ההסדר בטבע: שוב האמריקאים עשו לנו את העבודה - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההסדר בטבע: שוב האמריקאים עשו לנו את העבודה

אף שהסכומים שתשלם טבע כחלק מההסדר שעליו חתמה נשמעים גבוהים, הם רחוקים מלזעזע את אמות הספים של תאגידי ענק. קנסות עתק בלבד אינם ערובה לניקוי יעיל של תרבות עבריינית. לשם כך יש צורך בתוכניות שיקום

4תגובות
מפעל טבע בירושלים
RONEN ZVULUN/רויטרס

במסגרת המחויבות הבינלאומית שלה, חייבת מדינת ישראל להציג אכיפה משמעותית של עבירות שוחד לעובדי ציבור זרים. ההסדר המותנה שעליו חתמה המדינה עם חברת טבע, שהודתה בתשלומים מושחתים לעובדי ציבור ברוסיה, אוקראינה ומקסיקו, הוא הישג בגלל התקדים של הנכונות של טבע לשלם לקופת המדינה סכום עתק במונחים ישראליים — 75 מיליון שקל — בתמורה להסדר.

למרות הסכום המהדהד, הלחץ על חברות ישראליות להימנע מתשלומים מושחתים לעובדי ציבור זרים מתפתח, אך רחוק מלהיות אופטימלי. עיקר העבודה במקרה זה לא נעשה על ידי רשויות החקירה הישראליות, אלא על ידי שלטונות ארה"ב — שחשפו את העובדה כי טבע פעלה להעלים את התשלומים המושתים בדו"חותיה ולהסוות אותם כתשלומים לגיטימיים. הפעולה האינטנסיבית של הרשויות בארה"ב הכריחה את טבע להודות במעשים המיוחסים לה ולשלם חצי מיליארד דולר תמורת סגירת התיק בארה"ב, בהסדר דומה להסדר המותנה בישראל, בתנאים שכללו הכנסת תוכנית ציות חדשה, פיטורי עובדים שהיו מעורבים במעשים המושחתים, לרבות מנהלים בחברות בנות, ושלל צעדים למניעת הישנות האירועים בעתיד.

ישראל חייבת כמה מהישגי האכיפה המשמעותיים נגד חברות ענק לשלטונות ארה"ב. מעשי הלבנת ההון בבנק לאומי שנמצאים כיום בחקירה פלילית בישראל התגלו שם. ככל הידוע מתקיימת בארה"ב חקירה נגד בנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות בחשד לאירועים דומים לאלה שנעשו בבנק לאומי, אם כי בסדר גודל אחר. כעת נוספה גם הודאת טבע בתשלומים מושחתים במדינות זרות.

הסדר מותנה מהסוג שעליו חתמה טבע הוא הבון טון החדש בענישה של תאגידים. הדילמה בהטלת עונש על תאגיד היא שהקנס עלול לפגוע בחברה ולערער אותה. הקנס מושת בפועל על בעלי המניות, שלא היו מעורבים במעשים, וייתכן שלא הרוויחו מהם דבר, והמכה הכלכלית לחברה עלולה לפגוע בעובדים שאינם אשמים. לתאגיד יש אינטרס להסכים להסדר מותנה בגלל הרצון להימנע מהרשעה פלילית, שהיא חסם מפני השתתפות במכרזים, פעילות במדינות מסוימות והגבלות נוספות שמתורגמות לשורת הרווח.

התשלום הגבוה של 75 מיליון שקל מתכתב עם ההסדר שאליו הגיעה המדינה עם סימנס ישראל, שהסכימה לשלם בהסדר טיעון יותר מ–60 מיליון שקל כדי להביא לסיומו את המשפט על שיחוד בכירים בחברת החשמל. במקרה של סימנס לא היה מדובר בשוחד לעובד ציבור זר, אלא בשוחד מקומי.

אף שהסכומים נשמעים גבוהים, הם רחוקים מלזעזע את אמות הספים של תאגידי הענק, ואינם ערובה לכך שהתאגיד ישתקם מהתרבות העבריינית שלו. לשם כך יש צורך בתוכניות שיקום ייחודיות לתאגידים. השופטת ד"ר מיכל אגמון־גונן, שקיבלה את הסדר הטיעון בתיק סימנס ישראל, ציינה כי בישראל "אין מגוון עונשים לגבי תאגיד, מה שמקשה על ענישה ראויה". היא הוסיפה כי החוק "אינו מאפשר העמדת תאגיד במבחן והטלת תוכניות ציות פיקוח ובקרה".

כבר ב–2012 התריע בית המשפט העליון על דלות אמצעי הפיקוח על תאגידים בתיק שעסק בעבירות זיהום הים על ידי חברת נמלי ישראל. באותו תיק התקיים ב–2015 דיון נוסף, שגם בו התריע העליון על דלות הרגולציה. ואולם משרד המשפטים לוקח את הזמן. בימים האחרונים, אולי בעקבות פרשות סימנס וטבע, פירסם המשרד קריאה לציבור להציע הצעות כיצד להסדיר את הענישה נגד תאגידים. תובעת בכירה בפרקליטות, שהופיעה באחרונה בכנס שקיים משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, הבטיחה כי בפרקליטות משקיעים משאבים באכיפת עבירת השוחד לעובדי ציבור זרים. "בתוך עשר שנים הדברים ייראו אחרת", אמרה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#