השופט כבוב דחה בקשה לייצוגית: די פארם לא הטעתה את המשקיעים - משפט - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השופט כבוב דחה בקשה לייצוגית: די פארם לא הטעתה את המשקיעים

בבקשה שהוגשה ב-2015 נטען כי החברה הגישה תשקיף מטעה בנוגע לניסוי בתרופה המרכזית שפיתחה ■ אחרי שהניסוי בתרופה נכשל, מניית החברה קרסה ■ "לא קיימת אפשרות סבירה שטענות המבקשים תוכרענה לטובת הקבוצה"

תגובות
חאלד כבוב
דניאל בר און

חברת הביוטכנולוגיה די פארם לא הטעתה את המשקיעים בדיווחים שלה על ניסוי בתרופה המרכזית שהיא פיתחה – כך קבע השופט הכלכלי חאלד כבוב מבית המשפט המחוזי בתל-אביב. כבוב דחה בקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה באוגוסט 2015 נגד החברה, נגד דירקטורים ונושאי משרה בה ונגד החברה האם שלה באותה העת, כלל ביוטכנולוגיה.

חברת די פארם מפתחת תרופות לטיפול במערכת העצבים המרכזית. בבקשה שהוגשה על ידי עוה"ד איציק אבירם ושחר בן מאיר נטען כי החברה לא גילתה בתשקיף ההנפקה שלה את התוצאה האמיתית של ניסוי שערכה בתרופה המרכזית שפיתחה. בבקשה נטען כי הנתבעים הדגישו את הצדדים החיוביים של הניסוי, ובכך הטעו את ציבור המשקיעים. בעקבות תוצאות שליליות שהגיעו לאחר מכן, מניית החברה ירדה משמעותית. המבקשים טענו כי הנזק שנגרם למשקיעים כתוצאה מאי הגילוי מסתכם בכ-100 מיליון שקל. 

באוגוסט 2009 הנפיקה די פארם לראשונה מניות לציבור והחלה להיסחר בבורסה בתל-אביב. המוצר המוביל שלה באותה עת היה DP-b99 - תרופה שנועדה לטיפול בנזקים שנגרמו משבץ מוחי באמצעות טכנולוגיה שפיתחה החברה. החברה גייסה כספים כדי לממן את השלב השלישי של המחקר. בתחילת 2012 הופסקו הליכי הפיתוח בתרופה, לאחר שהחברה עצרה את גיוס המטופלים למחקר עקב תוצאות מאכזבות. לאחר מכן קרסה המניה בכ-90% והשווי שלה נפל מ-220 מיליון שקל ל-28 מיליון שקל (כיום נסחרת החברה בשווי של כ-9 מיליון שקל).

במסגרת התשקיף דיווחה החברה על תוצאות שלב IIb במחקר הקליני לפיתוח התרופה, שבו השתתפו כ-150 מטופלים שלקו בשבץ מוחי בכ-25 מרכזים רפואיים ברחבי העולם. לטענת המבקשים - עוזי לוין ואומגה שוקי הון, שהיו בעלי מניות של החברה - התיאור החיובי של המחקר בתשקיף, תוך שימוש במונחים "הצלחה" ו"אבן דרך משמעותית", היוו הטעיה של המשקיעים.

המבקשים אף טענו כי עוד לפני פרסום התשקיף, פורסם מאמר מקצועי שחובר בין היתר על-ידי בכירי החברה, ושנכתב בו כי המטרה הראשונית של הניסוי לא הושגה. עם זאת, המידע הזה לא נכלל בתשקיף למשקיעים. בבקשה לתביעה ייצוגית כתבו המבקשים: "שלב 2 נכשל ולא היה טעם או צורך במעבר לשלב 3, למעט הרצון 'לשאוב' כסף תוך הטעיית המשקיעים ולקוות כי יקרה נס".

בהתאם לעדויות שנשמעו הכריע השופט כבוב כי השימוש שנעשה במונח "הצלחה" ונגזרותיו בנוגע לניסוי בשלב IIb של המחקר לא מהווה פרט מטעה. הוא ציין עוד כי מדבריהם של המצהירים והמומחה מטעם המשיבים (בהם פרופ' נתן בורנשטיין ופרופ' יוסף קרקו) מצטיירת תמונה לפיה הכישלון בהשגת המטרה הראשונית בשלב IIb לא מהווה כישלון בשלב IIb כולו.

כבוב אף לא קיבל את הטענה כי היה ברור מראש ששלב III של המחקר צפוי להיכשל, וזאת בעיקר לאור התוצאות המספקות של שלב IIb והסכמת חברי ועדת ההיגוי (מומחים בעלי שם עולמי בתחום השבץ) לקחת חלק בשלב III. השופט ציין עוד כי יש להימנע מתופעה של "הטבעת המשקיע במידע עודף", שכן היא מכבידה על קבלת החלטה, מייקרת אותה ומרתיעה משקיעים.

לסיכום קבע השופט כי לא קיימת אפשרות סבירה שטענות המבקשים יוכרעו לטובת הקבוצה, ולכן הבקשה נדחתה, עם הוצאות של 50 אלף שקל. את הנתבעים ייצגו עורכי הדין ד"ר ישראל לשם, רון פלג וגלעד שיף ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם