ההימורים בחו"ל, העונש בבית: קומבינת כרטיסי החיוב של מאיר מזרחי מגיעה לסופה - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההימורים בחו"ל, העונש בבית: קומבינת כרטיסי החיוב של מאיר מזרחי מגיעה לסופה

בית המשפט קבע שגם אם מיקומם הפיזי של שרתי המחשבים הוא בחו"ל וגם אם פעילות ההימורים חוקית במדינה הזרה — מכירת הכרטיסים נחשבת לעבירה לפי דיני העונשין של ישראל ■ הפרקליטות: "תקדים באכיפה נגד הימורים מקוונים"

4תגובות
צילום מסך של אתר ההימורים Bet Victor
betvictor.com

ישראלי שעסק בשיווק ומכירה של כרטיסי חיוב המאפשרים תשלום מבעוד מועד (pre-paid) באתרי הימורים זרים באינטרנט, הורשע ב–2016 בעבירות הימורים והלבנת הון ונידון ל–18 חודשי מאסר בפועל וקנס של 100 אלף שקל. אתמול אישר בית המשפט המחוזי מרכז, בהרכב של שלושה שופטים, את ההרשעה וקבע כי עבירות מקוונות כלפי גולשים ישראלים — גם אם מיקומם הפיזי של שרתי המחשבים הוא בחו"ל וגם אם הפעילות חוקית במקום מושבם — מהוות עבירה לפי דיני העונשין של ישראל.

מאיר מזרחי הקים ב–2007 את חברת MYM, שאותה ניהל. עד לאמצע 2010 הוא עסק ביחד עם אחרים — שהורשעו במקביל — בשיווק ומכירה של מאות אלפי כרטיסי תשלום מבעוד מועד שנועדו לביצוע תשלומים באתר של חברת ויקטור צ'נדלר ושל חברת סטן ג'יימס. אתרים אלה איפשרו באותה העת לישראלים לשחק במשחקים כמו רולטה, בלאק ג'ק ופוקר. הכרטיסים הופצו למהמרים ישראלים באמצעות קיוסקים ופיצוציות. תמורת המכירה היתה יותר מ-10 מיליון דולר, וממנה גזרו מזרחי ו–MYM עמלה של עד 10%. על הכרטיסים הוטבע קוד שאותו הקליד המשתמש באתרי ההימורים לצורך זיכוי חשבונו באתרים ושימוש בהם.

לאחר שהורשעו בבית משפט שלום, ערערו מזרחי וחברת MYM לבית המשפט המחוזי. הם טענו כי מעשיהם הסתכמו במכירת כרטיסי החיוב, וכי במקום מושבן של החברות הזרות ארגון ועריכת משחקים אסורים הן פעילויות חוקיות הנערכות ברישיון.

לטענתם, מכירת כרטיסי חיוב אינה מהווה סיוע לארגון או עריכת הימורים מכיוון שהם היוו אמצעי תשלום, אחד מיני רבים, באתרים. כמו כן טענו שהאתרים הציעו תוכן מגוון שחלקו אינו הימורים. לכל היותר, הוסיפו, הם סייעו לגולשים לשחק ולשלם עבור המשחקים להבדיל מסיוע לחברות הזרות.

"הקוד על הכרטיס שימש להימורים"

שופטי בית המשפט המחוזי אברהם טל, שמואל בורנשטין וזהבה בוסתן ציינו בהכרעתם כי הקביעה שלפיה הייעוד העיקרי של הכרטיסים שנמכרו היה לפעילות של הימורים עוגנה היטב בחומר הראיות ובעדויות. בהחלטתם הובהר כי אף שגם אם האתרים עסקו חלקית בפעילות שאינה הימורים, הפעילות של המערערים היא בבחינת סיוע לארגון ועריכה של הימורים בישראל. זאת מכיוון שהוכח כי הקוד שהיה מוטבע על הכרטיסים שנמכרו לגולשים שימש לפעילות ההימורים.

השופטים ציינו כי מזרחי היה מודע, או לפחות היה צריך לצפות לכך, שפעולתו תתרום לביצוע עבירות הימורים מצד גולשים ישראלים. הם קיבלו את הקביעה כי גם אם בחו"ל פעילות החברות הזרות היתה חוקית — אין בכך כדי להשפיע על האי־חוקיות של הסיוע לביצוע העבירות שנעשה בישראל.

"אין לתת יד לניסיונם של מבצעי עבירות הימורים להימלט מאימת הדין הישראלי החל על מעשיהם המופנים כלפי הציבור הישראלי. העובדה כי מיקומם הפיזי של אתרי ההימורים בענייננו הוא מחוץ לישראל אינה יכולה להוות הגנה למערערים שעה שפעולותיהם הופנו כלפי ציבור הגולשים הישראלי".

התיק נוהל על ידי עורכי הדין שרון בכר־נהון, בן־עמי כהן וערן בנאי מפרקליטות המדינה. מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות נמסר כי פסקי הדין בפרשה מהווים תקדים באכיפה נגד הימורים מקוונים. "הנאשמים לא היו בעלים של אתר הימורים בלתי חוקי, לא ניהלו את האתר ולא עסקו בתוכני האתר — אלא סייעו לאתרי הימורים זרים לפעול בארץ. דחיית הערעור מהווה צעד משמעותי נוסף במאבק בתופעת ההימורים הלא חוקיים בכלל וההימורים באינטרנט בפרט".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#