האם הסכם של נישומים עם פקיד שומה אחד מחייב גם אחר? - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם הסכם של נישומים עם פקיד שומה אחד מחייב גם אחר?

רשות מסים עם קול אחד

>> האם הסכם שאליו הגיעו נישומים עם פקיד שומה אחד מחייב גם פקיד שומה במקום אחר?

מעשה בישראלי ותושב חוץ שהסכימו להקים חברה זרה, שכל אחד מהם יחזיק במחצית ממניותיה. עוד סוכם כי החברה תהיה חברה בהשקעת חוץ - כזו שתאפשר לחברות שבהן תשקיע ליהנות משיעור מס של 10% בהתאם לחוק לעידוד השקעות הון.

חלפו כמה שנים, ופקיד השומה בתל אביב קבע שחברה שבה השקיעה החברה הזרה לא היתה זכאית להטבה לפי החוק לעידוד השקעות הון, שכן תושב החוץ לא החזיק ביותר מ-90% ממניותיה של החברה הזרה כפי שנדרש בחוק.

תושב החוץ והמשקיע הישראלי סיכמו עם פקיד השומה כי תינתן להם אורכה של שישה חודשים כדי להראות שיחסי האחזקות בחברה הזרה אכן נאותים ולזכות בשיעור המס הנמוך של 10%. החברה הזרה הנפיקה לתושב החוץ מניות, כך ששיעור אחזקותיו בחברה עלה ל-95%. ההסדר הושג עם פקיד השומה בתל אביב.

לא עבר זמן רב ופקיד השומה באילת הגיע למסקנה שחברה שבה השקיעה החברה הזרה לא עמדה בתנאים שהציב החוק לעידוד השקעות הון, משום שבחברה הזרה לא החזיק תושב חוץ ב-90% ממניותיה. הוא טען כי להקצאה של המניות לתושב החוץ בחברה הזרה לא היתה מטרה כלכלית אמיתית וכי היא היתה מלאכותית. מנגד טענה החברה כי ההשקעות בחברה הזרה תאמו את ההסדר עם פקיד השומה בתל אביב, וכי על פקיד השומה באילת לכבדן.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע מצא כי הטעם הכלכלי לשינוי בהרכב מניות החברה הזרה אכן התקיים, וזאת בשל העובדה שעל ידי השינוי הזה יכלה החברה להגדיל את רווחיה כתוצאה מהזכאות לשיעור מס נמוך יותר. בית המשפט קבע כי אי התקיימות התנאי של החזקה ב-90% במניות החברה הזרה על ידי תושב חוץ היתה מביאה להטלת מס בשיעור של 20% על החברות שבהן השקיעה, ומכאן שהרצון להוריד את שיעור המס במחצית הצדיק את דילולו של התושב הישראלי לטובת תושב החוץ.

לטענתו של פקיד השומה באילת, כי פקיד השומה בתל אביב הוטעה בעת השגת ההסכם עמו, השיב בית המשפט כי לא שוכנע בדבר וכי בכל מקרה, כדי לברר את העניין היה צריך מנהל רשות המסים לנקוט הליך מיוחד המתיר פתיחת הסכמים בתנאים יוצאי דופן. משלא ננקט הליך זה, לא היה מקום לפקיד השומה אילת להתכחש להסכמה שהושגה עם פקיד שומה תל אביב. כלומר, ההסכמה שהושגה עם פקיד השומה תל אביב חייבה גם את פקיד השומה באילת.

עד כה נקבע ברוב פסקי הדין כי עסקה שנעשתה רק משום טעם פיסקלי נעדרת טעם כלכלי, ולכן רשאי פקיד השומה להתעלם ממנה כעסקה מלאכותית. ייחודו של פסק הדין בכך שנקבע בו כי טעם פיסקלי - הרצון ליהנות מהטבת מס - הוא טעם כלכלי נאות, המונע מפקיד השומה לסווג את העסקה כעסקה מלאכותית שממנה הוא רשאי להתעלם.

-

הכותבים שותפים במשרד עו"ד א. רפאל ושות'. המהדורה הרביעית של ספרם "מס הכנסה" יוצאת לאור בימים אלה בהוצאת רונן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#