בית המשפט אמר תודה - אבל החליט שיסתדר בלי ועדות בלתי־תלויות - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בית המשפט אמר תודה - אבל החליט שיסתדר בלי ועדות בלתי־תלויות

אחת הדרכים של חברות להתמודד עם תביעות המוגשות נגדן, היא הקמה של ועדה בראשות שופטים בדימוס, כלכלנים ורואי חשבון, שתיתן חוות דעת כביכול בלתי־תלויה ■ אבל במקרה של כיל, השופט מגן אלטוביה לא אישר לחברה להגיש לו את דו"ח הוועדה שהקימה

3תגובות
בית משפט בתל אביב
מוטי מילרוד

בשנים האחרונות חלה עלייה חדה במספר התביעות הנגזרות המוגשות על ידי בעלי מניות נגד מנהלים בחברות ציבוריות. במקביל, אימצו החברות את אחד הכלים שיובאו מארה"ב להתמודדות עם תביעות כאלה — והן מקימות ועדות חיצוניות שאמורות להיות בלתי־תלויות, כדי שיבחנו את הטענות המועלות בתביעות.

השאלה שעולה היא מה הרלוונטיות של הוועדה הזאת להליכים המתנהלים בבית המשפט. החלטה שנתן באחרונה שופט בית המשפט הכלכלי בתל אביב, מגן אלטוביה, דחתה את בקשתה של חברת כימיקלים לישראל (כיל), שהקימה ועדה חיצונית מיוחדת, להגיש את דו"ח הוועדה לבית המשפט — וקבע כי הגשת דו"ח הוועדה יסרבל את ההליכים.

הוועדה החיצונית שהקימה כיל הורכבה משלושה מומחים: השופט בדימוס פרופ' עודד מודריק, פרופ' שרון חנס, שהוא דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ומומחה לדיני תאגידים, ורו"ח פרופ' חיים אסייג, מומחה לנושאים כלכליים וחשבונאיים. הוועדה קבעה כי על כיל להתנגד לתביעה הנגזרת, שבמרכזה עומדים הבונוסים הגבוהים ששילמה לארבעה מבכיריה.

הבקשה לאישור התביעה הנגזרת שעומדת במרכז ההליכים הוגשה לבית המשפט ביולי 2016. התביעה עוסקת בבונוסים בסך 20 מיליון שקל ששילמה החברה למנכ"ל טפן בורגס, למשנה למנכ"ל יחסי חוץ דני חן, לסמנכ"ל התפעול אשר גרינבאום, ולמנכ"ל כיל מוצרים תעשייתיים צ'ארלי ווידהאוס. בבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד רונן עדיני, נטען כי על הארבעה להשיב את כל המענקים שקיבלו מהחברה ב–2014–2015. נוסף על כך, או לחלופין, התבקשה החברה לתבוע את חברי דירקטוריון כיל שאישרו את חלוקת הבונוסים.

לפי הבקשה, דירקטוריון החברה עידכן באופן שגוי, ואולי אף מגמתי, את שורת הרווח הנקי של החברה ל–2014–2015, באופן שאיפשר חלוקת מענקים נדיבים לארבעת הבכירים. לפי הנטען, כיל עידכנה כלפי מעלה את שורת הרווח הנקי בעשרות מיליוני דולרים. מהרווח הנקי נוטרלו הפרשות לירידת ערך נכסים והפסד משינוי בשווי ההוגן של עסקות גידור, וביחס ל–2015 בוצעו התאמות של מאות מיליוני דולרים באופן לא נאות בגין הפרשות לירידת ערך נכסים, הפרשות לפרישה מוקדמת והפרשות בגין סילוק פסולת היסטורית ועלות חשמל בגין תקופות עבר.

הוועדה החיצונית, שהוקמה לאחר הגשת התביעה, מסרה את המלצותיה לכיל באפריל 2017. היא קבעה כי המענקים ששילמה החברה לארבעת הבכירים ניתנו כדין ובהתאם למדיניות התגמול של החברה, ועל כן אין זה ראוי שהחברה תדרוש את השבתם. הוועדה גם המליצה לכיל להתנגד לבקשה לאישור התביעה הנגזרת. חברי הוועדה קבעו לעניין הסמכות של ועדת התגמול ודירקטוריון החברה שמדיניות התגמול הסמיכה את דירקטוריון כיל לבצע את ההתאמות כפי שבוצעו ב–2014 וב–2015. בעניין שיקול הדעת קבעה הוועדה שהדיון בביצוע ההתאמות היה רציני, מקיף ומעמיק.

כיל ביקשה להגיש את ממצאי הוועדה לבית המשפט. היא טענה כי זו ועדה בלתי־תלויה וחיצונית לחלוטין, כי החלטות החברה ראויות להגנה של כלל שיקול הדעת העסקי, וכי הבונוסים ששילמה ראויים והולמים את מדיניות התגמול של החברה.

השופט מגן אלטוביה
איציק בירן

"קבלת הדו"ח תסרבל את בחינת הבקשה"

ואולם התובע, רונן שיירי, באמצעות עדיני, התנגד בתוקף להגשת ממצאי הוועדה לבית המשפט. הוא טען כי הקמתה מנסה להפקיע סמכויות מבית המשפט, וכי העיתוי שבו הוקמה הוועדה (לאחר הגשת התביעה) מעיד על חוסר תום לב וחוסר כנות מצד דירקטוריון החברה. לדבריו, לוועדה שמרבית חבריה משפטנים, אין כל יתרון על פני בית המשפט, וכפי שבתי המשפט אינם מתירים הגשת חוות דעת משפטיות — כך אין מקום להגיש את דו"ח הוועדה הזאת. עוד נטען כי חברי הוועדה מצויים בניגוד עניינים מובנה לנוכח התלות הרבה שלהם בחברה ובדירקטוריון שמינה אותם.

בסוף החודש שעבר קיים אלטוביה דיון בבקשת כיל להגיש את מסקנות הוועדה לבית המשפט. במהלך הדיון נדמה היה כי הוא נוטה לקבל את הבקשה, אבל ימים ספורים מאוחר יותר נתן החלטה הפוכה. "אם במהלך הדיון נטיתי לחשוב שאין פסול בהצגת כל המידע בפני בית המשפט, וזה יקבע את משקלו בעת ההכרעה, תוך דחיית הטענה שהדו"ח עלול להטות את בית המשפט לנוכח זהות חברי הוועדה המיוחדת, הרי שהגעתי לכלל דעה כי קבלת הדו"ח תסרבל לא לצורך את בחינת הבקשה, כשבפועל אין בו תרומה לבירור שיקול הדעת שעמד בבסיס החלטת הדירקטוריון", פסק.

"עם כל הכבוד, מסקנות הוועדה אינן מחייבות את בית המשפט, וממילא אין בהן כדי לחסוך בהליכי משפט. אדרבא, סביר יותר להניח שבין הצדדים יתגלעו מחלוקות באשר לנתונים או מסקנות שבדו"ח הוועדה, ונמצאנו טורחים ומסרבלים את הדיון בעניין שאינו צריך", הוסיף.

אלטוביה התייחס לטענתה של כיל שלפיה "דו"ח הוועדה הוא משהו שהנחה את החברה ומשמש בסיס לשיקול דעתה בזמן האירוע". הוא קבע כי טענה זו אינה מדויקת: "הוועדה מונתה על ידי דירקטוריון החברה כחלק מהתמודדות עם הבקשה לאישור התביעה הנגזרת. אף אם הוחלט בדירקטוריון לאמץ מראש את מסקנות הוועדה, החלטה זו נוגעת לאופן ההתמודדות עם הבקשה לאישור התביעה הנגזרת, אבל אין בו כדי להוסיף או לגרוע בבירור המחלוקות הנוגעות להכרעה בבקשה לאישור התביעה הנגזרת ולו במעט. זאת, משום שדו"ח הוועדה אינו חלק מהעובדות או הנתונים שעמדו בפני חברי הדירקטוריון בעת קבלת ההחלטה על חלוקת הבונוסים", כתב.

אלטוביה דחה גם את טענתה של כיל שלפיה אי־קבלת דו"ח הוועדה היא תמריץ שלילי לעצם מינוי הוועדה. "דווקא קביעה שקבלת הדו"ח כראיה בבקשה היא שעלולה לפגום בייעודו, מכיוון שזה דו"ח שנועד לייעץ לדירקטוריון כיצד לנהוג בקשר עם עילת התביעה הנטענת".

כיל והדירקטורים יוצגו על ידי עורכי הדין זאב שרף ומאיה צברי ממשרד מטרי מאירי ועו"ד אורי סורק ממשרד אגמון.

הוועדה הבלתי־תלויה של בנק לאומי המליצה על פשרה במקום תביעה

אחד המקרים הבולטים ביותר שבהם מונתה ועדת תביעות בלתי־תלויה היה במסגרת התביעה הנגזרת שהוגשה נגד בנק לאומי בעקבות החקירה הפלילית שנוהלה נגדו בארה"ב. בעקבות הגשת התביעה החליט דירקטוריון בנק לאומי להקים ועדת תביעות בלתי־תלויה, כדי שתייעץ ותמליץ לו על דרך הפעולה המשפטית הנכונה.

באוקטובר 2015 הגישה הוועדה דו"ח מסכם לדירקטוריון והגיעה למסקנה שמבחינה עובדתית יש אפשרות להפרת חובת הזהירות על ידי נושאי המשרה ולקיומה של רשלנות בהתנהגותם של בעלי תפקיד בבנק. עם זאת, לא נמצא שנושאי המשרה העדיפו את טובתם האישית על פני טובת הבנק, ומשכך, לפי הוועדה, אין לקבל את הטענות שהועלו בדבר הפרת חובת אמונים.

הוועדה המליצה להעדיף מסלול של פשרה מול חברות הביטוח בפוליסת ביטוח אחריות נושאי משרה, במקום הגשת תביעות נגד נושאי המשרה. לנוכח המלצות הוועדה גיבש לאומי הסכם פשרה עם התובעים, הכולל הסדרים בדבר סיום סופי ומוחלט של כל ההליכים הנוגעים לפרשת הלקוחות האמריקאים.

הפעם הראשונה שבה בתי המשפט בכלל התייחסו לוועדה הבלתי־תלויה היתה במקרה של התביעה הנגזרת שהוגשה נגד בעלי השליטה באיילון ביטוח, לוי רחמני ובנו נגה. במקרה הזה קבע השופט חאלד כבוב כי "דרך המלך שעל בית המשפט להתוות היא לאפשר את הקמת הוועדה במשורה, תוך שמירה על איזון שימנע ככל האפשר את השימוש לרעה במנגנון המוצע". לדבריו, "לאחר הגשת התביעה הנגזרת, על החברה להגיש בקשה לשם הקמת הוועדה. הקמתה תותר כחריג ולא ככלל במטרה לשכנע את בית המשפט בנחיצות הוועדה ובתועלת שמביאה הקמתה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#