המהפכה בחדלות הפירעון מתקרבת, אך בית המשפט אינו ממהר לשתף פעולה - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המהפכה בחדלות הפירעון מתקרבת, אך בית המשפט אינו ממהר לשתף פעולה

הצעת חוק שקרובה לאישור בכנסת קובעת כי היכולת של תזרים המזומנים לשרת את החוב יהיה המבחן לחדלות פירעון ■ פסק דין חדש מאותת שבתי המשפט אינם מתלהבים מהתכתיב הזה, ורומז כי ההתגוששות בין המחוקק לשופטים על אופיים של ההליכים רחוקה מלהסתיים

4תגובות
השופט איתן אורנשטיין בפתח הדיון על פירוק יורוקום, היום
עופר וקנין

המהפכה בתחום חדלות הפירעון מתקרבת: הצעת חוק חדלות פירעון החדשה מתקדמת לקראת חקיקה סופית לאחר שנתיים של דיונים ממושכים בוועדת החוקה.

אחת הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת בהצעת החוק היא המבחן שלפיו ייקבע מתי חברה היא חדלת פירעון. לפי הצעת החוק, מעתה והלאה שאלת חדלות הפירעון של חברות המגיעות לפתחו של בית המשפט תיבחן ב"מבחן תזרימי". מבחן זה יבדוק אם תזרים המזומנים של החברה מסוגל לשרת את החובות שלה בטווח הזמן הקרוב, בלי קשר לשאלת מצבת הנכסים וההתחייבויות שלה.

במלים אחרות, חברה עשויה להיקלע לחדלות פירעון גם כשנכסיה עולים על התחייבויותיה, אם תזרים המזומנים שלה אינו מאפשר לה לפרוע את חובותיה בנקודת הזמן שבה הגיעה לבית המשפט.

כך למעשה הצעת חוק חדלות פירעון דוחה את המבחן האחר — "המבחן המאזני" — שלפיו יש לבחון אם השווי של נכסי החברה עולה על התחייבויותיה.

תיקים פעילים בתחום פירוק החברות

המתנגד הבולט ביותר למבחן שנבחר בהצעת החוק, כמו גם לחלקים אחרים ממנה, הוא נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט איתן אורנשטיין. אורנשטיין נחשב לשופט הבולט בארץ בתחום חדלות הפירעון, והוא סבור כי יש להותיר בידי בית המשפט את שיקול הדעת באשר לבחירה איזה מבחן להחיל על החברה. אורנשטיין סבור לפיכך, כי יש לאמץ גישת ביניים, שלפיה המבחן לחדלות פירעון ייקבע בזמן אמת על ידי בית המשפט.

אורנשטיין תקף את הצעת חוק חדלות פירעון, הכובלת את ידי השופטים, מעל כל במה מקצועית. בינתיים בהצלחה מוגבלת. באחד הכנסים בנושא זה הוא אמר כי "ישנם דברים שהם טובים ושלא צריך לשנות אותם. ודאי לא לעשות שינויים על סמך מקרה אחד". בדברים אלה הוא התייחס להסדר החוב בקונצרן אי.די.בי, שנחשב לאירוע מכונן בתחום חדלות הפירעון, בגלל הדיונים הרבים שהתנהלו במסגרתו סביב שאלת מצבו של הקונצרן. מנסחי הצעת החוק חתרו לייצר מבחן פשוט וגם ודאי מבחינת החברות והנושים, אך אורנשטיין הגיב על כך בעקיצה: "אי־אפשר לפשט משהו שהוא מסובך".

אורנשטיין לא לבד

בשבוע שעבר הצטרפה לאורנשטיין השופטת איריס לושי־עבודי מבית המשפט המחוזי בתל אביב. באולמה של לושי־עבודי מתנהלים שלל הליכים משפטיים הקשורים לעזבונו של עו"ד יורם יוסיפוף. באחד מהם התבקש לאחרונה מינוי מפרק זמני על חברה שהחזיקה נדל"ן ושיוסיפוף היה מבעליה. החברה נקלעה לחובות, אך בעלים אחר טען כי נכסיה עולים על חובותיה וכל שנדרש הוא לממש אותם.

השופטת איריס לושי עבודי
אתר בתי המשפט

בהחלטתה למנות לחברה כמפרקים את המנהלים המיוחדים על נכסיו של יוסיפוף, עורכי הדין עופר שפירא ורז מנגל, הצטרפה השופטת לושי־עבודי לעמדת אורנשטיין.

לושי־עבודי ציינה כי לדעתה בשאלה אם חברה נקלעה לחדלות פירעון "יש לנהוג בגישת הביניים", אבל היא יישמה את הגישה באופן ייחודי. לדבריה, "הנטל בעניין זה רובץ על החברה, שכן שעה שהחברה הודתה כי אין ביכולתה לפרוע את חובותיה מבחינה תזרימית ניתן לראות בהודאה זו מעין הודאה והדחה". כלומר, השופטת לושי־עבודי סבורה שיש "להעביר את הנטל לכתפי החברה להראות כי היא יכולה לפרוע את החוב מבחינה מאזנית".

החלטתה של לושי־עבודי היא הסנונית הראשונה המבשרת את האופן שבו יפורש חוק חדלות פירעון החדש כשיגיע לבית המשפט.

אם הגישה שלה תאומץ, השופטים אמנם יהיו מחויבים לבחון את מצבן של חברות שלא פרעו את חובן במבחן התזרימי — אבל חברות אלה יוכלו לנסות להוכיח שתמונת המצב המאזנית שלהן חיובית. אם הן יצליחו להוכיח זאת, ויהיו מסוגלות לממש נכסים ולהיחלץ מחדלות הפירעון, ייתכן שבית המשפט ייעתר להן.

במקרה הספציפי שנדון לא טרחה החברה להביא ראיות ליציבותה המאזנית, ולכן מינתה לה השופטת מפרקים זמניים. אבל פסק דינה מעיד שהתגוששות בין המחוקק לשופטים על אופיים של הליכי חדלות פירעון רחוקה מסיום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#