שידורי הספורט הפיראטיים באינטרנט לא ייחסמו: צ'רלטון הפסידה בבית המשפט - משפט - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שידורי הספורט הפיראטיים באינטרנט לא ייחסמו: צ'רלטון הפסידה בבית המשפט

חברת צ'רלטון דרשה מספקיות האינטרנט 012 סמייל, בזק בינלאומי ונטוויז'ן לחסום אתרים פיראטיים שמעלים את שידורי הספורט שלה ■ השופטים: "צ'רלטון מבקשת מאיתנו ליצור חקיקה שיפוטית במקום המחוקק"

32תגובות
ליונל מסי
LLUIS GENE/אי־אף־פי

האם ספקיות האינטרנט אחראיות על התוכן שהלקוחות שלהם צורכים ברשת האינטרנט, והאם הן מחויבות לחסום את הגישה לאתרים פיראטיים לפי דרישה של גופים מסחריים? שאלות אלו נידונו באחרונה בבית המשפט המחוזי בלוד והגיעו השבוע להכרעה.

התובעת - חברת צ'רלטון, בבעלות אלי עזור - היא חברה פרטית שמפיקה שידורי ספורט שמשודרים, בין היתר, בערוצים ספורט 1, ספורט 2, וספורט 1 HD של yes ו-HOT. צ'רלטון הגישה תביעה נגד שלוש ספקיות האינטרנט הגדולות בישראל - 012 סמייל, בזק בינלאומי ונטוויז'ן — ודרשה מהן פיצויים בסכום של 10 מיליון שקל לאחר שהספקיות סירבו לדרישתה לחסום את הגישה לאתרים פיראטיים שמעלים את השידורים שלהם.

צ'רלטון טענה כי היא זכאית לפיצוי של 100 אלף שקל בגין כל הפרה, ללא הוכחת נזק, על פי חוק זכויות יוצרים, לאחר שתיעדה 80 אתרים פיראטיים ששידרו 280 שידורים המפרים את זכויותיה. מבחינת צ'רלטון, שידורי הספורט שלה הם "יצירה דרמטית" המוגנת על פי חוק זכויות יוצרים. לטענתה, היא מפיקה בערוצים שלה תוכניות שונות ומאפשרת צפייה בהן בשידורי ספורט, תוך שהיא עורכת את השידורים באולפניה ומוסיפה להם פרשנות, קטעי קישור וגרפיקה. כל אלה הופכים לטענתה את המשחקים המשודרים על ידה ליצירה דרמטית שבה יש לה זכויות יוצרים על פי חוק זכויות יוצרים.

צ'רלטון טענה כי ספקיות האינטרנט הן 'מונע הנזק הזול', ולמעשה הן יכולות להביא להסדרת הפעילות המפרה באינטרנט באמצעים פשוטים, זולים ויעילים, ועל כן חובה עליהן למנוע גישה לאתר שבו בוצעה הפרה של זכויותיה של צ'רלטון.

אלי עזור
מוטי קמחי

אלא שספקיות האינטרנט לא רואות את חסימת הגישה לאתרים פיראטיים כחלק מתפקידן. במהלך ההליכים המשפטיים טענו להגנתן 012 סמייל, בזק בינלאומי ונטוויז'ן כי השירותים שהן מספקות הם שירותי גישה בלבד, כלומר הן לא שולטות בתכנים ברשת האינטרנט, לא מפקחות עליהם ולא אחראיות עליהם. הן רואות בשירות שהן מספקות ללקוחות "כביש גישה" לרשת האינטרנט בלבד — והאופן שבו מגיעים הלקוחות ליעדים בתוך הרשת אינו מעניינן. הספקיות טענו גם כי הם אינן 'מונע הנזק הזול'. מבחינתן, חסימת אתרים וניהול החסימות כרוכים במאמץ ובעלויות רבות והדבר עשוי לגרום להן לנזק רב. הן הוסיפו גם כי לקוחות רבים מתנתקים מהשירותים שלהן בעקבות חסימות.

ובכל מקרה, הספקיות טענו כי חוק התקשורת אוסר עליהן לחסום גישה לאתר מסוים ללא צו בית משפט. הן ציינו גם כי אין בחקיקה הישראלית הסדרה של חסימת גישה לאתרי אינטרנט. "אין מקור נורמטיבי או תקדים בעולם שחייב ספקית אינטרנט לחסום גישה לאתר על פי דרישת גוף פרטי שדורש לעשות כן", הדגישו ספקיות האינטרנט. הן הוסיפו כי חסימה כזו טעונה צו של בית משפט.

לנוכח החשיבות העקרונית והשלכת הרוחב של הנושא, ביקש איגוד האינטרנט הישראלי להצטרף להליכים המשפטיים בתור ידיד בית המשפט. האיגוד טען כי זו עתירה עקרונית, המבקשת להחיל צנזורה פרטית על תעבורת המידע ברשת, שתבוצע על ידי גורמים פרטיים באמצעות חסימת גישה בלתי־מוגבלת בזמן לאתרי אינטרנט. "קבלת התביעה תשית על ספקיות הגישה לאינטרנט חובה לחסום אתרים על פי דרישה מוקדמת של צדדים שלישיים, ללא בקרה שיפוטית מוקדמת ובלא הסדרה בחוק. קבלת התביעה תהפוך את ספקיות הגישה לאינטרנט לערכאה שיפוטית חדשה בכל תחומי המשפט ולצנזור על", נטען.

חופש המידע ניצח

האם החוק בכלל מאפשר לספקיות האינטרנט לחסום גישה לאתרים מסוימים? החוק הרלוונטי לעניין זה הוא חוק התקשורת, שסעיף 51 בו אוסר על ספקיות לחסום גישה לאינטרנט ללקוחות שלהם, אלא אם ניתנה החלטה לעשות זאת על ידי בית המשפט. עם זאת, החוק קובע כי האיסור הזה לא יחול אם החסימה "מתחייבת מניהול תקין והוגן של מסרי הבזק".

צ'רלטון נסמכה על החריג הזה בחוק, וטענה כי הוא מאפשר לספקיות לחסום את הגישה לאתרים פיראטיים. אולם השופט לא קיבל את הטענה. הוא התייחס לדברים שנאמרו בוועדת הכלכלה שדנה בהצעת חוק התקשורת, שם נאמר כי הכוונה היא לפרקטיקות שמתחייבות מניהול תקין והוגן של הרשת, כאשר "יש מצבים שבהם לקוחות קצה גורמים לעומס יתר על המערכת, כדוגמת מנויים שנכנסים לאתר של חברת החשמל בעת סופת שלגים".

הליגה האנגלית
Gareth Fuller/אי־פי

השופט ציין כי לנוהל שצ'רלטון מבקשת לכפות על ספקיות האינטרנט אין עיגון בחוק הישראלי. לדבריו אימוץ של נוהל כזה בהקשר של חסימת גישה לאתרי אינטרנט אינו ישים, וקיימות בו פרצות רבות שנשארות פתוחות ללא הסדרה, כמו לדוגמה, חשיפת הספקיות לתביעות פיצויים כספיות מצד אתרים שנחסמו ולתביעות מצד לקוחות שהגישה שלהם לאותם אתרים נחסמה.

"אין חולק שאין כיום הסדר חקיקתי המאפשר חסימת גישה לאתרים פיראטיים על ידי ספקיות הגישה לאינטרנט. גם צ'רלטון מכירה בכך", כתב השופט. "אכן, מצב שבו קיימים אתרים פיראטיים שמעלים תכנים שאפשר שיש בהם משום הפרת זכויות יוצרים של גורם אחר, הוא רעה חולה שצריך למצוא לו פתרון. עם זאת, צ'רלטון מבקשת למעשה מבית המשפט ליצור חקיקה שיפוטית במקום המחוקק, מקום בו לא הוסדר עניין זה על ידי המחוקק".

עם זאת, השופט הדגיש כי הוא לא מקבל את גישתה של צ'רלטון, ומקבל את גישת הספקיות לפיה הן אינן רשאיות למלא אחר דרישותיה של צ'רלטון. "ניתן אומנם להבין את מצוקת צ'רלטון בכך שאתרים פיראטיים מעלים, לטענתה, תכנים שלה באופן־בלתי חוקי ובכך גורמים לה הפסדים כספיים ניכרים", כתב. "עם זאת, הפתרון שצ'רלטון מבקשת, שבית המשפט יאשרר בדיעבד את הפנייה הפרטית שעשתה לספקיות מבלי לפנות לבית המשפט תחילה, ומבלי שהדבר מעוגן בחקיקה — אינו מקובל עליי".

לדברי עו"ד תמיר גליק ממשרד ליבליך מוזר, שייצג את נטוויז'ן בהליכים המשפטיים, הבקשה של צ'רלטון היתה למעשה הפרטה של ההליך המשפטי. "צ'רלטון ביקשה למעשה לאפשר לחברה מסחרית להפוך לשופט ולהחליט על חסימת גישה לאתרים. זהו דבר שאינו מתקבל על הדעת במדינה דמוקרטית. הגישה לאינטרנט כיום היא ברמה של זכות יסוד במדינה דמוקרטית — ובאמצעותה ניתן לקבל תכנים, מידע בסיסי, חדשות וגישה לאתרים ממשלתיים".

גם באיגוד האינטרנט הישראלי, המיוצג על ידי עורכי הדין חיים רביה ויוסי מרקוביץ', מדגישים את חשיבות זכות הגישה לאינטרנט: "דחיית התביעה היא הוכחה לחשיבות שיש להקנות לזכות הגישה למידע באינטרנט, ולהגנה על חופש הביטוי. האיגוד השמיע בתביעה זו את קולו של ציבור משתמשי האינטרנט בישראל, וסייע בהגנה על זכותו שלא תיחסם שרירותית גישה לאתרים בלא ביקורת שיפוטית קפדנית מראש".

עו"ד ליאור להב שמייצג את צ'רלטון מסר בתגובה: "צ׳רלטון התאכזבה מכך שבית המשפט לא ראה לנכון לסייע לבעלי הזכויות למנוע את פעילותם של אתרים פיראטיים ובדעתה לערער על פסק הדין. שאלת זכויותיה של צ׳רלטון לא הייתה על הפרק, ומעולם לא עמדה בספק".

האם לצ'רלטון יש זכויות יוצרים על שידוריה?

אחת הטענות שהועלו על ידי ספקיות האינטרנט נוגעת לזכויות היוצרים של צ'רלטון. הן טענו כי צ'רלטון כלל לא הוכיחה כי יש לה זכויות יוצרים בשידורי הספורט.

צ'רלטון מצדה, הדגישה כי היא מפיקה בערוציה תוכניות שונות, ומאפשרת צפייה בשידורי ספורט, תוך שהיא עורכת את השידורים באולפניה ומוסיפה להם פרשנות, קטעי קישור וגרפיקה. לטענתה, כל אלה הופכים את המשחקים שהיא משדרת ליצירה דרמטית בה יש לה זכויות יוצרים על פי חוק זכויות יוצרים.

שאלת זכויות היוצרים של צ'רלטון בשידורי משחקי הכדורגל מעסיקה לא מעט שופטים בבית המשפט. התשובה לשאלה הזו תלויה בשופט אותו שואלים.

מדי שנה משגרת צ'רלטון מאות מכתבי התראה לבעלי עסקים שונים — לפיצוציות, למספרות, למכולות ולברים ששידרו לטענתה משחקי כדורגל בפומבי — וטוענת כי היא בעלת זכויות היוצרים על השידורים האלה. צ'רלטון נותנת להם שתי ברירות — לשלם דמי רישיון קבועים של כמה אלפי שקלים, או להיתבע בבית משפט על עשרות אלפי שקלים.

מעקב אחרי הפסיקות של השופטים בבתי המשפט השלום ברחבי ישראל, שדנים בתביעות האלה, מגלה כי חלקם פוסקים שלצ'רלטון אין זכויות יוצרים בשידורים של משחקי הכדורגל — והם דוחים את התביעות. לעומת זאת, חלק אחר מהשופטים פוסק כי לצ'רלטון יש זכויות יוצרים בשידורים של משחקי הכדורגל, ומחייב את בעלי העסקים לשלם לה עשרות אלפי שקלים. מול חוסר האחידות בפסיקות, ניצבים בעלי עסקים קטנים שאינם בטוחים כיצד להתנהל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#