אברהם הימן - השופט שעושה למשטרה חיים קלים - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אברהם הימן - השופט שעושה למשטרה חיים קלים

אברהם הימן זכה לחשיפה כשהאריך בהתאם לבקשות המשטרה את מעצרי החשודים בפרשת הולילנד ■ האם עברו כתובע משטרתי משפיע על החלטותיו או שהליך הארכת המעצר מוטה מטבעו לטובת התביעה

5תגובות

>> אחת השאלות הפופולריות בפרשת הולילנד היא אם המשטרה תעצור את ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. השאלה מסקרנת עוד יותר על רקע המעצר של מקורביו, עו"ד אורי מסר וראש לשכתו לשעבר, שולה זקן. הציבור מזהה דרמה ושוכח שמעצר הוא כלי יעיל למניעת שיבוש חקירה והימלטות מן הדין - ולא עונש.

צריך לזכור שאולמרט נחקר בעבר פעמים רבות באזהרה, ואף הועמד לדין בשלוש פרשות חמורות, מבלי שהיה נתון במעצר. קשה לחשוב על שופט שהיה מקובל ורצוי יותר על היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) מסגן נשיאת בית משפט השלום בראשון לציון, השופט אברהם הימן. עם עובדות קשה להתווכח: הימן קיבל את בקשות המעצר של המשטרה בפרשת הולילנד במלואן, ולא שעה לטענות הסנגורים שניתן לקצר את תקופת המעצר ולהמשיך את החקירה כשהחשודים נתונים בתנאים מגבילים.

ביום ראשון השבוע הציג נציג יאח"ה, סנ"צ יורם נעמן, בקשה מוסכמת לשחרר את יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, למעצר בית בערבות בנקאית של 100 אלף שקל בלבד, בנוסף לחתימה צד ג' של אחיו על אותו הסכום. מדובר בפרשה שהסתעפה מחקירת הולילנד ועוסקת בחשדות למתן שוחד של דנקנר, כדי להפשיר למגורים קרקעות של חברת תעשיות מלח, שהיה מבעליה.

לאחר שכמה ימים קודם לכן האריך הימן את מעצרו של דנקנר בחמישה ימים החליט השופט לקבל את בקשת השחרור המוסכמת. מיד אחריו שוחרר בתנאים דומים להפליא יעקב אפרתי, לשעבר יו"ר מינהל מקרקעי ישראל, שנחשד שקיבל שוחד מדנקנר. מתמיה כיצד סכום הערבות של דנקנר, בן אחת המשפחות העשירות בישראל, זהה לזה של מנהל המינהל לשעבר, אפרתי.

"זרוע של המשטרה"

הארכות המעצר הסדרתיות הובילו לביקורת. "הליך המעצר בפרשת הולילנד נראה לא טוב", טוען סניגור בכיר. "בתי המשפט נתפשים כזרוע ארוכה של המשטרה. לא במובן של שחיתות אלא במובן של מדיניות, הם נותנים אמון רב בשלבים האלה במשטרה. קשה למצוא היום שופטים אמיצים שנוהגים אחרת".

עו"ד גיורא אדרת, שמייצג את אחד החשודים בפרשה, היזם הלל צ'רני שחשוד במתן שוחד, מפריד בין תחושה למציאות. הוא מזכיר כי חלק מהחלטות הימן עברו ביקורת שיפוטית של בית המשפט המחוזי ואף של בית המשפט העליון.

אדרת, לצד סניגורים אחרים, מתאר את חוסר האונים בדיון הנוגע להארכת מעצר. להבדיל מניהול משפט שבו כל חומר החקירה נמצא בידי הסניגור, הרי בשלב שבו הלקוח עצור ועוד לא הוגש כתב אישום, לרשות החוקרת יש יתרון עצום על הסניגוריה. היא מציגה לבית המשפט חומרים שהסניגורים אינם חשופים להם. בשלב הזה, בדרך כלל, זכויות החשוד נסוגות מפני הצרכים החקירתיים.

באולם מעצרים יושב שופט תורן שדן בעניינם של עצורים כמו סרט נע. נציג היחידה הרלוונטית מנמק מדוע יש להאריך את המעצר, ואילו סניגורו של החשוד מתאר מצדו אישיות נורמטיבית, לא מסוכנת, לבטח לא כזו שתימלט מן הדין או תשבש את החקירה. בסופו של דבר, מודים סניגורים בכירים, ההופעה נועדה בעיקר להראות ללקוח שהתאמצת עבורו.

עו"ד דוד פורר, ראש מחלקת ליטיגציה וצווארון לבן במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', שהיה בעבר איש פרקליטות, מסביר: "מעצר מהווה אירוע טראומתי. ניתוקו של אדם מסביבתו הטבעית, העברתו לחזקתו של שירות בתי הסוהר וסיווגו כעבריין מהווים חוויה מטלטלת לאזרח מן השורה. התנאי הבסיסי והראשוני למעצר לפני הגשת כתב אישום הוא שלא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך אחרת".

לדבריו, "בפרשת הולילנד נקבעו שיאים חדשים של תקופות מעצר לפני הגשת כתב אישום ביחס לאנשים ללא עבר פלילי. בית המשפט עצר למשך ימים ארוכים אזרחים, בגין חשד לביצוע עבירות שנעברו, לפי החשד, לפני כמה שנים. בהחלטות בית המשפט אמנם נכתב כי קיים חשש שהחשודים ישבשו הליכי משפט. ואולם, הדברים כתובים בצורה סתמית ומבלי שניתן להעריך את מידת נכונותם או את הבסיס להם". חומרת העבירה, מבאר פרר, אינה שיקול אם לעצור אדם.

ראש מפלג התביעות מונה לשופט שלום

השופט הימן נולד במצרים ב-53' ושנה לאחר מכן עלה עם משפחתו לישראל. הוא סיים תיכון בבת ים וב-81' הוסמך כעורך דין. לאחר כמה שנות עבודה בשוק הפרטי התגייס למשטרה כתובע והגיע לתפקידים רמים, כגון ראש מפלג תביעות פליליות במחוז תל אביב ושופט בבית הדין המשמעת של המשטרה. הוא השתחרר בדרגת ניצב משנה ב-2003 ומונה לשופט שלום. המופיעים בפניו מחשיבים אותו לשופט נעים ואסרטיבי.

בפרשת הולילנד התנהל הימן כמעט כמו שופט חוקר, מוסד המקובל במדינות אחרות ולא בישראל, שלפיו השופט נוטל חלק פעיל בחקירה ואינו משמש רק כמכריע פאסיבי.

בתחילת הפרשה הורה הימן את מה שכלי התקשורת יכולים לפרסם, משל היה עורך המהדורה המרכזית. כל שאר הפרטים, כתב, אסורים לפרסום. בהמשך כבר עבר הימן לאסטרטגיה מקובלת יותר כשאסר לפרסום רק פרט מסוים - איסור פרטיו של עד המדינה בפרשה.

כמה מהסניגורים מרגישים שעברו במשטרה משפיע על שיקול דעתו. אחרים חולקים על כך. עו"ד ציון אמיר מכיר את הימן עוד בימיו כתובע משטרתי. "מדובר באיש עם כובד ראש. לוקח את עבודתו כשליחות. אוהב אותה ומתייחס אליה ברצינות רבה. בדיונים אפשר להבחין בכך בנקל. האיש מלא קשב לטענות שמושמעות בפניו".

עו"ד מנחם רובינשטיין תומך באמיר: "הימן היה תובע נמרץ והוא גם שופט נמרץ. לא מקובל עלי שהימן הוא חותמת גומי של המשטרה. לגבי שופטים אחרים, לפעמים הייתי מסכים להגדרה".

ביקורת לא מבוטלת כבר נשמעה אודות האופן בו תיאר הימן בשלב הראשוני של המעצרים את החקירה כאחת החמורות בתולדות המדינה. סניגור בכיר אומר: "אני לא אוהב ששופט בשלב המעצר יוצא בקביעות בומבטיסטיות עוד לפני שהוגש כתב אישום". בהחלטתו להאריך את מעצרה של זקן בשבוע כבר לא הכתיר הימן את החקירה בתארים, אלא התמקד בחשש שזקן תשבשה.

עורכי הדין אלי כהן וגיורא זילברשטיין מייצגים את מאיר רבין, שמעצרו הוארך כבר שלוש פעמים. רבין חשוד כי תיווך בין נותני השוחד ומקבליו. "נטיית הלב היא להיעתר לימי המעצר כשהוא רואה עדות של עד מדינה, פרשה מתגלגלת, ונספחים סודיים עם הרבה פעולות", אומר זילברשטיין, שמרשו כבר שלושה שבועות נמצא מאחורי סורג ובריח. "זו לא פרשה שקל לשחרר בה ולא קל להיות שופט מעצרים בתיק כזה. צריך לקלוט הרבה חומר במעט מאוד זמן וגם לבטא את עצמך בניסוח בהיר. אני חושב שהוא עושה את עבודתו נאמנה".

חלק מהחשודים בפרשת הולילנד הגישו ערר למחוזי, ומשנדחה הגיעו גם לבית המשפט העליון. באף אחד מהמקרים לא השיגו החשודים הקלה בימי המעצר. לדברי עו"ד פורר, "בהחלטות בתי המשפט לא מפורטות הנסיבות המקימות את החשש לשיבוש החקירה. כתוצאה מכך לא ניתן לשקול ולהעריך את נכונותן של החלטות בית המשפט ולא ניתן לשקול האם היתה הצדקה למעצרו של פלוני".

מדוברות בתי המשפט נמסר בתגובה: "החלטות השופט הימן מדברות בעד עצמן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#