תורת המשחקים של עורכי הדין: התוכנה שמשדכת בין סטודנטים למקומות שבהם יתמחו - משפט - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תורת המשחקים של עורכי הדין: התוכנה שמשדכת בין סטודנטים למקומות שבהם יתמחו

באוניברסיטה העברית רצו להקטין את האי־ודאות שקיימת כיום בתהליך של מציאת מקום התמחות לסטודנטים למשפטים, ולכן גייסו מומחה לתורת המשחקים מהמחלקה לכלכלה - וזה פיתח בעבורם מערכת ייעודית ■ "אנחנו מסדרים את השוק, אבל לא משנים אותו"

14תגובות
גלי כוכבי ואסף רום
אמיל סלמן

בסוף ינואר יצרה הודעה טכנית לכאורה של לשכת עורכי הדין בלגן גדול במשרדים שעומדים לפני גיוס של מתמחים חדשים. בהודעה נמסר כי המועד שבו ניתן השנה לראיין סטודנטים בשנתם השלישית ללימודים הוקדם בשלושה ימים - מ–15 במארס ל–12 במארס.

לפי התקנות של הלשכה, מוקצים לראיונות המתמחים 10 ימים. המשמעות היא שרק החל ב–22 במארס ב–08:00 בבוקר רשאים המשרדים להציע למרואיינים משרת התמחות. לסטודנטים אסור להסכים להצעת ההתמחות אם תוצע להם לפני תום תקופת הראיונות.

תרשים זרימה של אופן עבודת המכונה

השינוי הזה יצר בלגן גדול מכיוון שמשרדים רבים כבר תיאמו עוד בדצמבר את הראיונות עם המועמדים שלהם. בלגן שרק מחריף במשרדים הגדולים - שאצלם תואמו מאות ראיונות. כעת היה צריך לשלוח הודעות, לעשות טלפונים ולתאם מחדש.

התנהלות זו ממחישה את הטירוף שאחז את הענף בשנים האחרונות סביב ראיונות ההתמחות בעריכת דין. המאבק על לבם של הסטודנטים הטובים והמתאימים ביותר נהפך לחוויה מתישה וקשה לשני הצדדים, מראיינים ומרואיינים כאחד.

10 ימים אחרי תחילת הראיונות, ב-8:00 בבוקר, הסטודנטים מתחילים לקבל טלפונים מהמשרדים שבהם התראיינו. אם סטודנט מקבל טלפון ממשרד שאינו המשרד המועדף עליו, הוא נמצא במצב לא קל - מצד אחד הוא מקווה שעוד יתקשרו אליו מהמשרד שרצה, ומצד שני הוא יודע שאם לא התקשרו משם כבר בבוקר, כנראה שלא יתקשרו. מצד שלישי, אם יסרב למשרד שהתקשר, אולי לא יישאר לו מקום טוב להתמחות, ומצד רביעי אולי יש עוד סטודנטים במצב שלו - כך שבכל זאת יתפנה מקום במשרד שבו הוא הכי חושק. למשרדים מותר אמנם לאותת למרואיינים באותה תקופה של 10 ימים, ויש דרכים יצירתיות לעשות זאת, ובכל זאת זהו משחק פתוח, עם אי־ודאות, שנובעת גם משחקנים אחרים. למעשה, זאת דילמה קלאסית של תורת המשחקים.

באוניברסיטה העברית החליטו בשנה שעברה לנסות לייעל את התהליך הזה. לצורך זה, רכזת ההשמה בפקולטה למשפטים, עו"ד גלי כוכבי־רונן, חברה לד"ר אסף רום, חוקר ומרצה בחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית, המתמחה בתורת המשחקים ובמערכות שיבוץ. המטרה היתה ליצור מערכות שיבוץ שתיתן לשני הצדדים את הכלים למצות את השלב של שיחות הטלפון בצורה החכמה ביותר.

איך זה עובד? אחרי שלב הראיונות במשרדים, כל סטודנט רשום נכנס למערכת ומדרג את המשרדים שבהם הוא מעוניין להתמחות. במקביל, המשרדים מדרגים לפי הסדר את המתמחים שהם מוכנים לקבל, ובנוסף הם מציינים את מכסת המשרות שלהם. אם אין להם עדיפות ברורה בין כמה מרואיינים, הם יכולים לדרג גם 20 איש בעדיפות העליונה. הסטודנטים והמשרדים אינם חשופים לדירוג של השחקנים האחרים, וגם באוניברסיטה העברית לא חשופים לנתונים.

אוניברסיטה עברית
אוליבייה פיטוסי

"למשתמשים במערכת כדאי לנהוג בכנות"

בשלב הבא המערכת לוקחת את ההעדפות ונותנת המלצה, איתות. כל סטודנט מקבל הודעה בדואר האלקטרוני, שבה נאמר לו מהי המלצת המערכת בשבילו (משרד ספציפי). במקביל, כל משרד מקבל רשימה של סטודנטים שכדאי לו לפנות אליהם. האלגוריתם עובד כך שכל סטודנט קיבל את המשרד שאותו הוא דירג הכי גבוה והיה מוכן לקבלו, וכל משרד קיבל את הסטודנטים שבהם הוא הכי מעוניין, והם היו מעוניינים להתקבל אליו.

רום מדגיש כי ההמלצה אינה מחייבת. "אפשר להתייחס לזה כמו המלצה עבור המשרדים אל מי מהמרואיינים להתקשר ראשונים, בידיעה שאותם סטודנטים גם מעוניינים. מהצד השני, אם קיבלתי מהמערכת המלצה למשרד א' ורציתי יותר את משרד ב', וא' התקשר אלי - אני צריך לדעת שיש אינדיקציה טובה לכך שאין הרבה סיכוי שגם ב' יתקשר אלי".

מערכת שיבוץ מהסוג הזה כבר קיימת בשווקים אחרים, למשל אצל סטאז'רים לרפואה, בקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה, ועבור המועמדים למכינות קדם צבאיות. המערכת המיועדת לשוק עורכי הדין מתבססת על התאמה שנעשתה לאלגוריתם בשם "קבלה נדחית" (deferred acceptance). האלגוריתם פותח על ידי שני חוקרים אמריקאים, מומחים לתורת המשחקים - לויד ס. שפלי, שזכה בפרס נובל ב–2012 (במשותף עם אלווין רות), ועמיתו דיוויד גייל (שניהם אינם בין החיים).

רום מסביר: "אם משרד רצה את א' ולא קיבל אותו, זה סימן שא' שובץ למשרד אחר שהוא העדיף - ולהפך. דרך אחרת לחשוב על זה היא שהמערכת נתנה לכל סטודנט אסימון קסם שהוא יכול להתקשר אתו למשרד אחד, אבל המערכת אינה מסכימה שיתקשר למשרד שאינו מעוניין בו. אם אני רוצה להתקשר למשרד א' ואני מדורג בו נמוך, המערכת לא תיתן לי להתקשר אליו, אלא למשרד הבא בתור. לשני הצדדים כדאי לנהוג בכנות. מי שמשקר רק פוגע בעצמו".

הכניסה לבחינות הלשכה בירושלים, בדצמבר
אוליבייה פיטוסי

ללא היבט מסחרי

במקור, הרעיון של שיבוץ המתמחים היה מקומי יותר: לתת שירות לסטודנטים של האוניברסיטה העברית כדי שיידעו למי מהמשרדים להגיד כן ולמי לא. לדברי כוכבי־רונן, "אנחנו בקשרים טובים עם גורמים רלוונטיים בשוק, ושמענו שוב ושוב על התסכול מהמצב הקיים, גם של מעסיקים וגם של סטודנטים. השיטה הנוכחית של הטלפונים התישה אותם והביאה למצבים לא־אופטימליים מבחינתם". היא מוסיפה כי ממשוב שעשו הם למדו למשל שסטודנטים הופתעו לגלות שמשרד שהם לא חשבו שירצה אותם, דווקא רצה - ולהפך. מתוך ההבנה שבמצב הנוכחי קיימים כשלים מובנים, הם התחילו להריץ את הרעיון לאלגוריתם וגייסו את רום מהחוג לכלכלה.

אחרי שרום ביצע התאמות לאלגוריתם לשוק עריכת הדין, בוצע בשנה שעברה באוניברסיטה העברית הפיילוט הראשון של מערכת האיתות. הפיילוט כלל כ–200 סטודנטים של העברית, כ-25 משרדים, (בהם הרצוג פוקס נאמן, מיתר, גולדפרב זליגמן, אגמון, גורניצקי, יגאל ארנון) ונוכחות מועטה יחסית של המגזר הציבורי, שכללה את הלשכה המשפטית במשרד האוצר, חלק מהאשכולות של מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), פרקליטות מחוז ירושלים, רשות המסים ורשות ניירות ערך.

השנה המערכת כבר תהיה פתוחה לכל הגופים והסטודנטים הרלוונטיים - אוניברסיטאות, מכללות ומגזר ציבורי, לרבות משרדי ממשלה שיש להם לשכה משפטית. זאת מתוך הבנה שאינפורמציה רחבה גם תאפשר לספק את השירות וההתאמות בצורה הטובה ביותר. "היינו בפגישה במשרד המשפטים, והם מעוניינים לקחת חלק במערכת. זה פתוח לכולם, לכל משרד שלוקח מתמחים. הממשק הוא אתר עם כניסה פשוטה. אנחנו רוצים בפנים את כל מי שבתחרות הזאת. זה טוב לכולם", אומרת כוכבי־רונן.

מי שאינם נמצאים במערכת הם השופטים, אף שהתמחות אצל שופטי העליון נחשבת בעיני רבים כיוקרתית ביותר. כוכבי־רונן מסבירה כי בשנה שעברה, סטודנטים מהעברית שהתקבלו להתמחות בעליון הוסרו מהמערכת, כך שהם לא קיבלו שום איתות, ואף משרד לא קיבל אותם. השנה זה כבר יהיה מאתגר יותר, מכיוון שלא רק הסטודנטים של העברית ישתמשו במערכת. "נצטרך לבוא בדברים עם העליון. את חלק מהשמות נוכל לדעת בעזרת סטודנטים שלנו שיתקבלו לעליון, ולגבי השאר - נצטרך למצוא פתרון", מציינת כוכבי־רונן.

זו השנה השנייה שמשרד עורכי הדין יגאל ארנון משתתף בפיילוט של העברית. עו"ד חגית בבלי, שותפה במשרד, אומרת שהם בהחלט בעד המערכת. "היינו שמחים אם עוד מוסדות יצטרפו, כפי שצפוי השנה, וזה יגדיל את היכולת של כולם למצוא את השידוך המתאים ולכוון לקהל הפוטנציאלי. בשנה שעברה אמנם לא היתה הצלחה מוחלטת, אבל זה ברור שכל עוד לא כולם משתתפים - המערכת עובדת באופן חלקי בלבד".

תומר נויברג / ג'ינ?

בבלי מספרת שהם מראיינים כ-500 סטודנטים ומתוכם קולטים כ-40 בשנה. "אנחנו נערכים לזה תקופה ארוכה מראש ומשקיעים בזה הרבה אנרגיה. יש ימים שבהם בכירי השותפים ועורכי הדין עסוקים רק בזה".

מהעברית פנו גם ללשכת עורכי הדין, שלדבריהם שמחה על היוזמה אבל לא הביעה רצון להיות חלק ממנה. "אנחנו מקווים שבהמשך זה ישתנה, כי אנחנו לא חושבים שבטווח הרחוק זה צריך להיות אצלנו. אנחנו לא בדיוק צד בנושא", אומרת כוכבי־רונן.

התוצאות בשנה שעברה היו מעודדות. רום מספר כי הם סקרו את המשרדים ואת הסטודנטים שקיבלו שיבוץ כדי לבדוק מה קרה בפועל, ולפי הנתונים שהם קיבלו, ב-85% מהמקרים מי שקיבל המלצה שמשרד א' רוצה אותו, גם קיבל את שיחת הטלפון ממשרד א'. מהצד השני גם 85% מהסטודנטים נענו בחיוב למשרד שהתקשר אליהם. "אם יהיו לנו נתונים כאלה גם השנה זה יהיה מצוין, וגם פחות מזה ייחשב הצלחה. בסופו של דבר, זאת מערכת שנועדה להוסיף ודאות לשוק שהוא בכאוס".

רום מדגיש כי הם לא באים לשנות את השוק אלא לשקף מידע לכל השחקנים. "אנחנו מסדרים את השוק. המערכת אינה מיטיבה במיוחד עם מישהו אלא עם כולם, בכך שהיא מעלימה את הכאוס".

הם מקווים שהיענות השחקנים הרלוונטיים תהיה גבוהה, שכן ככל שיש יותר משתתפים המידע יותר מדויק. בכל מקרה, המערכת מתחייבת לכך שכל סטודנט יקבל את המשרד הטוב ביותר מבחינתו, מבין אלה שמוכנים לקבל אותו.

רום, שרוב מחקריו עוסקים במערכות מהסוג הזה, משתף פעולה עם פרופ' אבינתן חסידים מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן וד"ר רן שורר מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת המדינה של פנסילבניה (PSU), ארה"ב - בליווי פרופ' אלווין רות - כדי לחקור את התיאוריה שמאחורי מערכת השיבוץ לשוק המתמחים בעריכת דין. רום מסכם ואומר כי "כיום זו המערכת היחידה שרלוונטית בשוק עריכת הדין. אין פה היבט מסחרי. אף אחד אינו משלם כסף. זה מעניין אותי ומביא אותי לרעיונות מחקר חדשים".

עורכת דין
אייל טואג

המודל של זוכי פרס נובל כבר משרת רופאים, פסיכולוגים וחולים

ב-2012 הוענק פרס נובל לכלכלה לאלווין רות, מאוניברסיטת הרווארד (כיום באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה) ולויד ס. שפלי מאוניברסיטת קליפורניה, על פיתוח מודלים העוסקים בנושא ההתאמות (matching) בשוק כלכלי (שפלי מת לפני כשנתיים, בגיל 93).

הזוכים התמקדו בפתרון בעיות במערכות שונות שבהן לא מתבצע מסחר בכסף, כמו בריאות וחינוך, והן מצריכות התאמות, כמו בין תורמי איברים לחולים, או שיבוץ תלמידים בבתי ספר. שפלי פיתח תיאוריות שתפקידן לשפר את ההחלטות המתקבלות בזמן ההתאמות במערכות השונות. רות היה זה שהפך את המודלים של שפלי לנגישים ונוחים לשימוש.

שפלי, מהמומחים הגדולים בעולם לתורת המשחקים, הציג ב–1962 יחד עם עמיתו, הכלכלן דיוויד גייל, שמת ב-2008, תיאוריה להתאמה בין ביקוש והיצע בשווקים, תוך התחשבות בדרישות אתיקה וחוק. למשל, להתאמה של תלמידים לבתי ספר ציבוריים בארה"ב באופן שירצה אותם, את הוריהם ואת בתי הספר.

דוגמה אחרת היא התאמת סטודנטים לרפואה להתמחות בבתי חולים. ההתנהלות של השוק החופשי במקרים אלה הסתיימה בכשל שוק, ושפלי שילב כמה תיאוריות להתאמה שמספקות את התוצאה האפשרית הטובה ביותר עבור שני הצדדים, במצב שבו שניהם אינם יכולים להפיק תועלת אם ימשיכו במשא ומתן.

התחום שבו עוסקים שפלי ורות נקרא הנדסה כלכלית או עיצוב שווקים (Market Design) - והוא מערב גם את תורת המשחקים.

באמצע המאה הקודמת דרשה מערכת הרפואה האמריקאית מסטודנטים לרפואה לבחור התמחות בשלב מוקדם בהכשרתם. המצב שנוצר היה לא־יעיל, שכן הסטודנטים לא נשלחו למקומות הטובים ביותר עבורם ועבור תחומי התמחותם.

מערכת הרפואה עברה לשימוש במנגנון יציב שמגיע להתאמה הטובה ביותר עבור בתי החולים ועבור הסטודנטים. בשנות ה-90, רות השתמש בתיאוריה של שפלי כדי לשכלל את המנגנון, ובין היתר יצר מנגנון שגורם לסטודנטים להבין שעדיף להם למלא את העדפותיהם בשקיפות ולא לנסות להערים על המערכת.

בלומברג

בעזרת ניסויים אמפיריים על התיאוריות של שפלי, יצר רות מהפכה בתחום השתלות איברים, כששיפר את הדרך שבה מתאימים בין חולים לתרומות איברים. תרומתו של רות הביאה להקמת "התוכנית לחילופי כליות בארה"ב" ב–2005, וכיום הוא פועל למציאת דרכים יעילות אף יותר להתאמת איברים לחולים.

אסף רום, שהתאים את המודל לשוק ההתמחות של עורכי הדין בישראל, עשה את הדוקטורט באוניברסיטת הרווארד בהנחיית רות. רום היה מעורב בפרויקטים נוספים בישראל, ובהם שיבוץ רופאים בשנת סטאז' בבתי חולים. השיטה הישנה הייתה מבוססת על הגרלה, והיא הוחלפה בשיטה המבוססת על אלגוריתם יעיל יותר, שמסתמך על העדפות הרופאים. השיטה החדשה שיפרה את המצב בכך שמספר הרופאים שמקבלים את אחת מחמש הבחירות הראשונות שלהם גדל ב-20%, או ב-100 רופאים בשנה.

בנוסף, רום היה שותף בפיתוח אלגוריתם לשיבוץ סטודנטים לתואר שני בפסיכולוגיה לתוכניות הלימוד, ובחמש השנים האחרונות הליך הקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה במוסדות הלימוד בישראל מסתמך על פיתוח זה. הסטודנטים מדרגים את התוכניות שבהן ברצונם ללמוד, התוכניות מדרגות את הסטודנטים שברצונן לקבל - והמערכת עורכת שיבוץ אופטימלי.

רום סבור כי ישנם שווקים נוספים שיכולים להרוויח ממערכות דומות. למשל, שוק רואי החשבון (שיבוצים להתמחות), שיבוץ של קורסים באוניברסיטאות, בחירה של הורים בבתי ספר ובגנים וקבלה למוסדות להשכלה גבוהה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#