כיצד תשיגו זיכוי בתיק ניירות ערך - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כיצד תשיגו זיכוי בתיק ניירות ערך

מאיר הדר, לשעבר מנכ"ל י.ל.ר שוקי הון וכיום מנכ"ל נפתלי השקעות של אודי רקאנטי, זוכה באחרונה מעבירת הרצת מניות בפרשת ההנפקה של חברת באומל ■ ב-2001 הדר זוכה מעבירת שימוש במידע פנים ■ במקרה אחד הוכח שלא היתה לו כוונה פלילית ובשני לא הוכח שהיה שותף למעשים הפליליים

תגובות

>> הסיכוי להשיג זיכוי מהרשעה פלילית בישראל הוא בסביבות 1%-2%. אנא חשבו כעת מה הסיכוי של נאשם לצאת זכאי בשני משפטים שונים. לפחות מתמטית, התשובה היא 1:10,000.

גם אם ניקח בחשבון שבעבירות צווארון לבן הסיכוי להיחלץ ממשפט פלילי גבוה יותר, לא ניתן להישאר אדישים לנוכח שתי הצלחותיו המשפטיות של מאיר הדר בתחום ניירות הערך, מול פרקליטות מיסוי וכלכלה, ב-15 השנים האחרונות: ב-2001 הוא זוכה מעבירה של שימוש במידע פנים בגין הדלפה מוקדמת על הצעת רכש, ולפני כארבעה חודשים זוכה מהרצת מניות בפרשת הנפקת חברת באומל. בקרוב אמור בית המשפט העליון להחליט האם לאפשר לנאשם אחר בפרשת באומל, יוסף טייכר שעבד לצדו של הדר, ולמדינה לערער על פסק הדין.

אם זה היה תלוי בהדר, הכתבה הזו לא היתה מתפרסמת. כל המאמצים לראיינו עלו בתוהו. מבחינתו, הפרסום התקשורתי ב-94', עם פרוץ פרשת באומל, היה טראומה בלתי ניתנת לאיחוי. זמן מה לאחר זיכויו הסופי בפרשה ביוני 2009, אמר למקורביו: "לזיכוי אין משמעות ציבורית. אני מבין איך אנשים נשברים ועושים הסדר טיעון".

הטראומה של השהות באבו כביר לא היתה הבעיה של הדר. "באותו יום של המעצר נגמרה הקריירה של החשודים או עברה הסבה למקום אחר", מתארת באת כוחו בשני התיקים, עו"ד שרון קלינמן. "העונש הוא מהיום הראשון. כשהמגמה של הפרקליטות היא להרחיב את מספר הנאשמים, צריך לבחון גם את השיקול שהנאשם משלם את המחיר מהיום הראשון". קלינמן מכוונת בדבריה למגמה הגוברת להעמיד לדין יועצים משפטיים ורואי חשבון של חברות ציבוריות.

יו"ר רשות ניירות ערך זהר גושן נוהג לומר בפורומים שונים כי הוא מודע היטב להשלכות של חקירה פלילית על אנשי שוק ההון: "אני יודע שבעצם פתיחתה של החקירה והגעת החוקרים לעצור את החשוד בבית, אני הורס לו את החיים".

הדר, רואה חשבון בהשכלתו, עבד בתחילת הדרך בקסלמן וקסלמן, אחר כך כמה שנים כחשב בבנק האמריקאי-ישראלי, ולאחר מכן החל לנהל את י.ל.ר חיתום, שהיתה בשליטת איש העסקים אודי רקנאטי. מי שמכיר את הדר, מספר שהוא היה אמור להתמנות בתקופת החקירה לסמנכ"ל כספים בחברה ציבורית גדולה, תוכנית שנגדעה באיבה בעקבות פתיחת החקירה בפרשת י.ל.ר.

"אנו לא פועלי בניין", אמר הדר למכר זמן לא רב לאחר הזיכוי. "העבודה בשוק ההון קשורה לאמינות". הוא תיאר בפניו חיים מקצועיים שמתנהלים לצד החיים האישיים ולפתע מגיע עניין שלישי, ההליך המשפטי, ש"עוטף אותך מכל הצדדים ופשוט לא נגמר. ענן של אי ודאות מטורפת. זה רובץ עליך כל הזמן".

כדבר שבשגרה, מאשימה הפרקליטות את הסניגורים ולקוחותיהם בהתארכות ההליכים וברצון לדחות את הקץ. "צריך להיות מטורף כדי להאריך את זה ביום", נוהג לומר הדר לכל מי שרוצה לשמוע. "אתה מסתכל על הפרקליטות ובתי המשפט ולא יודע איך להזיז אותם".

רשלנות - כן, פליליות - לא

ארכיטקט הזיכויים של הדר הוא עו"ד דורי קלגסבלד, שעמו עבדה עו"ד קלינמן שנים ארוכות. ביולי 2001 זוכה הדר מעבירה של שימוש במידע פנים בפרשת החברה הציבורית פריון. באמצע שנות ה-90 י.ל.ר. חיתום היתה בניהולו של הדר, והחברה האם, י.ל.ר שוקי הון, היתה בניהולו של יוסף טייכר.

ביולי 96', אז החזיקה החברה לישראל (שהיתה אז עדיין בשליטת שאול אייזנברג) 54% מפריון, יזמו טייכר והדר מהלך שלפיו החברה לישראל תרכוש מהציבור את האחזקות במניות פריון ולאחר מכן תימחק פריון ממסחר בבורסה ותהפוך לחברה בת פרטית, וזאת כדי לזכות בקופת המזומנים השמנה של פריון. זו עסקה בריכוז הפעילות הפיננסית של החברה לישראל.

הדר הואשם כי בתקופה שבה עסק בהכנת הצעת הרכש של פריון, מסר לחברו הטוב ישראל מאיו, מנהל תיקים בחברת בטוחה ניירות ערך והשקעות, פרטים אודות ההצעה והמחיר שעומדת להציע החברה לישראל לציבור מחזיקי מניות פריון, על מנת שהלה יעשה שימוש במידע לצורך הפקת רווחים אישיים.

לפי טיוטת הצעת הרכש, התחייבה החברה לישראל לרכוש את המניות מהציבור במחיר הגבוה ב-35% ממחירן בבורסה ביום האחרון שקדם להצעת הרכש. בדיעבד התברר שמיום המסחר האחרון שלפני הצעת הרכש ועד ליום הראשון שאחרי פרסום ההצעה באוגוסט 96', קפצה המנייה ב-35%. בחקירתו הודה הדר כי מסר למאיו פרטים אודות הצעת הרכש הצפויה. במשפט לא היתה מחלוקת כי בתקופה שבה הדר עסק בהכנת הצעת הרכש עמד בקשר הדוק עם מאיו וכי האחרון עשה שימוש במידע שנמסר לו על ידי הדר. בעשרת הימים הראשונים של אוגוסט רכש מאיו מניות פריון ב-700 אלף שקל וניסה לרכוש מניות נוספות ב-750 אלף שקל. בסוף אוגוסט מכר את המניות ברווח של רבע מיליון שקל.

קו ההגנה של באי כוחו של הדר היה שהאחרון העביר למאיו את המידע ללא כל מחשבה פלילית בקשר לאפשרות שמאיו יעשה שימוש במידע. עוד טען הדר כי היתה הצדקה להתייעצות עם מנהל תיקים בנוגע להצעת הרכש במסגרת יחסי האמון ביניהם.

אמנם שופטת בית משפט השלום בתל אביב, יהודית אמסטרדם (כיום שופטת במחוזי) ציינה כי העברת המידע למאיו היתה מיותרת ובלתי ראויה והדר נהג ברשלנות רבה, אך "אין ראייה כי הנאשם ביקש לתת טיפ למאיו", קבעה. עובדה נוספת ששיחקה לידיו היתה שלא ביקש להפיק טובת הנאה עבור עצמו דרך רכישת מניות. המדינה בחרה שלא לערער על הזיכוי.

אחד הדברים המוזרים במשפט היה שמאיו לא העיד בו. הדר, מצידו, ניתק את קשריו עם מאיו בשל הנזקים שנגרמו לו. במסגרת הסדר טיעון ספג מאיו, שהורשע בשימוש במידע פנים, שישה חודשים של עבודות שירות בלבד וקנס של 750 אלף שקל.

אין צורך לרחם על הדר. בשונה מנאשם אחר בפרשת י.ל.ר, שלא הצליח למצוא עבודה מאז פרוץ הפרשה, הדר נשאר צמוד לאודי רקנאטי שלא הפנה לו עורף גם בשנים הקשות. מ-2003 הוא מנכ"ל נפתלי השקעות, חברת ההשקעות של רקנאטי, תוך שהוא משתדל לשמור על פרופיל נמוך.

"לא תאום סיאמי של יוסף טייכר"

כיצד הסתבך בפרשת באומל? חברת באומל, שעסקה בעבודות קבלניות בתחומי התשתית והפיתוח, הונפקה ב-94'-95' - שנות שפל בשוק ההון. על פי כתב האישום, הנאשמים - דיסקונט חיתום ומנהליה, וי.ל.ר חיתום ומנהליה, בהם הדר וכן יוסף טייכר - הסבירו לבעלי החברה, מתי ומשה באומל, כי בשל מצב השוק הקשה צפויים היצעים נמוכים לאחר ההנפקה, ולכן יש צורך לדאוג שמישהו מטעם החברה יקלוט את ההיצעים וימנע ירידה בשער המניה בימי המסחר הראשונים.

ואולם חששם האמיתי של החתמים, כך נטען בכתב האישום, היה כי ירידות חזקות בשער המניה יפגעו במוניטין המקצועי שלהם. כדי שלחברה יהיה כסף לרכוש את היצע המניות, סייעו לה החתמים לקבל הלוואה של מיליון שקל. הדר ויתר הנאשמים הואשמו בהשפעה בתרמית על תנודות השער, בהנעה בתרמית, ובקבלת דבר במרמה. הדבר שהתקבל במרמה לפי האישום הוא הסכם ניהול תיקים, וכן יפוי הכוח שניתן לי.ל.ר לפעול בחשבונה של באומל ולרכוש עבורה מניות באומל.

הנפקת באומל היתה אחת הגרועות בגל ההנפקות של 95'. שנה אחרי ההנפקה, כבר הציגה החברה הפסד של כ-50 מיליון שקל, שמחק את כל הרווחים שלה מיום היווסדה, והעביר אותה לגירעון ענק בהון העצמי.

הדר הודה במשפט כי אינו יודע מי זרק את הרעיון של קניית המניות על ידי המשפחה על מנת למנוע ירידת השערים, אבל הרעיון נזרק ומתי באומל קלט אותו והמשיך עימו הלאה לאחר ההנפקה. טייכר והדר הטילו את האחריות זה על זה ולבסוף יישרו קו.

במאי 2006 זיכה בית משפט השלום את חברת דיסקונט חיתום (כיום שמה דיסקונט ישראל שוקי הון והשקעות) ומנהליה בעבר, ישראל אפריימי ומאיר דלאל, מכל מעשה לא חוקי בהנפקת באומל. חברת י.ל.ר חיתום שליוותה את ההנפקה, יוסף טייכר ומאיר הדר זוכו בבית משפט השלום בתל אביב מחלק מהאישומים שיוחסו להם, אך הורשעו בהשפעה בתרמית על שער מניית באומל וקבלת דבר במרמה. בעל השליטה מתי באומל קיבל מעמד של מעין עד מדינה. שופטת בית משפט השלום בתל אביב, זיוה הדסי-הרמן, קבעה כי הדר ירצה עונש של שלושה חודשי עובדות שירות, עשרה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 20 אלף שקל. לדברי השופטת, טייכר והדר פעלו באופן מכוון למיתון הירידה של שערי המניה של באומל וקיבלו במרמה בנסיבות מחמירות את הסכמתו של מתי באומל לקלוט היצעים כשהם מסתירים מפניו עובדה מהותית. לפי עובדה זו, המהלך מאפשר להם למכור מניות של באומל שנרכשו במסגרת ההתחייבות החיתומית שלהם, מבלי שמכירות אלה יגרמו לירידה חדה בשער המניה.

פרקליטות מיסוי וכלכלה עירערה למחוזי על הזיכויים ועל קלות העונש, והמורשעים עירערו על הרשעתם. ללא התחשבות בחלוף הזמן, דרשה עו"ד רחל צירקין מפרקליטות מיסוי וכלכלה להכניס לכלא את מי שלגישתה הריץ מניות.

המדינה טענה כי טייכר והדר שידלו את בעלי החברה באומל לרכוש את מניות החברה לאחר ההנפקה בניגוד לרצונם. ערעורו של הדר התקבל באורח מלא בזכות ההבחנה שעשו סניגוריו בינו לטייכר. בית המשפט קיבל את עמדת הסניגורים כי אין ראיה לפעולה עצמאית רלוונטית של הדר. אף אחד מהעדים לא יכול לומר בוודאות כי קיבל הוראה מהדר בימי המסחר הרלוונטיים, נאמר. טייכר אף העיד כי היתה לו זכות חתימה בלעדית בחשבונות י.ל.ר חיתום. בנוסף, באומל עצמו העיד כי הדר לא נכח בשיחות שדנו בקליטת ההיצעים. "אין די בכך שטייכר והדר שניהם עובדים בכירים, ואין די בכך שהם קרובים. לא בכירותם ואף לא הקירבה ביניהם הופכת אותם לתאומים סיאמיים בלתי ניתנים להפרדה, שעל כן, הראיות נגד טייכר, שהן חד משמעיות, אינן קושרות את הדר", קבעה השופטת דבורה ברלינר.

י.ל.ר חיתום וטייכר זוכו מעבירת השפעה בתרמית על תנודות השער, אך הורשעו בעבירות קבלת דבר במרמה והנעה בתרמית וספגו עונשים לא משמעותיים. ערעור המדינה לגבי שאר המעורבים נדחה. אגב, הסיוט של טייכר עוד לא הסתיים. הפרקליטות הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על ההחלטה לזכות אותו ואת י.ל.ר. בעבירה של השפעה בתרמית. טייכר הגיש ערעור שכנגד על הרשעותיו. 15 שנה לאחר האירוע יחליט העליון אם להניח לטייכר או שמא זו העת לדון שנה נוספת בנפתוליה המשפטיים של עבירת ההשפעה בתרמית.

רו"ח רוני תירושי זוכה מעבירה של שימוש במידע פנים

<<רואה החשבון רוני תירושי זוכה אתמול בבית המשפט המחוזי בתל אביב מעבירה מ-2002 של שימוש במידע פנים על ידי איש פנים.

תירושי הוא שותף בחלקים שווים עם שלמה אבן במשרד רואי החשבון תירושי-אבן. המשרד נתן שירות חשבונאי לחברת רוזבאד מדיקל, חברת השקעות ציבורית שבין בעלי השליטה שלה נמנה דודי ויסמן. אבן היה דירקטור בחברה וגם בחברת אלון. באחת מחברות הבנות של אלון, אלון יו.אס.איי קפיטל, היתה רוזבאד בעלת מניות. במסגרת הרחבת פעילותה בארה"ב וארגון מחדש של חברותיה, התכוונה אלון להציע לרוזבאד לרכוש ממנה את כל מניותיה באלון קפיטל, לפי שווי הגבוה בעשרות אחוזים משווי רכישתם בעבר.

התמורה שהיתה צפוייה לרוזבאד, עמדה על כ-130 מיליון שקל, וצפוייה היתה להניב לרוזבאד רווח הון של כ-100 מיליון שקל. לפי כתב האישום, אבן נכח בשיחה בה דיבר ויסמן על ההצעה וכן השתתף בחלק מישיבות הדירקטוריון של אלון ורוזבאד בה נידונה. אבן דיווח לתירושי על ההצעה והרווח שצפוי לרוזבאד, לפני הדיווח לציבור.

תירושי רכש מניות רוזבאד ב-105 אלף שקל לאחר שנודע על העסקה הנרקמת, אך לפני הדיווח המיידי לבורסה. לאחר הדיווח שער המניה עלה ב-22.7%.

בית משפט השלום בתל אביב קבע כי תירושי הוא איש פנים. בערעור קבע השופט זאב המר כי המידע לא הגיע לתירושי מתוקף קשריו המקצועיים עם חברת רוזבאד. מסקנת ההרכב היא שתירושי אינו איש פנים ביחס למידע בו השתמש לרכישת המניות. את תירושי ייצגו עוה"ד גיורא אדרת ואורן אדרת.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם