מה סודי כל כך? אסם ונסטלה לא שיכנעו את השופטת - וחויבו לחשוף מסמכים

בתביעה הייצוגית שהוגשה בעקבות מחיקת אסם מהבורסה, הורתה השופטת לנתבעים לחשוף שלל מסמכים השופכים אור על אופן ניהול המשא ומתן בין הוועדה הבלתי־תלויה לבעלת השליטה נסטלה ■ אפילו טענת חסיון עורך דין־לקוח לא הועילה לנתבעות

עידו באום
החטיפים החדשים של אסם
החטיפים החדשים של אסםצילום: תומר אפלבאום
עידו באום

חוק החברות אמנם קובע מנגנונים שנועדו להבטיח כי עסקות בעלי שליטה בחברות שנסחרות בבורסה יבוצעו בצורה שמבטיחה את האינטרסים של בעלי המניות מהציבור. אבל האם זה באמת קורה? האם התהליכים שמתרחשים בחדרי הישיבות בין בעלי שליטה, דירקטורים, עורכי דין ויועצים כלכליים באמת מצליחים לדמות עסקות בין שני צדדים שווי יכולת בתנאי שוק? רק אם נשפוך אור על המתרחש בחדרי החדרים האלה נוכל לדעת את התשובה האמיתית.

חברת נסטלה הבינלאומית וחברת אסם שבבעלותה עשו מאמצים ניכרים לא לגלות לציבור את המידע המלא על התהליך שביצעה נסטלה למחיקת אסם מהבורסה. כלומר, נסטלה, אסם ונושאי המשרה בשתי החברות ניסו להימנע מחשיפת מידע שאמור לשפוך אור על התהליך שביצעה נסטלה כדי להגן על בעלי המניות מהציבור. מאמצים אלה קרסו בימים האחרונים מול החלטה של השופטת הכלכלית רות רונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב.

הרקע: אסם נמחקה מהבורסה ב–2016 בהליך של מיזוג הופכי משולש — הליך שבו לא מתנהל משא ומתן ישיר בין בעלת השליטה נסטלה (שהחזיקה 63% באסם) לבין בעלי המניות מהציבור שנדרשים למכור לה את המניות שלהם. במקום זה הוקמה "ועדה בלתי־תלויה" של דירקטורים באסם, שניהלה משא ומתן מול נסטלה לקביעת המחיר שתשלם נסטלה לבעלי המניות מהציבור כדי שיסכימו למכור את מניותיהם, כך שניתן יהיה למחוק את החברה מהבורסה.

מכיוון שבעסקת מחיקה מהבורסה שמנוהלת באופן כזה לא מתנהל משא ומתן בתנאי שוק רגילים, משמשת הוועדה הבלתי־תלויה כלי שמדמה משא ומתן בתנאי שוק. לפי חוק החברות, כדי לוודא שהמחיר שאליו הגיעה הוועדה הבלתי־תלויה במשא ומתן עם נסטלה מקובל על בעלי המניות כמחיר הוגן, מובאות תוצאות המשא ומתן לאישור האסיפה הכללית של בעלי המניות ונדרש שם רוב מבין בעלי המניות מהציבור שאינם קשורים לבעלת השליטה.

במחיקת אסם מהבורסה שולם לבעלי המניות מהציבור בעקבות התהליך הזה מחיר של 82.5 שקל למניה — פרמיה של 25% מעל מחיר השוק באותה עת. העסקה אושרה לא רק ברוב, אלא ברוב גדול באסיפה, ובכלל זה קיבלה תמיכה של 75% מקרב בעלי המניות מהציבור. למרות זאת, נמתחה ביקורת על העסקה, ובמיוחד על העובדה שנסטלה בחרה לבצע את המחיקה מהבורסה בדרך של מיזוג, ולא ב"דרך המלך" שהיא "הצעת רכש מלאה" — הליך שבו מתנהל משא ומתן ישירות מול בעלי המניות מהציבור ונדרשת בו היענות של 95% מכלל בעלי המניות.

השופטת רות רונן
השופטת רות רונןצילום: אתר בתי המשפט

חלק ניכר מהפרוטוקולים הושחרו

הביקורת הציבורית תורגמה עד מהרה לבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגישו עורכי הדין עידן איידן ודוד תירוש, שמייצגים את התובעת הייצוגית שרון עצמון.

עורכי הדין איידן ותירוש ביקשו מנסטלה, אסם והנתבעים למסור להם מסמכים שישפכו אור על תהליך הוועדה הבלתי־תלויה, שלטענתם לא השיגה את התוצאה האופטימלית לציבור. הדירקטורים שמונו לוועדה הבלתי־תלויה באסם היו ליאורה מרידור, יוסף אלשייך ויקי ירושלמי. עמם נתבעים גם יתר הדירקטורים באסם — בהם שמות מוכרים כמו האחים דן וגד פרופר, עו"ד אלי זהר ועו"ד גבי הייק. הנתבעים התנגדו למסירת חלק ניכר מהמסמכים וגם באלה שמסרו השחירו מידע.

פסק דין של השופטת הכלכלית רונן, שניתן בימים האחרונים, הורה לאסם ונסטלה ולנתבעים הנוספים, לרבות חברי הוועדה הבלתי־תלויה, לחשוף את התהליך המלא בפני התובעת הייצוגית. רונן השתכנעה כי בתביעה יש תשתית ראייתית לכאורה ברמה הבסיסית המצדיקה להורות לנתבעים על גילוי מסמכים בהיקף משמעותי.

פסק דינה של רונן נאמן לגישה שהכתיבה בפסקי דין בעבר, שלפיה כדי לזכות בתביעה נדרשת החברה לנהל הליך מתועד היטב, וגם לחשוף אותו בפני המשפט כדי שזה יוכל לבחון את התהליך.

השופטת רונן אינה מבטיחה שניהול הליך ועדה בלתי־תלויה באופן תקין ואפקטיבי בהכרח יחסן את החברה מהתערבות שיפוטית בהחלטותיה. רונן מדגישה כי יש שלוש גישות אפשריות. אפשרות אחת היא שדי בהליכים שנקבעו בחוק החברות כדי לחסן עסקה מהתערבות; לפי הגישה השנייה — שאומצה בדלאוור, ארה"ב — קבלת האישורים הנדרשים בחוק וכן קיום הליך של ועדה בלתי־תלויה מחסנים את החברה מפני ביקורת שיפוטית; ואילו האפשרות השלישית היא שגם לאחר ביצוע כל ההליכים האלה יבדוק בית המשפט את המחיר שקיבלו בעלי המניות. רונן מבהירה כי למעשה עד עתה לא הוכרעה איזו מהגישות תחול בבית המשפט בישראל. זו גם אחת הסיבות שהובילו את השופטת להורות על חשיפה רחבה של מסמכים.

רונן חייבה את החברות הנתבעות לחשוף את הפרוטוקולים המלאים של ישיבות הוועדה הבלתי־תלויה. החברות אמנם היו מוכנות למסור את הפרוטוקולים, אבל השחירו בהם במקור חלקים של שיחות והתייעצויות עם עורכי דין וגורמים נוספים.

משרדי נסטלה ואסם בשהם
משרדי נסטלה ואסם בשהםצילום: סטודיו אסם

חשיפת שיחות בין נסטלה למייסדי אסם

אסם ונסטלה טענו כי על חלקים מהפרוטוקולים חל חיסיון ביחסי עורך דין־־לקוח. הטענה עלתה בעיקר ביחס לפרוטוקולים של ישיבות הוועדה הבלתי־תלויה שבהם נכחו עורכי הדין של הוועדה. השופטת שללה טענה, שלפיה כשמוגשת תביעה מצד בעלי מניות מיעוט שעליהם אמורה הוועדה הבלתי־תלויה להגן, יש להסיר את החיסיון מחילופי הדברים בין הוועדה לבין עורכי דינה.

למרות זאת, קובעת השופטת כי לא יחול חסיון עורך דין־לקוח על שלל מסמכים שהתבקשו. השופטת קובעת כי אין להשחיר בפרוטוקלים את ההתייעצות עם עורכי הדין משום שהתייעצות זו בוצעה בנוכחות נציגי נסטלה, בעלת השליטה. בגלל הנוכחות של אנשי נסטלה, שהם צד שלישי שלא אמור להיות חשוף להתייעצויות של הוועדה הבלתי־תלויה, נשברה חומת הסודיות ביחסים שבין הוועדה לבין עורכי הדין שלה.

בנוסף, חברי הוועדה שהם בין הנתבעים מפנים בכתב הטענות שלהם לייעוץ המשפטי שקיבלו, ובכך, לדעת השופטת, יש לראות ויתור על החיסיון.

רונן גם חייבה את החברות הנתבעות לחשוף את התוכנית העסקית של אסם שעמדה בפניהן. הנתבעות טענו אמנם שיש בתוכנית זו סודות מסחריים, אבל רונן דחתה את הטענה וקבעה כי לא תהיה מוכנה לקבל טענות בעלמא. היא הורתה לחשוף את התוכנית העסקית לאחר שלא הוסבר לה מה בתוכנית סודי כל כך. החומר יימסר לעורכי הדין של התובעת הייצוגית, תחת התחייבות מצדם לסודיות.

מפעל יצור של במבה
מפעל ייצור של במבהצילום: דניאל צ'צ'יק

השופטת גם חייבה את אסם ונטסלה לחשוף את הערכות השווי של אסם שנערכו בשלבים שונים של המשא ומתן, הן עבור הוועדה הבלתי־תלויה והן עבור נסטלה. הערכות שווי אלה אמורות לחשוף מה ידעה הוועדה הבלתי־תלויה במהלך ניהול המשא ומתן, עד כמה אפקטיבי היה ניהול המשא שלה הוועדה מול החברה, ואם יתברר כי הוועדה לא היתה אפקטיבית — עשויות הערכות השווי לסייע לבית המשפט לקבוע מהו המחיר ההוגן שנסטלה היתה צריכה לשלם לבעלי המניות של אסם.

בנוסף, הורתה השופטת לחשוף חילופי דברים בין נושאי המשרה באסם לבין גופים מוסדיים וחברת הייעוץ אנטרופי, שהיתה גורם מרכזי בביקורת על האופן שבו בוצעה מחיקת אסם מהשוק.

השופטת אפילו חייבה את נסטלה לחשוף תיעוד של שיחות בעניין עסקת המיזוג בינה לבין משפחות המייסדים של אסם, ככל הנראה בעיקר משפחת פרופר. במסגרת זו נדרשות החברות הנתבעות לחשוף גם תיעוד של ניסיונות לבצע מחיקה מהבורסה בעבר וגם של מכירת מניות של המייסד, גד פרופר, במחיר שעלה על מחיר השוק באותה עת, ועלה גם על המחיר שקיבל הציבור בעת המחיקה.

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ