עובדת העירייה פוטרה ללא ייצוג עו"ד - וההליך המשמעתי בוטל - משפט - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עובדת העירייה פוטרה ללא ייצוג עו"ד - וההליך המשמעתי בוטל

השופט גרשון גונטובניק קבע כי ויתור על ייצוג בהליכים משמעתיים צריך להיעשות באופן מודע, במיוחד כשהתוצאה עשויה להיות חמורה

תגובות
עיריית אשדוד
אילן אסייג

עובדת בעיריית אשדוד שעמדה לדין בבית דין משמעתי לעובדי רשויות מקומיות ויתרה על האפשרות להיות מיוצגת בהליך, שבסופו פוטרה. העובדת עירערה לבית המשפט המחוזי, וזה ביטל בשבוע שעבר את פסיקת בית הדין המשמעתי, וקבע כי לא ניתן היה לפטרה מבלי שניתן לה ייצוג בהליך.

לפי כתב האישום המשמעתי שהוגש נגד מזכירת מחלקה בפיקוח העירוני של אשדוד, היא שיכנעה באוגוסט 2015 את חברתה לעבודה לקיים שיחת טלפון בעלת אופי מיני עם מנהל מחלקת הפיקוח בעירייה. כשנה לאחר מכן, היא פנתה עם הקלטת למנכ"ל העירייה.

השופט גרשון גונטובניק
אתר בתי המשפט

בסוף 2016 הוגשה נגד העובדת תובענה משמעתית שעסקה בהתנהלות בלתי־הולמת של עובד רשות מקומית, ובסיום ההליך הוטלו עליה נזיפה חמורה ופיטורים מיידיים.

העובדת עירערה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתל אביב, באמצעות עורך הדין גיא מדמוני לנדאו ממשרד נעמי לנדאו ושות', והתיק הגיע לשופט גרשון גונטובניק. השופט גונטובניק — שמונה לפני כשנה וחצי, והיה בעבר עוזר הוראה של שופטת העליון דפנה ברק ארז — מסתמן כשופט בעל מודעות חברתית שמבליט את החשיבות של זכויות יסוד.

העובדת בחרה לא להיות מיוצגת בהליך המשמעתי, אך השאלה שעלתה במחוזי היתה אם די בעובדה הזאת כדי להבטיח שההליך בעניינה היה הוגן וראוי. גונטובניק ציין כי לנוכח החשיבות של ייצוג בהליכים משמעתיים, והיותו זכות יסוד לכל דבר ועניין — הוויתור עליו צריך להיות מדעת ומושכל, במיוחד כשהתוצאה עשויה להיות נקיטת אמצעי משמעת חמורים כמו פיטורים או הרחקה מהשירות הציבורי.

גיא מדמוני לנדאו
דוד ששון

השופט ציין כי הליכים משמעתיים טומנים בחובם סממנים מעין פליליים, במיוחד במקרים של קובלנות משמעתיות נגד עובדי מדינה ועובדי הרשויות המקומיות."אין אנו עוסקים בסכסוך בין שני צדדים פרטיים אלא בין פרט, עובד הרשות, לבין הרשות המינהלית כגוף", כתב גונטובניק בפסיקתו.

עם זאת, הוא הוסיף כי הליכים פליליים והליכים משמעתיים אינם זהים — ולכן יש לדבר על קרבה ביניהם, שמתהדקת כשבמוקד ההליך המשמעתי יש אישומים עם השלכות חמורות.

בכל הנוגע לייצוג במסגרת הליכים משמעתיים הדנים בעניינם של עובדי המדינה והרשויות המקומיות, זכות הייצוג מעוגנת בחוק. "אין המדובר רק בזכות, אלא בזכות יסוד, וזאת נוכח חשיבותו הרבה של האינטרס העומד בבסיסה", ציין השופט. עם זאת, עדיין מדובר בזכות — ולא בחובה, בניגוד למצב הקיים בדרך כלל בהליך פלילי.

הוא הוסיף כי "על בית הדין להסביר לנאשם המשמעתי את חשיבות הייצוג ואת ההשלכות העלולות להתלוות לוויתור. עליו לשוות לנגד עיני הנאשם את משמעויות ההליך המשמעתי. עליו לציין כי במקרים מסוימים הליך זה יכול לגרור אמצעי משמעת חמורים". עוד אמר כי מן הראוי לתת ביטוי מדויק וממצה לחילופי הדברים בפרוטוקול הדיון.

גונטובניק הגדיר ויתור מדעת על ייצוג משפטי כך: "ויתור של בעל זכות יסוד על מימושה הנעשה תוך מודעות לקיומה והבנת השלכות הוויתור עליה". הוא הדגיש כי גם כשיש ויתור מדעת על ייצוג משפטי, על ההליך המשמעתי להתנהל באופן המשקף את העובדה שהנאשם אינו מיוצג, ושהדבר יוצר פערי כוח בין הצדדים.

ומה התוצאה של הליך שנפגם מכך שהוויתור על הייצוג לא היה מדעת, כפי שנדרש? כאן קבע השופט כי יש להחיל את "עיקרון הבטלות היחסית" החל בדין המינהלי הכללי, שמעניק שיקול דעת בנוגע לתוצאה של הפגם, תוך התחשבות במכלול הנסיבות של ההפרה וההתמקדות בעוול שנגרם.

במקרה הנוכחי, הוא לא מצא אינדיקציה לוויתור מדעת שמתקיים באופן מפורש ורשמי ובא לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון, או לוויתור שמשתמע מהנסיבות. הוא קבע כי עוצמת הפגם מביאה למסקנה שיש לבטל את פסק הדין של בית הדין המשמעתי; ולקיים דיון מחודש בקובלנה נגד העובדת, שהמליץ כי ייערך בפני הרכב שונה.

מטבע הדברים, אם העובדת תוותר גם הפעם על ייצוג משפטי, הדבר כבר ייחשב לוויתור מושכל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#