הדירקטורים שאישרו את רכישת מעריב הכושלת כמעט לא ישלמו - זו טובת החברה? - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

הדירקטורים שאישרו את רכישת מעריב הכושלת כמעט לא ישלמו - זו טובת החברה?

השופט גרוסקופף, שאישר פשרה בגובה 100 מיליון שקל בתביעה הנגזרת נגד הדירקטורים שאישרו את רכישת קבוצת מעריב, קבע שטובת החברה גוברת על כל אינטרס ציבורי בניהול התיק ■ אבל התוצאה דווקא מחלישה את ההרתעה האישית של דירקטורים

11תגובות
השופט עופר גרוסקופף
טס שפלן

חברת דיסקונט השקעות תקבל 100 מיליון שקל במסגרת הסדר הפשרה בתביעה הנגזרת נגד הדירקטורים שאישרו את הרכישה הכושלת של מעריב, בימים שבהם שלט בחברה נוחי דנקנר. מתוך הסכום הזה יופחת שכר טרחתם של עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל, שניהלו את התביעה הנגזרת, והגמול לשני התובעים שאותם ייצגו.

בהתאם להסכם הפשרה שהושג בתהליך גישור, שהובילה נשיאת בית המשפט המחוזי בדימוס הילה גרסטל, ישולם סכום הפשרה על ידי חברות הביטוח של הדירקטורים. הדירקטורים עצמם, שכבר אינם מכהנים בחברה שעברה מזמן לידיים אחרות - ישלמו רק סכום זניח יחסית של 4 מיליון דולר השתתפות עצמית. חלוקת הסכום הזה בין הדירקטורים לבין עצמם אינה ידועה. ההשתתפות העצמית הזו אינה תוצאת לחץ מבית המשפט אלא תכתיב של חברות הביטוח.

עורכי הדין עדיני ודקל סברו אמנם שניתן להשיג סכום מעט גבוה יותר, אבל בסופו של דבר איש לא התנגד לפשרה. 100 מיליון שקל שיוחזרו לקופת דסק"ש בגין ההשקעה השערורייתית במעריב, שהובילה להפסד של 360 מיליון שקל, נראים כמו פיצוי סביר המשקלל את העלויות, הסיכויים והסיכונים של התביעה. כך קבע השופט המחוזי פרופ' עופר גרוסקופף, שאישר את הפשרה בסוף השבוע שעבר.

היחיד שהסתייג מהפשרה היה נציג היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ליאב וינבאום. גם הוא לא חשב שיש בעיה בסכום המוצע. היועץ הסתייג מהעובדה שהפשרה הושגה מעל לראשיהם של עורכי הדין שניהלו את התביעה הייצוגית, במו"מ ישיר בין הדירקטוריון החדש של דסק"ש לבין המגשרת וחברות הביטוח. השופט גרוסקופף הסכים בהחלטתו כי הדרך הנכונה שבה היתה צריכה לנהוג החברה כשביקשה ליטול לידיה את מושכות ניהול המו"מ לפשרה, הוא לבקש רשות מבית המשפט לעשות כן. עם זאת, הוא החליט שמבחינה מהותית הפשרה טובה לחברה — ויש לאשר אותה.

גרוסקופף צריך היה להתערב בפשרה, ולדרוש שגם הדירקטורים שכשלו בעסקת מעריב יישאו באחריות באופן אישי. החלטתו להימנע מכך פוגעת אנושות במכשיר התביעה הנגזרת שנועד לסייע בהנהגת נורמות התנהגות ראויות בקרב נושאי משרה בתאגידים.

בהחלטתו מתאר גרוסקופף את מערך האינטרסים של הצדדים בתביעה הנגזרת. לדבריו, האינטרס של התובעים ושל עורכי דינם הוא להשיא את הגמול ושכר הטרחה שלהם. האינטרס של דסק"ש הוא לקבל את סכום הפשרה המרבי. ומה עם האינטרס של הציבור?

חשוב לזכור שגרוסקופף עצמו היה זה שאישר את התביעה הנגזרת נגד הדירקטורים שאישרו את רכישת מעריב. זו היתה החלטה שהרעידה את אמות הסיפים של עולם התאגידים הציבוריים בישראל. גרוסקופף קבע כי התביעה הנגזרת תייחס לדירקטורים שכיהנו אז בדסק"ש רשלנות "העולה כדי פזיזות". לפי דיני החברות בישראל, דירקטור אינו מכוסה בכיסוי ביטוחי בגין פעולות שביצע בפזיזות. המשמעות של החלטתו של גרוסקופף היתה לפיכך שאם היה מוכח כי הדירקטורים פעלו בפזיזות, יהיה עליהם לשאת בנזק מכיסם הפרטי. במלים אחרות, סטנדרט ההתנהגות שביקש גרוסקופף עצמו להטיל על הדירקטורים הוא סטנדרט של נשיאה אישית באחריות.

הסכם הפשרה חילץ את הדירקטורים לשעבר של דסק"ש מאחריות אישית, משום שכל הכספים ישולמו על ידי ביטוח הדירקטורים. מבחינת מגישי התביעה, זהו הכיס העמוק שממנו יכלו להוציא שכר טרחה גבוה, ולכן באופן טבעי אין הם מתנגדים לתוצאה כזו. מבחינת הדירקטוריון הנוכחי מדובר בהשבה של סכום משמעותי לחברה, ובהזדמנות זו חילוץ של דירקטורים עמיתים ממצב לא נעים. איזה דירקטור ירצה להיזכר כמי שהפיל על דירקטור אחר, מאותו מיליה, אחריות אישית כה כבדה?

ומה עם האינטרס הציבורי בקביעת סטנדרט התנהגות בדירקטוריונים? מה עם ההזדמנות החד־פעמית ליצור הרתעה אישית?

לא רק שגרוסקופף אינו מתעקש על כך באישור הפשרה, הוא עושה את ההפך. "בחינת הסכם פשרה צריכה להיעשות על פי טובת החברה, ולא על פי שיקולים אחרים כגון חשיבותו הציבורית של התיק או האינטרס החברתי בבירור הסוגיה המשפטית שבה הוא עוסק", מסביר השופט. לאחר מכן הוא מוסיף: "תביעה נגזרת היא תביעה אזרחית למימוש זכויותיה של החברה. תביעה כזו יש לנהל כל עוד היא משרתת את החברה שבשמה מנוהלת התביעה, ואין מקום להמשיך בניהולה בניגוד לרצונה ולטובתה של החברה בשם אינטרס אחר, חשוב ככל שיהיה".

תוצאה גרועה מאוד

תביעות נגזרות לא באו לעולם אך ורק כמכשיר לפתרון סכסוכים פרטניים בחברה, כפי שקובע גרוסקופף. לתביעות נגזרות יש תפקיד קריטי בייצור נורמות התנהגות ראויות ויעילות בתאגידים. התוצאה הסופית של התביעה הנגזרת בעניין רכישת מעריב קובעת סטנדרט התנהגות לכל השוק. תוצאתה גרועה מאוד: דירקטורים שלדעת השופט גרוסקופף בהחלטתו לאשר את התביעה הנגזרת אישרו עסקה בפזיזות — לכאורה אינם משלמים על כך.

התביעה הנגזרת אמורה לשמש כלי בידי עורכי דין יזמיים לאפשר לבית המשפט לקבוע נורמות התנהגות ראויות בתאגידים. במקרים לא מעטים כך נעשה, אך לא כך בפרשה הזו. גרוסקופף יכול היה לרמוז, להציע ואולי אפילו לתבוע מהצדדים לגבש פשרה שונה. הוא לא עשה כן. במקרה הזה דווקא השופט גרוסקופף, הנחשב לשחקן דומיננטי בהכתבת נורמות התנהלות גבוהות בתאגידים, הנמיך פרופיל.

אגב, גרוסקופף, הנחשב למועמד מוביל לבית המשפט העליון, מותח בפסק דינו ביקורת מרומזת על השופט נעם סולברג מבית המשפט העליון. סולברג דן באחרונה בעניינה של תביעה נגזרת בחברת אפריקה ישראל. במקרה שבו דן סולברג התעוררה השאלה אם יש לתת לחברה מעמד בשעה שהיא חולקת על התנהלותו של עורך הדין המנהל את התביעה הנגזרת. סולברג כינה את המצב שמתקיים בתביעה נגזרת "פיצול באישיותה המשפטית של החברה", משום שהחברה ממשיכה לנהל את ענייניה ואילו בכל הקשור לתביעה מנוהלים ענייניה על ידי עורך הדין שהגיש את התביעה בשמה. גרוסקופף מעיר לסולברג כי לחברה יש אישיות משפטית אחת והפיצול הוא רק בסמכות לייצג את החברה.

השורה התחתונה של אישור הפשרה היא החלשה משמעותית של אפקט ההרתעה שיש לתביעות נגזרות מבחינתם של דירקטורים, במיוחד אלה שכשלו בצורה קולוסאלית בתפקידם.

התוצאה הזו חמורה במיוחד על רקע מהלך שמתנהל כיום במשרד המשפטים בהובלת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים־פיסקליים, מאיר לוין, בגיבוי של שרת המשפטים. צוות בראשותו של לוין בוחן מתן הקלות לחברות ציבוריות שיפעלו לחיזוק עצמאותו של הדירקטוריון, למשל על ידי מינוי מספר גדול יותר מהמינימום הנדרש בחוק (שניים) של דירקטורים חיצוניים. הנחת העבודה הסמויה והשגויה של היוזמה היא שדירקטורים נושאים באחריות כבדה. לא תמיד זו המציאות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#