ביהמ"ש אישר את הפשרה בעקבות עסקת מעריב הכושלת: הדירקטורים ישלמו 100 מיליון שקל - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ביהמ"ש אישר את הפשרה בעקבות עסקת מעריב הכושלת: הדירקטורים ישלמו 100 מיליון שקל

התביעה הנגזרת נגד נוחי דנקנר ודירקטורים לשעבר בחברת דסק"ש מסתיימת בפשרה ■ בין הדירקטורים הנתבעים שאישרו את העסקה: אבי פישר, יצחק מנור, צבי לבנת וחיים גבריאלי

10תגובות
נוחי דנקנר
ניר קידר

התביעה הנגזרת נגד נוחי דנקנר ודירקטורים לשעבר בחברת דסק"ש בשל עסקת מעריב הכושלת מסתיימת בפשרה. שופט בית המשפט המחוזי בלוד, עופר גרוסקופף, אישר היום (ה) את הסכם הפשרה שנחתם בין הדירקטורים לחברה, שלפיו 13 הדירקטורים הנתבעים, ובהם נוחי דנקנר, ישלמו לדסק"ש 100 מיליון שקל. בהמשך צפוי גרוסקופף לקבוע את שכר הטרחה שיקבלו עורכי הדין.

הסכם הפשרה גובש לאחר הליך גישור שהתקיים בפני המגשרת, השופטת לשעבר הילה גרסטל. הוא נחתם בין עורכי הדין של הדירקטורים, ביניהם גיורא ארדינסט ואהרון מיכאלי ממשרד גולדפרב-זליגמן שמייצגים את המשפחות מנור ולבנת ישירות מול דסק"ש - ומאחורי גבם של עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל, שהגישו את התביעה הנגזרת, אך התנגדו לפשרה.

אף אחד מהדירקטורים לא התנגד

כשטיוטת הפשרה הוצגה לפני כחצי שנה בבית המשפט היא גרמה לסערה. בדיון התפתח ויכוח חריף בין עורכי הדין עדיני ודקל לבין נציגי דסק"ש, שטענו כי אלה דורשים שכר טרחה מוגזם של 25% מהפיצוי — כלומר 25 מיליון שקל — וזאת למעשה הסיבה להתנגדותם לפשרה.

גרוסקופף התייחס לסערה הזאת בהחלטתו. "אין לכחד, ההליך שהוביל להגשת הסכם הפשרה, והדיונים בהסכם הפשרה לא התאפיינו בהרמוניה ובשיתוף פעולה בין באי הכוח בתביעה הנגזרת לבין החברה ובאי כוחה... על כך יש להצטער, ובמיוחד יש להצר על כך שמחלוקות בדבר כדאיות הפשרה גלשו להטחת האשמות שאינן במקומן", כתב.

ואולם למרות זאת, גרוסקופף פסק כי יש מקום לאשר את הסכם הפשרה. "הגם שיש להצטער על מערכת היחסים העכורה שנוצרה בין באי הכוח בתביעה הנגזרת לבין החברה ובאי כוחה על רקע האי-הסכמה בעניין כדאיות הפשרה שהציעה המגשרת, איני סבור שנפלו פגמים מהותיים בהתנהלות החברה, ובוודאי שאיני סבור כי נפלו פגמים המצדיקים קבלת החלטה שלא לאשר את התקשרות החברה בהסכם פשרה".

גרוסקופף ציין בהחלטה כי החלטת בעל דין אם להסכים להחלטת פשרה היא החלטה עסקית מורכבת, המביאה בחשבון לא רק את הערכתו והערכת עורכי דינו בדבר סיכויי וסיכוני התביעה, אלא גם שיקולים נוספים. בין השיקולים שמציין גרוסקופף: צרכיו התזרימיים של בעל הדין, ורמת הסיכון שהוא רוצה ליטול על עצמו בניהול הליכים משפטיים. "ממילא עמדתם המקצועית של באי הכוח בתביעה הנגזרת בדבר כדאיות המשך ניהול התביעה, כבודה במקומה מונח, אך אין היא חזות הכל".

השופט עופר גרוסקופף
אתר בתי המשפט

גרוסקופף מנה רשימה של נימוקים התומכים באישור התקשרות החברה בהסכם פשרה. בין היתר הוא ציין כי ההצעה גובשה בסיועה של מגשרת אובייקטיבית ומוערכת. "לשיקול דעתה אני מייחס משקל נכבד" כתב. עוד כתב כי אף אחד מהדירקטורים ומבעלי המניות הנוכחיים החברה - שהם אלה שמבחינה כלכלית צפויים להרוויח או להפסיד מהמשך ניהול התביעה - לא התנגד להסכם הפשרה, וזאת אף שניתנה להם הזדמנות לעשות כן. 

במרכז התביעה שהוגשה בספטמבר 2012 עומדת העסקה לרכישת עיתון "מעריב" מ-2011, שאושרה על ידי דירקטוריון דסק"ש בהנהגתו של בעל השליטה לשעבר, נוחי דנקנר. עם הדירקטורים הנתבעים שאישרו את העסקה נמנים אבי פישר, יצחק מנור, צבי לבנת, חיים גבריאלי, פרופ' ניב אחיטוב ואמו של דנקנר, זהבה דנקנר.

עדיני ודקל הביאו את ההישג של אישור הבקשה. באוגוסט 2015 קבע גרוסקופף כי כבר בעת שאושרה העסקה, האפשרות להפוך את "מעריב" לעסק רווחי נראתה חיזיון אוטופי ואפילו דמיוני, וקבע כי הדירקטורים הפגינו אדישות ונהגו בפזיזות — הן בהיבט הפרוצדורלי והן בהיבט המהותי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#