אביב אלגור מערער לעליון בפרשת צינורות המזרח התיכון: הרנדל לא היה איש קש

אלגור הורשע עם איאן דיוויס בקבלת 9 מיליון שקל מהחברה במרמה, באמצעות איש קש

עמית בן-ארויה
עמית בן-ארויה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עמית בן-ארויה
עמית בן-ארויה

>> מבחינת אביב אלגור, וויליאם הרנדל היה משקיע אמיתי ולא איש קש - כך עולה מערעורו של אלגור, שהוגש אתמול לבית המשפט העליון בפרשת צינורות המזרח התיכון. מהערעור עולה כי יש להבחין בין אשמת אלגור לזו של נאשם אחר בפרשה, איאן דיוויס - שניהם בעלי שליטה לשעבר בחברה הציבורית צינורות המזרח התיכון.

ב-2000 הביאו אלגור ודיוויס לקבלת שתי החלטות בעייתיות באסיפה הכללית של החברה, שאישרה הסכם לפיו יקבלו השניים מהחברה דמי ניהול בסך 250 אלף שקל. זוהי עסקה חריגה שדורשת רוב מיוחד של לפחות שליש מבעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי תומך באישור העסקה. עסקה חריגה שנייה שהעבירו בעלי השליטה נגעה להתקשרות החברה בפוליסה לביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה, בסכום כיסוי של עד 6 מיליון דולר.

השניים כשלו בהשגת התמיכה של המשקיעים המוסדיים להחלטות, ולכן פעלו באמצעות איש הקש הרנדל, שהוא קרוב משפחה של דיוויס ונהנה מתמיכה כספית חודשית ממנו. בסך הכל, במשך שלוש שנים קיבלו השניים מהחברה כ-9 מיליון שקל.

בערעורו מצביע אלגור על שורה של כשלים מהותיים בפסק הדין. לגישתו, בתקופה הרלוונטית לא היו בידיו אינדיקציות לכך שהרנדל נגוע בעניין אישי. "שגה בית המשפט המחוזי בהתעלמו מכך שבעיניו של אלגור, בזמן אמת, הרנדל לא היה איש קש, אלא משקיע לגיטימי", נכתב.

בערעור מנסה אלגור להוכיח כי עו"ד אבי שץ - שזוכה במשפט - הצביע באסיפה הכללית כמיופה כוח של הרנדל לפי שיקול דעתו ומבלי שקיבל הנחיות מאלגור. לפי ההלכה המקובלת, נטען, היה צריך לבדוק את עניינו האישי של מיופה הכוח שץ, ולא של בעל המניות הרנדל.

בהסכמת התובעת עו"ד יהודית תירוש, קבע המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין, כי ביצוע גזר הדין של אלגור יעוכב עד הכרעה בערעור בעניינו. צו עיכוב היציאה מישראל יישאר בעינו. לאחר פסק הדין החליף אלגור את פרקליטו, עו"ד שוקי חורש, בעוה"ד נתי שמחוני ממשרד אדרת-שמחוני וזוהר לנדה ממשרד ברנע. (ע"פ )5339/09)

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker