בית המשפט נותן הגנה מופרזת לטוקבקיסטים

המשמיצים זוכים להגנה והמושמצים עומדים חסרי אונים

עו"ד רון גזית
עו"ד רון גזית

>> בית המשפט העליון קבע באחרונה כי אין בסיס חוקי לחייב את ספקית האינטרנט ברק לגלות את זהותו של גולש אנונימי, שהשמיץ את המערער רמי מור, מטפל אלטרנטיווי, וכינה אותו "שרלטן" ואף השתמש בכינויים קשים מזה.

פסק הדין ימריץ כותבים אנונימיים לפגוע בשם הטוב של זולתם כשהם יודעים כי הם נהנים מחסינות כמעט מוחלטת - למעט במקרים של עבירה פלילית. המשמיצים זוכים להגנה ואילו המושמצים עומדים חסרי אונים. כך נוצר תחום אקס-טריטוריאלי שבו המשפט אינו מגן מפני ביטויים שאילו נעשו בכל פורום אחר, שאינו במסגרת תגובית (טוקבק) באינטרנט, היו נתונים לביקורת הדין.

הזכות לשם טוב היא חלק מכבוד האדם ואין היא נופלת בחשיבותה מחופש הביטוי. אין להעדיף באופן כה חד את הזכות לחופש ביטוי אנונימי על פני הזכות לשם טוב. פסק הדין שעליו הוגש הערעור נכון יותר. שם נקבעה שורת קריטריונים לגילוי זהות הגולש, שתכליתם לאזן בין שתי זכויות היסוד - האם התביעה הוגשה בתום לב?; האם סיכויי התביעה טובים?; מה עוצמתו של הביטוי הפוגע?; האם מדובר בפרסום חד-פעמי או חוזר ושיטתי?; מה טיבו ואיכותו של האתר שבו פורסמו הדברים?; מה טיבו ואיכותו של הפרסום עצמו ועוד.

השופט ריבלין סבר כי אין בסיס חוקי למתן צו הגילוי. זו עמדה בלתי משכנעת. שופט המיעוט, אליקים רובינשטיין, היטיב להראות כי במדינות רבות (ובהן בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, אירלנד וחלק ממדינות ארה"ב) הכירו בתנאים מסוימים בחובת ספק אינטרנט לגלות את שם המשתמש שהוציא דיבה, אף בהיעדר חקיקה מפורשת.

יתר על כן, השופט ריבלין עצמו הכיר בחופש הביטוי כזכות חוקתית המוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, על אף שאין הדברים מעוגנים בלשון מפורשת בחוק הייסוד. גם הזכות לביטוי אנונימי באינטרנט הוכרה על ידו כזכות מוגנת, חרף היעדר הסדרה חקיקתית. והנה, כאשר עסקינן בגילוי שמו של אדם שהשתלח בחברו, מתקשה השופט למצוא אסמכתה חוקית. כפי שציין השופט רובינשטיין, אין קושי ליצור אסמכתה כזו אילו רצו בכך שופטי הרוב.

בית המשפט העליון קרא למחוקק לומר את דברו בנושא. כשיגיעו דברים לכנסת קיים סיכוי טוב כי תחזור לדיון הצעת חוק של ח"כ ישראל חסון - הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים תיקון - זיהוי המגיבים באתרי אינטרנט, התשס"ז 2006) שהציע למנוע כתיבה אנונימית של טוקבקיסטים על ידי כך שלא יתאפשר להם להגיב ללא הזדהות. אני מעריך כי בכנסת הנוכחית יימצא רוב להצעה זו.

-

הכותב הוא שותף בכיר במשרד עורך דין רון גזית, רוטנברג ושות', ממלא מקום ראש לשכת עורכי הדין וראש פורום חוקה וזכויות אדם בלשכה

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ