חומת הסודיות הבנקאית במדינות המערב נסדקת - משפט - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חומת הסודיות הבנקאית במדינות המערב נסדקת

הסכם FACTA, שהסדיר שיתוף פעולה בין רשויות המס בישראל ובארה"ב, היה רק הסנונית הראשונה ■ גם אם הרגולציה מעכבת תהליכים, חילופי מידע אוטומטיים בין ישראל לבין מדינות רבות הם רק עניין של זמן

2תגובות
רשות מס ההכנסה בארה"ב
בלומברג

בסוף 2016 נסדקה באופן משמעותי חומת הסודיות הבנקאית בין ישראל לארה"ב כשהחל יישומו של הסכם FATCA לחילופי מידע בין רשויות המס של המדינות, שעליו חתמו שתי המדינות כמה שנים קודם לכן. המשמעות היתה שמוסדות פיננסיים בישראל התחילו להעביר לרשויות המס האמריקאיות מידע על חשבונות ונכסים של לקוחות שהם אזרחי ארה"ב או מחזיקי גרין קארד. בהמשך לכך, התחילו גם האמריקאים להעביר מידע על חשבונות של אזרחים ישראלים בארה"ב.

לפני כשנה התחיל לזרום המידע לישראל. עד כה קיבלה רשות המסים בישראל מידע מהאמריקאים הכולל שמות של עשרות אלפי ישראלים בשתי פעימות — פעם אחת בעבור 2014 ו–2015, ופעם נוספת בעבור 2016.

בהתאם לחוק, תושב ישראל רשאי לנהל חשבון בנק בחו"ל, אך עליו לדווח לרשות המסים על ההכנסות שהופקו בו — כמו ריבית, דיווידנד ורווחי הון. גם בלי שרשות המסים תבחן אם כל החשבונות האלה אכן דווחו בישראל, המהלך צפוי להניע ישראלים שמחזיקים בחשבונות לא מדווחים בחו"ל למהר לדווח עליהם לפני שהרשויות יגלו אותם בעצמן, ובעליהם יסתכנו בהליך פלילי.

וזוהי רק ההתחלה. גם באירופה קודם הסכם דומה בין מדינות, שיאפשר העברות מידע אוטומטיות. ישראל כבר התחייבה לאמץ את תקן הדיווח המשותף (CRS), שלפיו המוסדות הפיננסיים בישראל יידרשו לאסוף מידע לגבי חשבונות של תושבי חוץ המוחזקים אצלם, כדי להעבירו על בסיס שנתי לרשות המסים בישראל. רשות המסים תעביר את המידע למדינות התושבוּת של בעלי החשבון, ותקבל מהן פרטים לגבי חשבונות של תושבי ישראל המוחזקים בתחומן.

ישראל, שאישרה את החקיקה הראשית בעניין ה–CRS, עדיין לא אישרה את התקנות שמאפשרות להפעיל את הוראות ההסכם בארץ. בדיון הראשון בנושא שקיימה ועדת הכספים של הכנסת לפני כחודשיים, נקבע כי החובה בישראל תחול רק על מי שבבעלותו חשבון של 50 אלף דולר ויותר.

יישום התקנות עדיין ממתין להמשך הדיונים בוועדת הכספים, והוא עשוי עוד להתעכב, כמו שיישום התקנות של ההסכם עם האמריקאים התעכב ונדחה — אבל התוצאה כנראה בלתי־נמנעת. חילופי מידע אוטומטיים בין ישראל לבין מדינות רבות הם רק עניין של זמן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#