכה לנצח במשפט, אלא גם לגבור על מהלומותיו ■ היא אגרסיבית, הוא בוטה, היא נכנסת לפרטים שוליים, הוא חובט בה ■ כך נראה המאבק המשפטי הסוער ביותר בימים אלה

עמית בן-ארויה
עמית בן-ארויה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

במרכז הזירה מתגוששים שניים. האחד - פרקליט צמרת, מגינם של הפוליטיקאים, עורך הדין יעקב וינרוט בתפקיד הנאשם; השנייה - תובעת מהפרקליטות, עורכת הדין שרון כהנא. זה כמה חודשים שההתנגחויות ביניהם הן הדבר הכי עסיסי בקהילה המשפטית, וכבר יצרו פולקלור באולמו של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, גלעד נויטל.

"את מרעילה את האווירה בבית המשפט" ו"אל תצקצקי כשאני מדבר" - זהו רק חלק קטן מהאמירות שמפנה וינרוט כלפי התובעת במשפטו המסוקר. מפעם לפעם אף מתקן וינרוט את העברית של כהנא ולועג ליכולתה להבין את המלים הגבוהות שבהן הוא משתמש, כשהוא משנה את דמותו מתגרן בשוק לעורך דין בכיר ומהוגן, דוקטור למשפטים, האינטלקטואל המבריק שמשרבב לדיבורו שמות רבים של הוגי דעות. לאחר שכהנא טענה שהוא משתמש בלשון גבוהה ובמונחים בלועזית כדי שאנשים לא יבינו אותו בחקירותיו במשטרה, ענה לה וינרוט: "אני מקווה שאת מבינה את הביטויים האלה". כהנא: "פתחתי מילון כשלא הבנתי". וינרוט: "אני מקווה שאחרי שפתחת מילון הצלחת להבין".

"בשונה ממנהגו של השופט נויטל במשפטים אחרים שבהם התערב במהלך הדברים, במקרה זה הוא שותק עד שאחד הצדדים מבקש עזרה. השבוע ביקשה כהנא את התערבותו של בית המשפט לאחר שוינרוט אמר לה: "כשתחטפי ממני, אל תייללי". נויטל הבהיר כי הביטוי אינו נושא חן בעיניו והפציר בווינרוט להתנצל. ד"ר וינרוט, שעטה על עצמו לרגע את דמות הילד יענקל'ה, פלט באופן לא אלגנטי: "אני מתנצל, אני מתנצל. היא אף פעם לא מתנצלת".

נאשם, סניגור ושופט

25 שנים מפרידות בין כהנא לווינרוט. את וינרוט, מעורכי הדין הבולטים בישראל ב-20 השנים האחרונות, כמעט שאין צורך להציג. עזר ויצמן, בנימין נתניהו, אברהם הירשזון, אביגדור ליברמן רפאל איתן, מאיר שטרית - כולם היו לקוחותיו.

בתחילת עדותו כנאשם במשפט השוחד, שהחל ב-31 בדצמבר 2009, שירטט וינרוט את דמותו. הוא הדגיש את השסעים הפנימיים שעמם הוא מתמודד בחייו: השירות בנח"ל שהביא לניתוק מחלק מחייו הקודמים, הקרבה הרעיונית לסוציאליזם לצד בחירה במקצוע הקפיטליסטי ביותר. במשפט בולטת עמקות פילוסופית הניצבת בניגוד לאימפולסיוויות לא נעימה.

בצד השני ניצב צוות התביעה בראשות כהנא, פרקליטה לא ותיקה שמוצאת עצמה לפתע במרכז הבמה היוקרתית ביותר בשדה המשפטי ונאלצת להתמודד עם נאשם שלא שוכח לרגע שהוא פרקליט מיומן ובכיר. עומס העבודה בתיק כזה הוא עצום, שלא לדבר על הנטל הנפשי. באחת הפעמים, כשחבש לראשו את כובע הפרקליט, המליץ וינרוט לכהנא ללמוד מספר שעל כתיבתו הוא שוקד בימים אלה. "אני גם הסניגור של עצמי", אמר לשופט וינרוט - שעשרה עורכי דין מארבעת המשרדים המובילים בתחום הצווארון הלבן, כולל המשרד שלו, מסנגרים עליו, בהם עורכי הדין שמגיעים לכל דיון איריס ניב-סבאג ממשרד שינמן-נגב-ניב ועודד גזית ממשרד וינרוט. "לא, אתה נאשם שמעיד", ענה לו נויטל בשקט.

הזלזול של וינרוט בכהנא הוא אסטרטגיה, שלא ברור אם היא מקובלת על הפרקליטים האציליים ששכר וינרוט - שר המשפטים לשעבר פרופ' דוד ליבאי והסניגורים הבכירים עוה"ד דן שינמן, נוית נגב ונבות תל-צור. מקורבי וינרוט מכחישים שהמהלומות מתוכננות ומעדיפים לצייר נאשם שנאבק על שמו ועל גורלו בכל אמצעי לגיטימי העומד לרשותו.

יד רוחצת יד

אין מחלוקת גדולה על העובדות במשפט, שההתעניינות בו פרצה כבר מזמן את גבולות הברנז'ה המשפטית. שוקי ויטה, פקיד מס בכיר, הורשע בכך ששפך מים על מבקרת מס הכנסה ב-1997. הוא רצה שווינרוט יסייע לו להתקדם בהייררכיה של מס הכנסה חרף הרשעתו. ב-2000 הגיש וינרוט עבורו בקשת חנינה בחינם. שלוש שנים לאחר מכן כבר פנה וינרוט בשמו ליועץ המשפטי לממשלה בעניין הקידום ואף פנה בעניין זה לבית הדין האזורי לעבודה. ויטה שילם תמורת השירות 20 אלף שקל ב-20 תשלומים. במקביל תפר ויטה הסכמי מס חריגים למגה-לקוחות של וינרוט - מיכאל צ'רנוי וארקדי גאידמק.

אין גם מחלוקת על כך שהשניים שילמו לווינרוט באופן אישי 30 מיליון שקל - סך התקבולים במשרד י. וינרוט במשך שנה תמימה. לטענת המדינה, שכר טרחה זה ניתן בעקבות הסכמי המס. וינרוט טוען שהסכום העצום הגיע לידיו כתוצאה מפעולות משפטיות, שלפחות בעניין גאידמק לא ניתן יהיה לחשוף בשל חיסיון עורך דין-לקוח. צ'רנוי, ככל הנראה, יעיד כעד הגנה בהמשך המשפט.

בנאום הפתיחה הודתה כהנא כי כנראה ויטה מעולם לא שוחח עם וינרוט ורקם עמו יחסי משחד-משוחד. לשיטת המדינה, הנסיבות מביאות למסקנה אחת של יד רוחצת יד: ויטה רצה את השם של וינרוט כדי לקדמו במערכת, ווינרוט רצה שוויטה ידאג ללקוחות שלו ולבני משפחתו בפקיד שומה גוש דן. וינרוט מואשם בשוחד ובהלבנת הון, ויטה במרמה והפרת אמונים ובשוחד.

כהנא, 38, גדלה בנתניה להורים סוכני ביטוח. היא סיימה לימודי משפטים באוניברסיטה העברית. באחת משנות לימודיה היתה תלמידה מצטיינת. הטענה המופנית תדיר כלפי הפרקליטות היא שאינה מצויה במה שקורה במגזר הפרטי. עמדה זו עלתה ביתר שאת בתיק וינרוט בהקשר לאופן שבו גבה וינרוט שכר טרחה מופחת לכאורה מוויטה ופרס לו את הסכום לתשלומים רבים.

במקרה של כהנא, הטענה אינה נכונה. לאחר התמחות אצל העומדת בראשות פרקליטות מיסוי וכלכלה, עו"ד אלה רובינק, היא יצאה לעבוד שלוש שנים בתחום עבירות המס במגזר הפרטי אצל עורך דין העוסק בתחום המסים, שמואל קליין. הצעה מפתיעה לעבור לתחום ההיי-טק הביאה אותה לרד-בינת לשנה וחצי, אך געגועים למקצוע השיבו אותה לפרקליטות, שם יכולה היתה לנהל מיד תיקים בעצמה.

כהנא היא בת הטיפוחים של רובינק וזוכה להערכתה על ניהול התיק. הבחירה בכהנא לתיק כזה היא התפתחות טבעית לאחר הטיפול בפרשת בנק למסחר, ונראה שההיכרות הקרובה עם רובינק גם לא הזיקה. הסניגור עו"ד רונן רוזבלום, לשעבר קצין ביאחב"ל המכיר את כהנא מתקופה זו שבה עבדו בשיתוף פעולה, אומר: "לסוג כזה של משפט נדרש פרקליט עם יכולות ותכונת אישיות, מעבר לכישורים המשפטיים שממילא נדרשים. רובינק בחרה בה כנראה בגלל היצירתיות והעמידה בלחץ". חוץ מתיקים שוטפים בתחום המס, עסקה כהנא בתיקים נגד חלפני בנק למסחר וזכתה להצלחה לא מבוטלת בניהול המשפטים.

אלא שסניגורי וינרוט מלאי ביקורת על התנהלותה במשפט. טענתם הכללית היא שכהנא אינה מעמתת את וינרוט עם ראיות מרכזיות במשפט. "היא גלשה להמון פרטים אזוטריים, הכניסה דברים לא רלוונטיים כדי להשחיר אותו והציגה דברים בצורה לא מדויקת", טוען אחד מהם. "היא בחרה לנהוג בו בצורה תוקפנית ולבוז לו, זה לא בירור משפטי אמיתי". כהנא התעכבה בחקירתה, והשופט לא עצר אותה, על אופן קבלת שכר טרחה לכיסו ללא שיתוף או עדכון שותפיו. סוגיה זו מרתקת אמנם את ציבור עורכי הדין, אך הקשר לכתב האישום הוא רופף, אם בכלל.

לעורכי דין, כמו לעורכי דין, יש גם טענות כלפי השופט. כהנא ואנשי צוותה, עורכי הדין רו"ח יפעת שטיין ורותם שגיא מפרקליטות מיסוי וכלכלה, חשים שהוא נותן לווינרוט קרקע נרחבת מדי לנאומים חוצבי להבות, גם שלא בשלב העדות. פריווילגיה כזו לא מקבלים נאשמים אחרים שתדיר מושתקים על ידי שופטים. מנגד, בצוות וינרוט חשים שהשופט מאפשר לתובעת לחקור בכל אפיק שתבחר ללא סייגים. כפי שווינרוט אמר לכהנא בזעם: "אני גנב, שקרן שגונב מהשותפים. כמה כתבי אישום את מחברת כדי לחבר את התזה שלך. את מאשימה האשמה שמינית או תשיעית. אם בסוף תבקשי להרשיע באישומים שאינם בכתב האישום אז המצב שלך חמור".

מסתירה את ההתרגשות

בלי קשר לביקורת שיש לפרקליטים של וינרוט על כהנא - ברור שהמשימה שלה לא פשוטה. צריך אומץ כדי לחקור את וינרוט. חשיבתו מהירה והוא מגיב גם כעורך דין מעולה וגם כנאשם שנאבק על האמת שלו. הוא נוזף בכהנא על ימין ועל שמאל ולא ברור לעתים מי החוקר ומי הנחקר.

"עורכת דין טבעית, קשוחה, שלא מתבלבלת", הגדיר את כהנא מכר ותיק העוסק בליטיגציה. "תכל'סית שמבינה איך העולם עובד. להרבה עורכי דין היו רועדות הברכיים לחקור את וינרוט. כהנא רואה את זה כעבודה שצריך לעשות". ויש הרבה עבודה מול וינרוט. חוץ מ"רגע של עברית" שבו הוא מתקן זכר-נקבה, הוא מעיר על מספר הפעמים שהיא מציגה לו אותה שאלה ומחזיר בשאלה על שאלה. גם כהנא, שמשדרת עמידה איתנה, אומרים מקורביה, מתרגשת מול וינרוט. היא מסתירה זאת היטב בדיונים ומוכנה לכל שטיק או התפרצות.

התפרצות כזאת אירעה באחד הדיונים האחרונים. אז אמרה כהנא לווינרוט שייתכן כי הוא וויטה משקרים מכיוון שגרסאותיהם שונות זו מזו. וינרוט, מתוח כקפיץ, זינק על השלל והרצה קצרות על כך שאסור לפי פסיקת בית המשפט העליון וכללי האתיקה לומר לעד שהוא משקר. חצי דקה לאחר מכן חזר וינרוט להיות יענקל'ה. לאחר שניסה לחנך את כהנא בתחום של נימוסים והליכות, הוא השיב לה באותה מטבע - שהיא משקרת ואינה ישרה. מקורות בפרקליטות אומרים שכהנא מודעת לטעותה באופן הצגת השאלה.

וינרוט, שתחושת רדיפה חזקה מלווה אותו, לא מאמין שכתב האישום אינו אישי. כדרכו הוא מציב את עצמו מול העולם - הפרקליטות, העיתונות, המשטרה ובית המשפט - בודד ולעומתי, כילד שצורח שכולם עירומים. הוא מאמין שסומן מראש על ידי המערכת, כפי שהוא מאמין שוויטה סומן במס הכנסה כאדם שיש לסלק, ולא יעזור בית דין.

אנחנו שנינו מאותה נתניה

חקירת השוחד החלה, לפי גישת מערכת האכיפת החוק, כשווינרוט זומן להיחקר על עבירה של אי דיווח לפי חוק איסור הלבנת הון. תוך כדי החקירה במשטרה בנוגע ללקוח שלו שכרת הסכם מס מול ויטה, אמר וינרוט מיוזמתו כי כשייצג את ויטה הוא נטל ממנו שכר טרחה. "אז נפל האסימון שיש בעיה עם הייצוג", אומר מקורב לחקירה, "וינרוט הוביל את המשטרה לחשוד שיש פה שוחד".

כהנא לא היססה והטיחה בווינרוט בעניין זה בחקירה הנגדית שנערכה בשבוע שעבר: "על ראש הגנב בוער הכובע". וינרוט בער ואמר: "אל תגידי לי 'על ראש הגנב בוער הכובע'. אני לא גנב". בהמשך הדיון אמר לה: "אל תצעקי עלי, כי אני אצעק עליך אחר כך". לגופו של עניין הסביר כי כבר בחקירתו הראשונה הבין שהחוקרים מגששים אחר דפוס היחסים בינו לוויטה ולכן אמר מה שאמר. בהמשך החקירה הוזהר וינרוט שהוא נחשד בעברת שוחד. במשטרה היו בטוחים תחילה שווינרוט העביר כספים לוויטה כחלק מהיחסים המושחתים, אך כל בדיקותיהם בחשבונותיו של פקיד השומה העלו חרס.

באחד הדיונים האחרונים התלהט וינרוט והאשים את כהנא שהיא מסייעת בניסוח כותרות הידיעות שמסקרות את המשפט. "לי אין יחצ"ן", החזירה לו - ורמזה בכך כי וינרוט מקבל שירותים של יחסי ציבור מעו"ד תמר פול-כהן, לשעבר דוברת בתי המשפט.

הפסקת אש קצרצרה ביחסים נרשמה באחת הישיבות, כשווינרוט גילה שכהנא גדלה כמוהו בנתניה והודה שזה הוסיף לה אצלו נקודות. ברגע אחר של פיוס אמר: "אין לי שום רגשות של שנאה כלפיך. אם אני מתווכח אתך זה בגלל הלהט שלי. את יכולה לעשות זאת עם מציצת עצמות ובלעדיה. אני אענה לך על כל שאלה".

צילום: מוטי קמחי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker