סמן חדש לבעלי שליטה שסרחו

מה לא לקחו בחשבון איאן דייוויס ואביב אלגור?

עמית בן-ארויה
עמית בן-ארויה
עמית בן-ארויה
עמית בן-ארויה

שלא לפרוטוקול, שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ח'אלד כבוב, פרש בפני הצדדים בפרשת צינורות המזרח התיכון את גישתו לתיק במהלך המשפט. הוא מיפה את הקשיים והפציר להגיע להסדר טיעון. סגנון הדיבור של השופט כבוב הוא נעים אך מהיר. אולי מהיר מדי. "זה לא מקרה חמור כמו מקרה שלמה אייזנברג", אמר והוסיף כי מעשיהם של בעלי השליטה - אביב אלגור ואיאן דייויס - לא נעשו ב"מחשכים" או כ"קונספירציה".

פרשת אייזנברג היא סמן הדרך היחידי במשפט הפלילי עד כה בנוגע לאישור עסקת בעל שליטה בחברה ציבורית. אייזנברג, שהיה מבעלי השליטה בחברת ערד, הורשע בכך שב-97' מכר את מניותיו לאיש עסקים תוך התנייה שיצביע לטובתו באסיפה הכללית של ערד. סעיף האשמה היה דומה לענייננו והעונש, שנקבע לאחר ערעור בעליון, היה שנה מאסר בפועל. מאתמול יש סמן חדש לבעלי שליטה בחברות הציבוריות שסורחים - שנתיים מאסר בפועל.

ברור היה לאלגור ודיוויס שאפשר לסמוך על מה ששופט אומר בבית משפט, ואז הם עשו חשבון פשוט: אם מה שמייחסים לנו הוא פחות חמור ממה שייחסו לאייזנברג, אז ייגזרו עלינו 8-10 חודשי מאסר, לכל היותר, עם סיכוי לא רע לרדת לחצי שנה בפועל שלא פעם מומרת לעבודות שירות. בנוסף, כך סביר שהירהרו, אנו עדיין שומרים על הסיכוי לצאת זכאים. דעתם לבטח התחזקה מהתזמון שבו אמר השופט את הדברים: לאחר עדותו של אלגור.

עורכי הדין קבעו פגישה בפרקליטות, שם אפילו לא העזו לחלום על שנתיים מאסר בפועל לאלגור ושנה וחצי לדיוויס - כפי שגזר אתמול כבוב. לפי רמיזות השופט נטווה הסדר הטיעון: בית המשפט יגזור עונש בתוך מסגרת עונשית שהרף התחתון הוא עבודות שירות והרף העליון הוא מאסר בפועל של קצת יותר משנה. הנאשמים לא התלהבו. הם רצו להיות בטוחים שלא ייכנסו לכלא. הם כנראה לא לקחו בחשבון את ההבדל בין עונש במסגרת הסדר טיעון שהוא פחות ולוקח בחשבון את חיסכון הזמן השיפוטי וההודאה לעומת ניהול משפט עד הסוף.

בסוף גזר הדין הסביר כבוב כי ההחמרה נובעת מהחשיבות שבפעילות תקינה של שוק ההון. באופן לא מפתיע, לא קבע בהחלטתו המפורטת אם המעשים חמורים, יותר או פחות, מפרשת אייזנברג. הוא רק ציין שמאז הפרשה (אייזנברג נכנס לכלא ב-2005) שוק ההון תפס נתח גדול יותר בפעילות העסקית בישראל וצריך להתאים את הענישה.

בפרקליטות לא ציפו להצלחה כזו משופט בעל דימוי סניגוריאלי כמו כבוב. עם זאת, עורכי דין טוענים כי הוא מקפיד להעניש בחומרה את המורשעים בעבירות מרמה. בכל אופן, מעניין מה יגיד העליון בערעור על האמירה האוף-דרקורדית של כבוב. מעניין גם כיצד יתייחסו נאשמים ועורכי דינם בעתיד לאמירה מפורשת של שופט עליה יסתמכו לקראת כריתת הסדר טיעון.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker