מתי חברה היא חדלת פירעון? בכנסת הכריעו לטובת השופטים - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מתי חברה היא חדלת פירעון? בכנסת הכריעו לטובת השופטים

בעוד כשבוע תתפרסם הגרסה הסופית של הצעת חוק חדלות פירעון לקראת אישורה בוועדת החוקה של הכנסת ■ יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי, החליט לקבל את דרישת השופטים ולהותיר להם שיקול דעת בשאלת המבחן המשמש לקביעה אם חברה חדלת פירעון

2תגובות
יו"ר ועדת חוקה, ניסן סלומינסקי
אמיל סלמן

מסע השכנועים של השופטים בתחום חדלות הפירעון הניב פרי, לפחות בתחום אחד. הצעת חוק חדלות פירעון, הנמצאת בשלבים אחרונים של תהליכי חקיקה ועתידה לשנות באופן דרמטי חלקים שלמים של דיני חדלות פירעון בישראל, לא תפגע בשיקול הדעת של השופטים בכל הקשור לקביעת המבחן שלפיו יש להעריך אם חברה הגיעה לחדלות פירעון.

בעוד כשבוע אמורה להתפרסם הגרסה הסופית של הצעת חוק חדלות פירעון, לקראת אישור החוק בוועדת החוקה. יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) דחה בשבוע שעבר את העמדה שקידם משרד המשפטים במקור, ולפיה המבחן היחיד לקביעת מצב של חדלות פירעון יהיה "המבחן התזרימי" — כלומר השאלה אם החברה יכולה לפרוע את חובותיה בנקודת זמן קרובה, לאור תזרים המזומנים שלה.

בהכרעתו קיבל סלומינסקי את עמדתם של השופטים המתמחים בחדלות פירעון. בדיונים של הוועדה ניהל סלומינסקי שיח מתמשך עם שלושה שופטים מובילים בתחום חדלות הפירעון: נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט איתן אורנשטיין; השופט עאטף עילבוני מבית המשפט המחוזי בנצרת; ובתחילת השיח השתתף גם השופט דוד מינץ, אבל יצא ממנו לאחר שמונה לכהונת שופט בבית המשפט העליון. השופטים קיבלו את רשותה של נשיאת בית המשפט העליון לנהל שיח עם סלומינסקי, כדי להביא לביטוי בחקיקה את ניסיונם העשיר בהליכי חדלות פירעון.

המבחן התזרימי הוא אמנם מבחן נפוץ להערכה אם חברה נקלעה לקשיים, אבל בתי המשפט משתמשים לא אחת במבחנים נוספים, ובראשם "המבחן המאזני". במבחן זה בוחנים אם שווי נכסיה של חברה גבוה משווי התחייבויותיה באופן כזה שאינה חדלת פירעון — אף אם בנקודת זמן מסוימת היא אינה מסוגלת לממש את נכסיה ומתקשה לעמוד בהחזר חובות.

בדיוני הוועדה אמר סלומינסקי: "מי לא נקלע מדי פעם למינוס בחשבון הבנק? הרי לא סביר שכל מי שנקלע למינוס יוכרז מיד פושט רגל".

השופט אורנשטיין התבטא בחריפות נגד הצעת החוק המקורית, ששללה את שיקול הדעת של השופטים, ובהרצאות פומביות וגם בפסקי דין שכתב הבהיר כי השאלה אם חברה נקלעה לחדלות פירעון היא שאלה מורכבת שאינה יכולה להיפתר באמצעות מבחן פשוט. המחלוקת בסוגיה הזאת הושארה לסוף הדיונים על הצעת החוק, שנמשכו כמעט שנתיים בגלל המחלוקת הרבה שהיא עוררה.

בצד זאת, לא כל בקשות השופטים התקבלו אצל סלומינסקי. כך למשל, הצעת החוק החדשה עתידה לשנות במידה מסוימת את המנגנון למינוי בעלי תפקידים שונים בחברות שנקלעות לקשיים. בשנים האחרונות נמתחת ביקורת על העובדה שאותם עורכי דין מתמנים שוב ושוב לתפקידי נאמנים, מפרקים וכונסי נכסים. הצעת החוק החדשה עתידה לכלול מנגנון מינוי שיגביל במידת מה את שיקול הדעת החופשי של השופטים למנות בעלי תפקידים, כדי לנסות להזרים עורכי דין חדשים לענף.

שאלה אחרת שנותרה במחלוקת עד הרגע האחרון היא איזו ריבית תיקבע לחובות מרגע שחברה נקלעת לחדלות פירעון? האם תהיה זו ריבית מוגבלת הקבועה בחוק או הריבית שנקבעה בהסכם בין הנושה לחייב. הגופים הפיננסיים הגדולים, בעיקר הבנקים, מבטיחים לעצמם בדרך כלל ריבית גבוהה בהסכמים עם נוטלי אשראי. לעומתם, נושים "קטנים" מוצאים עצמם לעתים במצב שבו החוב כלפיהם אינו מובטח בריבית כלל.

התוצאה היא שבבוא המועד לחלק את עוגת החוב בין הנושים, הנושים הגדולים מצליחים להבטיח לעצמם נתח גדול יותר מהסכום שמחלק בית המשפט בין הנושים. בדיוני הוועדה נעשה ניסיון למצוא פתרון מוסכם שיגן על הנושים החלשים יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#