האם המשבר הכלכלי הוא כוח עליון? - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם המשבר הכלכלי הוא כוח עליון?

למה רוצה דונאלד טראמפ לדחות תשלומי הלוואות?

>> כשנה מאז תחילת המשבר הכלכלי הפוקד את העולם ואת ישראל, ראוי לבחון אם המשבר, על היקפו יוצא הדופן, ניתן היה לציפייה מראש, מבחינה כפולה: כלכלית ומשפטית.

מהבחינה הכלכלית התשובה אינה מסובכת. עובדתית, חוץ מבודדים, איש לא צפה מראש את עוצמתו והיקפו של המשבר הכלכלי, ובכלל אלה גם בעלי פרס נובל לכלכלה. אפילו הנגיד לשעבר של הבנק המרכזי האמריקאי, אלן גרינספאן, הודה בפני ועדת הקונגרס של ארה"ב שטעה כשלא צפה את המשבר. אם אלה לא צפו, ברור כי לא נכון לדרוש זאת מכלכלן מן השורה או ממתקשר בהסכם, מה שקרוי אדם סביר.

השאלה השנייה, הציפייה המשפטית, היא קשה יותר. חוק החוזים מכיר באפשרות שהסכם יסוכל בשל נסיבות שהצדדים לא צפו אותן במועד כריתתו. סעיף 18(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) קובע כי גם אם צד מפר חוזה, החוזה לא ייאכף אם ההפרה נובעת מנסיבות שהמפר לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן בעת כריתתו, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים.

ברור כי משבר כלכלי בהיקף כה מאיים, שמתרחש אחת ל-80 שנה, הוא מסוג הנסיבות שלא היו צפויות בעיני צד סביר לחוזה שנכרת במהלך 80 השנה האחרונות. המשבר בוודאי גרם לכך שקיום חוזים מסוימים שונה באופן יסודי ממה שהצדדים התכוונו והסכימו לו טרם המשבר. למשל, כאשר הצדדים הניחו מדדים מסוימים כבסיס לכריתת ההסכם, וכעת המדדים הללו קורסים.

האם המסקנה היא שצד יהיה פטור בגלל המשבר הבלתי צפוי ממחויבות כלשהי לפי חוזה שכרת, כמו למשל בענף הבנייה או לווי המשכנתאות? לכאורה זו מסקנה מרחיקת לכת, שהרי שני הצדדים לא צפו את המשבר ולמה ייגרע חלקו של אחד מהם, שלו צריך לוותר הצד שכנגד? נשמע קשה לאמץ מסקנה זו. ואולם מתברר שהטענה כבר עלתה, ואפילו התקבלה בבית משפט בארה"ב.

איל ההון דונאלד טראמפ טען באחרונה כי משום שהמשבר הכלכלי אינו בשליטתו, יש לאפשר לו לדחות את תשלומי ההלוואה שבהם הוא חב לדויטשה בנק בקשר להקמת המלון הבינלאומי שלו בשיקאגו, עד למועד סביר לאחר תום המשבר הכלכלי. זאת, על יסוד תניית "כוח עליון" הקבועה בהסכם, שלפיה הלווה יוכל להפסיק את הבנייה אם מתרחשים אירועים בלתי נצפים כגון שיטפונות או שביתות.

בעוד תביעתו של טראמפ מתבררת, בית המשפט המחוזי של דרום אינדיאנה נתן צו מניעה זמני נגד חברת הביטוח ג'ון הנקוק להימנע מלממש את זכויותיה על פי הסכם עם חברת Hoosier, כאשר בשל המשבר הכלכלי הורד דירוגן של בטוחות שהעמידה והיא לא הצליחה להחליפן באופן שיעמוד בתנאי ההסכם. בקבלו את טענת הסיכול המתבססת על המשבר, קבע בית המשפט כי המשבר הכלכלי הוא חסר תקדים ולא יכול היה להיות צפוי על ידי הצדדים במועד שבו התקשרו בהסכם (2002), ולפיכך יש לתת למבקשת זמן נוסף למילוי ההתחייבויות.

גם פרופ' מיגל דויטש מציג קריטריונים אפשריים ליישום סיכול על המשבר, אם כי הוא מפקפק בהתאמת דוקטרינת הסיכול כפתרון לסוגיה זו. צריך יהיה גם להסתכל על ההתפתחות בעניין זה בעולם המשפט הגלובלי ולבחון את התאמת הפתרונות למשפט הישראלי.

חשש מהצפת בתי המשפט מתביעות בשל המשבר

ואולם ברור שלקבלת טענה מסוג זה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת, בין השאר, בשל האפשרות להצפת בתי המשפט בתביעות שמטרתן ניסיון לשינוי תנאי הסכם שהתגלו כבעייתיים עקב המשבר.

זאת ועוד, קיים קושי לקבוע מבחן עקבי לסיכול שיאפשר לשמור על ודאות הסכמים: אם יהיה ניתן לטעון לסיכול הסכם השקעה בשל המשבר, מדוע לא יסוכל חיובם של נוטלי משכנתא לשלם תשלומים על פי ההסכם לבנקים? ומדוע לא יותר לחברות לעכב תשלום לספקים בשל קשי המשבר?

יש לזכור כי כלי הסיכול מסייע להשגת צדק קונקרטי בין הצדדים בדיעבד, כאשר הסכמתם מראש הובילה לתוצאה לא צודקת, אך הוא פחות מתאים לטיפול בבעיות מערכתיות.

מה הפתרון? לכאורה הוא אינו בסיכולם הנוסף של הסכמים באמצעות המשפט. ככל שמתעוררות בעיות רוחביות, מוטב שהפתרון יהיה באמצעות חקיקה מתאימה. בנוסף, נדרשים כלים משפטיים למניעת ניצול ציני של המשבר לגריפת הישגים בלתי הוגנים בקיום הסכמים.

אפשרות אחת היא כי בתי המשפט יפעלו לתיקון תוצאות מכבידות בנסיבות מיוחדות גם על יסוד דוקטרינות אחרות שהשפעתן התקדימית עשויה להיות קטנה יותר. לדוגמה, ניתן להוסיף תנאים לאכיפת הסכמים על יסוד סעיף 4 לחוק התרופות, המאפשר לבית המשפט להתנות את אכיפת החוזה בתנאים אחרים המתחייבים מהחוזה לפי נסיבות העניין.

כך, למשל, נהג בית המשפט העליון ב-79' כאשר הורה על שערוך סכומי התמורה המגיעים על פי הסכם בשל אינפלציה (ע"א 158/77 רבינאי נ' מן השקד). יש לזכור כי גם השימוש בכלים מסוג זה צריך להיעשות רק במקרים חריגים, כדי שלא להוסיף תוצאות בלתי צפויות למשבר בלתי צפוי באמצעות התערבות משפטית מיותרת.

הכותבת היא שותפה במשרד עורכי הדין גורניצקי ושות'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#