סבב המינויים בבית המשפט העליון: הזדמנות לחזק את ההתמחות הכלכלית - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סבב המינויים בבית המשפט העליון: הזדמנות לחזק את ההתמחות הכלכלית

רשימת 25 המועמדים לבית המשפט העליון כוללת שניים משלושת שופטי המחלקה הכלכלית במחוזי בתל אביב, וגם שופט צעיר מהבולטים בתחום הכלכלי, שהוא כלכלן ופרופסור למשפטים ■ האם ב–22 בפברואר יקודם אחד מהם לעליון?

9תגובות
איילת שקד
אורן בן חקון

רשימת המועמדים הסופית לשיפוט בבית המשפט העליון פורסמה אתמול, ובה מופיעים גם שופטים עם מומחיות כלכלית. הבולטים שבהם: חאלד כבוב ורות רונן מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ועופר גרוסקופף מבית המשפט המחוזי מרכז.

גרוסקופף וכבוב נחשבים מועמדים חזקים יחסית. מאחר ששרת המשפטים, איילת שקד, התנגדה בסיבוב הקודם למינוי של רונן, הסיכוי שלה נראה קטן יותר.

ב–22 בפברואר תשעת חברי הוועדה יתכנסו כדי לבחור שני שופטים במקומם של יורם דנציגר ואורי שהם הפורשים. מכיוון שדנציגר הגיע לעליון מהמגזר הפרטי, יש סבירות גבוהה שאחד משני השופטים הנבחרים יבוא משם.

כבוב: השופט הפלילי במחלקה הכלכלית

השופט חאלד כבוב
עופר וקנין

כבוב מקבל תמיכה חזקה מלשכת עורכי הדין. אם ייבחר, הוא יישב לצדו של ג'ורג' קרא, שנבחר בסיבוב המינויים האחרון, ולראשונה יהיו בעליון שני שופטים ערבים — כבוב המוסלמי וקרא הנוצרי.

כבוב הוא השופט הפלילי של המחלקה הכלכלית בתל אביב, והוא זה שדן בכתבי האישום שמוגשים אליה, אם כי הוא דן גם בתביעות אזרחיות. אמנם הכרעותיו לעתים מתהפכות בעליון, אך הוא נחשב שופט יסודי ומקצועי, והפסיקות שלו נחשבות מידתיות ומנומקות. בפסקי הדין שלו הוא מרבה להתבטא בנוגע להחמרת הענישה בעבירות צווארון לבן. הוא היה הראשון ששלח לכלא אדם שהורשע בעבירות של שימוש אסור במידע פנים. לאחר מכן החמיר עוד יותר בענישה בעבירות האלה, ובגיבוי של בית המשפט העליון העלה מאוד את רף הענישה.

לפני כשנה כבוב הרשיע את בעל השליטה לשעבר בקונצרן אי.די.בי, נוחי דנקנר, בעבירות של תרמית בניירות ערך וגזר עליו שנתיים מאסר. על שותפו למעשה, איתי שטרום, נגזרה שנת מאסר. העליון יכריע השנה בערעור שהגישו שניהם על עצם ההרשעה ועל גזר הדין. בתיק פסגות הוא קבע מאסר של 2.5–4.5 שנים לסוחרים שהורשעו בעבירות ניירות ערך (גם על כך הוגש ערעור לעליון) . רק השבוע הקלו שופטי העליון בעונשו של פרדי רובינסון, שכבוב גזר עליו 15 חודשי מאסר, והפחיתו מהמאסר ארבעה חודשים בשל נסיבות מקלות — אף שציינו כי "העונש מתון ביותר, שמא אף יתר על המידה".

גרוסקופף: אקטיביסט בתחום הכלכלי

השופט עופר גרוסקופף
אתר בתי המשפט

גרוסקופף הוא כלכלן (יש לו תואר שני בכלכלה) ופרופסור למשפטים בעל התמחות במפגש בין משפט לכלכלה. הוא נחשב מטאור בזירה המשפטית, אקדמאי שבחר לעבור לשיפוט ואחד השופטים הבולטים בתחום הכלכלי אזרחי.

גרוסקופף, שעבודת הדוקטורט שלו נעשתה תחת ההנחיה של שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן, נבחר לשופט מחוזי ב–2009, כך שתקופת כהונתו כשופט עד כה קצרה יחסית. רונן, למשל, מונתה לשופטת שלום ב–1995 וקודמה למחוזי ב–2005. כבוב מונה לשופט שלום ב–1997 וקודם למחוזי ב–2003. כבוב ורונן מונו לשופטי המחלקה הכלכלית לפני כשבע שנים.

גרוסקופף דן בתביעות ייצוגיות רבות ובתביעות נגזרות, ונחשב מקצועי ופרו־צרכני. עורכי דין שהופיעו מולו מתארים אותו כמבריק, איש נעים ולא מתנשא שיורד מהר לשורש העניין. אם הוא ייבחר, האטרקטיביות של תובעים להגיש ייצוגיות במחוזי מרכז תפחת.

אחת ההחלטות המפורסמות שלו היתה באוגוסט 2015, כשקיבל בקשה לאישור תביעה נגזרת שהוגשה נגד דסק"ש, נוחי דנקנר ודירקטורים בחברה, ובמרכזה העסקה המפוקפקת לרכישת העיתון "מעריב". באחרונה אישר פשרה לסיום התיק בתשלום של 100 מיליון שקל לחברה, שברובו תישא חברת הביטוח.

במקרה אחר, גרוסקופף לא קיבל הסכם פשרה שגובש בתביעה ייצוגית נגד חברות הביטוח וקבע כי ההחזר הראוי צריך להיות גבוה באופן משמעותי מההחזר שגובש בפשרה — 365 מיליון שקל במקום 100 מיליון שקל. גרוסקופף גם אישר בקשה לייצוגית נגד פייפאל, לאחר שקבע כי העובדה שפעילותם של תאגידי ענק טכנולוגיים נעשית בעיקר באמצעות האינטרנט אינה מקנה להם חסינות מפני התדיינות בישראל. בימים אלה הוא דן בבקשה לתביעה ייצוגית נגד קוקה קולה בטענה לגביית מחיר מופרז, הנמצאת בשלב הסיכומים.

נתונים שפירסם השבוע עו"ד אסף פינק, המתמחה בתביעות ייצוגיות, הראו כי חמשת הסדרי הפשרה הגדולים של 2017 בתביעות ייצוגיות היו בתיקים שהתנהלו בפני גרוסקופף. הוא גם השופט שמספר הערעורים שהתקבלו על הכרעותיו היה הקטן ביותר ב–2017 — רק 18%.

רונן: הגדירה כללי התנהגות לדירקטורים

השופטת רות רונן
דוברות הקריה האקד

רונן, שאותה מקדמת נשיאת העליון אסתר חיות, אמונה על התביעות האזרחיות במחלקה הכלכלית, וגם היא חתומה על החלטות חשובות שמתוות כללי התנהגות לדירקטורים ונושאי משרה. רונן קבעה, למשל, כי מידע שאדם יוצר בעצמו לגבי חברה אינו מידע פנים. במקרה אחר היא העלתה את רף המקצועיות שנדרש מדירקטור, לפחות בחברה ציבורית, כך שיהיה מסוגל לקרוא ולהבין דו"חות כספיים. באחרונה הוציאה פסק דין שעסק בשאלה חדשנית של האחריות של חברה דואלית לדיווח מטעה למשקיעים בישראל. רונן קבעה כי יחול הדין של המדינה הזרה שבה נסחרת המניה — ולא הדין הישראלי.

עורכי דין שמופיעים מולה מתארים אותה כחכמה מאוד, נחמדה, עניינית ומהירת החלטה (עניין שגם יכול לעתים להיות מגרעה).

שופטת נוספת ברשימת המועמדים לבית המשפט עליון היא מיכל אגמון־גונן מהמחוזי בתל אביב, שהיא דוקטור למשפטים, טיפלה בשנים האחרונות בלא מעט תיקים כלכליים. הבחירה בה נראית בשלב זה פחות ריאלית. בשנה החולפת בלט פסק דינה בעניין סימנס, שבו היא עוסקת בהרחבה בשאלה כיצד נכון להעניש חברות על עבירות שביצעו מנהליהן.

מועמדת נוספת מהרשימה של השרה שקד שעוסקת גם בתחום כלכלי היא תמר בזק־רפפורט מהמחוזי בירושלים שמתמחה בהגבלים עסקיים ולפני שמונתה לשופטת ב–2009, היתה שותפה בכירה במשרדו של עורך דין צבי אגמון.

מגמה של הגבלת כוחם של בעלי השליטה

בכנס השנתי של הקריה האקדמית אונו ואוניברסיטת קולומביה שנערך לפני כחצי שנה השתתפו כבוב, רונן וגרוסקופף, כך שהיה אפשר לקבל עוד טעימה מהשקפת עולמם. רונן הצביעה על מגמה של הגבלת כוחם של בעלי השליטה בישראל. היא התייחסה לפסק הדין שנתנה בתביעה נגזרת שהוגשה בעקבות תשלום תגמול מכיסו הפרטי של עידן עופר לבכירי החברה לישראל. רונן אישרה את התביעה, לאחר שקבעה שתשלום פרטי מכיסו של בעל שליטה שלא אושר במסגרת מדיניות התגמול של החברה פוגע בזכויות בעלי מניות המיעוט שאישרו את מדיניות התגמול.

כבוב התייחס בכנס לכלל שיקול הדעת העסקי בדין הישראלי ולאימוצו באופן רשמי על ידי העליון — במסגרת פסק הדין שאישר את ההשתלטות הממונפת של שאול אלוביץ' על בזק. פסק הדין אישר את הפרקטיקה של השתלטות ממונפת שבה יכול רוכש ליטול הלוואות גדולות כדי לקנות שליטה בחברה. לדברי כבוב, על בית המשפט לאפשר השתלטויות כאלה בישראל בגלל בעיית הריכוזיות המאפיינת את המשק.

גרוסקופף אמר בכנס כי הגורם בעל היכולת הטובה ביותר להעריך מה יעשה רוכש המשתלט על חברה באמצעות מינוף הוא מי שנותן את המימון, כלומר, בדרך כלל, הבנקים. "לכן, עליהם צריך להטיל את האחריות במקרה שהרוכש פוגע בחברה וגורם לקריסה שלה", אמר גרוסקופף. "איך מטילים את האחריות הזאת, זה משהו שצריך לחשוב עליו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#