אמיר ברנע: "כשחבר דירקטוריון בבנק הפועלים שאל מדוע מינו את דני דנקנר ומה כישוריו, הוא הושתק"

"לדירקטוריון לא היה שום משקל לא בהחלטה על הפיטורין של שלמה נחמה ולא במינוי של דני דנקנר"

עמית בן-ארויה
עמית בן-ארויה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עמית בן-ארויה
עמית בן-ארויה

"אם חבר דירקטוריון שאל מדוע ממנים את דני דנקנר ומה הכישורים שלו, הוא הושתק. זה לא מקובל", כך אמר פרופ' אמיר ברנע הבוקר בפאנל העוסק באחריות דירקטורים בכנס אכיפה בשוק ההון של המכון להשתלמות של לשכת עורכי הדין.

בדברי הפתיחה שלו תקף ברנע את התנהלות דירקטוריון בנק הפועלים בשנים האחרונות בדגש על אופן מינוי ופיטורי יושב ראש הדירקטוריון. "אני יכול לשחזר את כל ההליך בדירקטוריון לגבי העזיבה של שלמה נחמה (יושב הראש שעזב ב-2006). אני יכול לומר באופן חד משמעי שלדירקטוריון לא היה שום משקל לא בהחלטה של הפיטורים של נחמה או במינוי של דני דנקנר. הם נעשו באופן מלא על ידי בעלת השליטה (שרי אריסון). דירקטורים בבנק לא רק שאין להם say בעניין, הם גם לא יכולים להציע מועמדים לתפקיד יו"ר. השורה התחתונה בעניין היא חד משמעית".

באופן כללי יותר אמר ברנע: "בעל שליטה למיטב ידיעתי אין לו מעמד למעט עסקאות עמו. עסקאות עם בעל שליטה מוסדרות בחוק. השאלה היא אם בעל שליטה זכאי להיות נוכח בדיון שקשור למינוי או תגמול מנהלים בבנק? מה הזכויות והחובות שלו? מדוע אין עיגון בחוק למעמד בעל השליטה? האם מותר לדירקטור להיפגש אתו? השאלות הן פתוחות ומצער שעדיין לא נקבע המתווה החוקי".

ב-2006 מונה ברנע לדירקטור חיצוני בבנק הפועלים. כשנה לאחר מכן התפטר ברנע מהדירקטוריון. לפי הפרסומים באותה תקופה, עזיבתו היתה קשורה לחילוקי דעות עם נציגה של אריסון בדירקטוריון. ברנע היה הדירקטור היחיד שדרש הסבר לגבי הדחת היו"ר נחמה ב-2006 שנחשב זה ששיכנע את ברנע להצטרף לדירקטוריון. זו לא היתה הפעם היחידה שברנע מצא עצמו לבדו מול שאר הדירקטורים.

עו"ד מוטי ימין, סגן מנהל מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, הבהיר כי המקרה של ברנע (התפטרותו מדירקטוריון הפועלים) הוא סימפטום לתופעה רחבה הרבה יותר ליחסים בין בעל שליטה לדירקטורים. לא אחת מתמנים לדירקטוריון אנשים שמועמדותם הוצעה על ידי בעל שליטה. זה גם קורה לגבי דירקטורים חיצוניים. דירקטור עלול לרצות את מי שמינה אותו ולשמור את מקומו בדירקטוריון".

עוד הדגיש, את שאמור להיות מובן מאליו, שהחובות של דירקטור הן רק כלפי החברה. כשבעל שליטה מבקש לגרום לחברה לבצע פעולות מסויימות - כמו מינוי בעל תפקיד או ביצוע עסקה כלשהי שלבעל השליטה יש עניין לאשר - הדירקטור צריך להעדיף את טובת החברה. דירקטור שיעדיף את בעל השליטה מועל בתפקידו. "אין לדירקטור שני אדונים", הבהיר. עם זאת, סייג ימין דבריו: "זה בהחלט לגיטימי להביא בחשבון את עמדת בעל השליטה. ואולם, כשדירקטור כשהוא מגיע לישיבת הדירקטוריון הוא צריך לראות לנגד עיניו רק את טובת החברה".

עו"ד אורלי דורון, ראש מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, נתנה כלים לדירקטורים להיחלץ מהעמדה לדין: "דירקטורים שפרשו ונהגו באופן נאות, כלומר פירטו לחברה את סיבות ההתפטרות, לא הועמדו לדין אלא מי שהיה קשור לכך במישרין והחברה עצמה".

עו"ד חנה קורין מפרקליטות מיסוי וכלכלה, חיזקה דברי דורון באומרה, כי הפרקליטות תיטה להעמיד לדין את הדירקטור השותק. לדבריה, לא פעם דירקטורים אינם כשירים לתפקיד ואינם יודעים מה ההבדל בין עסקה רגילה לחריגה. "אני לא יודעת אם זה מה שהולך בדירקטוריונים בבנקים" אמרה, וציינה כי נדהמה למשמע דבריו של ברנע על אופן קבלת החלטות בדירקטוריון הפועלים.

בתגובה זעם ברנע: "מה זאת אומרת נדהמת? יו"ר דירקטוריון הסכים עם בעלת השליטה על הפסקת הכהונה ומונה יו"ר חדש. כל מה שאתה צריכה זה את הפרוטוקול. מדוע נדהמת? מעניין אותך לדעת כיצד הדירקטוריון פעל? אין לך גישה? יש פרוטוקול לדירקטוריון".

ברנע הציג שני מצבים בעייתיים בתנהלותו של בנק, מבלי להזכיר בנק ספציפי: "בנק מתנהל בצורה הבאה - אחת לשבוע יו"ר ומנכ"ל הולכים למשרד בעל השליטה ומדווחים לו על הנעשה בבנק, וכן מבקשים את עצתו לגבי הפעולות הנדרשות כדי לענות על הבעיות השוטפות של הבנק. האם פגישה כזו היא לגיטימית? אין פרוטוקול לפגישה כזו, אבל מסתדרים שם עניינים. ענייני הבנק נדונים בפגישה ורק אחר כך העניין מגיע לדירקטוריון. והדירקטוריון, איך אני אסביר את זה, מאשר את זה", קבע וזכה לקריאות צחוק מהקהל.

"ההחלטות חייבות להתקבל במוסדות וכל המידע הרלבנטי צריך להיות בידי הדירקטורים. אם זה לא מידע פנים או מידע סודי שאסור לגלות אותו, אני לא רואה שלילה עקרונית שבעל שליטה שרוצה להיות מעורב בחלק מהעניינים הניהוליים מקבל מידע על מה שקורה בבנק או בתאגיד. יש לו אינטרס כספי משמעותי, אבל הדירקטורים הם אלה שצריכים לקבל החלטה", הבהיר עו"ד ליפא מאיר בתגובה לתאורו לברנע.

"מה שאתה אומר זה שיש אפליה בין זכות בעל השליטה לזכות של כל בעל מניות. על מה אתה מבסס את האפליה לזכות לקבל מידע?", נזעם ברנע. אך מאיר הסביר כי עובדה היא שלא כל בעל מניות נגיש לאותו מידע: "למשל, אנליסטים מקבלים מהחברות הציבוריות דיווחים וניתוחים שלא נמסרים לכל בעלי המניות".

מהי המיומנויות הנדרשות מדירקטורים?

ברנע הציג לקהל עורכי הדין את בעייתיות תפקיד הדירקטור: "אולי לא ראיתם דו"ח כספי של בנק, 400-300 עמודים. אתם חושבים שדירקטור יכול תוך שעה לקבל דעה עצמאית על הדו"ח? הוא יושב, אוכל עוגיות ושומע את מצגת מנהל הכספים שמוצגת על הקיר, אולי שואל איך נבחרו הצבעים של המצגת. אבל האם לפי דעתכם, מעשית, לדירקטור שאינו חבר בוועדת המאזן יש את הכישורים לנתח דו"ח כספי? אני שואל אתכם".

"האם הוא צריך להיות מודע לבעיות החשבונאיות? האם הוא יודע איך מודדים פרפורמנס של בנק? מה לגבי ניהול סיכונים? כמה דירקטורים הם בעלי מיומנות רלבנטית? דירקטור זה מקצוע, הוא צריך להבין את המשמעות הרוחבית של ניהול הסיכונים".

ברנע תקף גם את הפיקוח על הבנקים, על התערבותו המינימלית בבחירת הדירקטורים של הבנקים. ברנע המשיל את אופן קבלת החלטות הבנק על מתן אשראי, לקופסה שחורה לה מכניסים נתונים על לווה, כאשר מצידה השני יוצא םלט המנחה על האופן בו יש לתת אשראי לאותו לווה. "כך נקבע האשראי, ואז בדירקטוריון אומרים שהם מכירים את הלווה. השאלה צריכה להיות כיצד פועלת הקופסה השחורה. אילו כישורים יש לדירקטור להבנת דירוג האשראי?" הוא הסביר. בסוף דבריו הציע ברנע שדירקטורים יעברו הכשרות שונות, שיכללו מעבר בין מחלקות בבנק.

בתגובה לטענות ברנע אמר ליפא מאיר: "מהניסיון שלי, ככל שתיתן בידי הדירקטורים מידע נוסף, תפחת יכולתם להשתלט עליו. זה יהיה רק כיסוי למי שהעביר להם מידע. אין בעיה לשלוח להם משאית עם מסמכים ומצגות. השאלה אם אפשר לדרוש מדירקטור להיכנס לנושא שבחברה עבדו עליו 30-20 איש במשך חצי שנה".

"אני חושב שהמנגנון הנכון הוא של הסתמכות על אנשי מקצוע. הדירקטורים צריכים להיות בטוחים שהמנגנון החשבונאי ומנגנון ניהול הסיכונים עובד בצורה טובה. צריך לתת להם כלים לקבלת ייעוץ ולא לחייבם לקבל ייעוץ רק מהחברה. אני לא חושב שאפשר לדרוש שכל אחד מהדירקטורים יהיה בדרגה של מנהל בנק" קבע ליפא מאיר.

שרי אריסון סירבה להגיב לדברים.

עקב חילוקי דעות עם שרי אריסון ונציגיה - אמיר ברנע צפוי לפרוש היום מדירקטוריון בנק הפועלים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker