ד"ר אליהו וינוגרד: "אני עוסק בבוררויות כדי להיות עסוק ומשתדל גם לא להיות עמוס" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ד"ר אליהו וינוגרד: "אני עוסק בבוררויות כדי להיות עסוק ומשתדל גם לא להיות עמוס"

"המוטו שלי הוא להיות עסוק, אך לא עמוס" ■ כך אומר ד"ר אליהו וינוגרד, נשיא ביהמ"ש המחוזי בתל אביב בדימוס ■ בחוק הקדנציות הוא לא מאמין: "אני לא מניח שמי שהיה נשיא יחזור להיות שופט מן השורה"

תגובות

<<שמו של נשיא בית המשפט המחוזי בדימוס, ד"ר אליהו וינוגרד, נהפך למותג מאז שעמד בראש הוועדה לבדיקת מלחמת לבנון השנייה. לפני כ-13 שנה פרש מכס השיפוט והחל לעסוק בבוררות כדי "להיות עסוק". והוא עסוק. דמותו הסמכותית, הדייקנית, והמוניטין השיפוטיים חסרי הפניות מביאים לפתחו בוררויות עסקיות רגישות ועתירות ממון.

"לפעמים תיקים קטנים יכולים להיות מעניינים יותר מתיקים גדולים. לא הסכום מעניין אותי, אם כי לא פנו אלי עד כה בבוררויות של כמה מאות שקלים. איני מקבל את שכרי כפועל יוצא של הסכום שבמחלוקת. אני עוסק בבוררויות כדי להיות עסוק ומשתדל גם לא להיות עמוס. רוב התיקים שקיבלתי על עצמי מאז שפרשתי היו על מחלוקות בסכומים גדולים של עשרות וגם של מאות מיליוני שקלים", אומר וינוגרד. איך אתה בוחר את התיקים?

"יש בוררויות שאינן מעניינות אותי. לפני שאני נותן את הסכמתי אני רוצה לדעת במה מדובר. למשל, פנו אלי בבוררות בין קבלן לקבלן משנה בעניין ליקויים בבנייה. בדרך כלל לא מעניין אותי לעסוק בזה, כי איני עוסק בענייני מעמד אישי. עניינים עסקיים ומסחריים הם סוג העניינים שבהם אני עוסק". בגלל חוק הקדנציות שהעביר שר המשפטים דניאל פרידמן יסיימו הרבה נשיאי בתי משפט את כהונתם השנה. "אני לא מניח שמישהו שהיה נשיא יחזור להיות שופט מן השורה. זה גם יוצר תחושה לא נוחה וזה יוצר לעתים בעיה מבחינת השכר, כלומר מה יהיה בסיס השכר לקראת הפרישה", הוא אומר.

הרבה פורשים יצטרפו מן הסתם לשוק הבוררות.

"אני מפרגן לכולם. אדרבא, שירבו בוררים טובים וילכו יותר בעלי דין לבוררות. זה יקל על בתי המשפט".

זה ייהפך לשוק תחרותי.

"אם השיקול הוא כמה שכר טרחה גובה הבורר, אז זה יהיה שיקול תחרותי. אם זה משפיע על גובה השכר, אז מי שזה משנה לו, ילך למוסד או לבורר יותר זול. יש כאלה שמגיעים אלי לבוררות וכלל לא שואלים מה שכרי. לא זכור לי אף פעם שמישהו שאל מראש מה שכרי ואמר לי: 'אם ככה, זה יקר מדי בשבילי'".

שכרם של בוררי-על כמו וינוגרד ואישים כמו נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר, שופט העליון לשעבר תיאודור אור, השופט המחוזי שלום ברנר ואחרים, נאמד ב-400 דולר לשעה. כיום, עברו רובם לתעריף שקלי של 1,500-2,000 שקל לשעת בוררות.

האם הבוררות אינה הפרטה של מערכת המשפט?

"הבוררות משלימה את מערכת המשפט. מה שמונע ריבוי בוררויות זה השכר של הבוררים וחוסר אפשרות לערער על פסק בורר. אם מדובר בסכסוך בין שתי חברות גדולות, אז העובדה שצריך לשלם שכר לבורר לא תמנע מהן להעביר את הסכסוך לבוררות. אבל אם מדובר בסכסוך שאינו גדול או באנשים שאינם מבוססים, והם צריכים לשאת בעלות שכר הטרחה של הבורר - זה עלול למנוע מהם להעביר את הסכסוך לבוררות. חוסר האפשרות לערער גם מפריע".

הסדר בוררות חינם

וינוגרד, הפעיל בארגון רוטרי, יזם לפני יותר מ-15 שנה הסדר בוררות חינם על ידי אנשי מקצוע החברים ברוטרי ומעוניינים לכהן כבוררים בהתנדבות. לפי ההסדר, בתי משפט שלום, בדרך כלל בתי משפט לתביעות קטנות, הפנו תיקים מתאימים לבוררים, ללא שכר וללא ייצוג על ידי עורכי דין. לדברי וינוגרד, "הרעיון אומץ במועדוני רוטרי ברחבי העולם, אני יודע על לונדון ועל הונג קונג וייתכן שזה קורה בעוד מקומות שאיני יודע עליהם".

המדינה סירבה במשך שנים ללכת לבוררויות.

"במשך שנים ניסיתי להשפיע על שינוי חוק הבוררות ולאפשר ערעור על פסק בורר כדי לעודד הליכה לבוררות. זה נשמע בלתי מתקבל על הדעת שעל כל פסק דין של שופט בכל ערכאה יש אפשרות ערעור ואילו על פסק בורר שלעתים אף אינו משפטן אין ערעור. המדינה נכוותה בכמה פסקי בוררים שלא היתה לה אפשרות לערער עליהם, ולכן החליטה שבדרך כלל לא תלך לבוררות. למרות זאת, יש הסכמים שהמדינה צד להם ושם יש סעיף בוררות. למשל, אני עוסק בבוררות על כביש 431 בין הזכיין דניה-סיבוס לבין המדינה. שם היה סעיף מפורש שהפנה לבוררות בפני הרכב של שופט בדימוס, מהנדס וכלכלן. גם בפרויקט מנהרות הכרמל יש סעיף בוררות דומה. דומני כי גם בזכיונות בתחום התפלת המים יש סעיף בוררות. אלה הליכי בוררות שהחלו מחוץ לבית המשפט. בדרך כלל, כאשר התיק הגיע לבית המשפט - המדינה סירבה ללכת לבוררות".

התיקון לחוק הבוררות יצר שני מסלולים שמאפשרים לערער על פסק בורר.

"גם בעבר יכלו לערער על החלטת הבורר אם הצדדים סיכמו זאת מראש בהסכם הבוררות. התיקון נתן לזה גושפנקה. בתיק של ארקדי גאידמק נגד יוסף טרוים נקבע בהסכם הבוררות הרכב של ועדת ערעור ונקבע כי סמכויותיה יהיו כמו סמכויות ערכאת ערעור בבית משפט (וינוגרד הוא ראש ועדת הבוררים בערעור בתיק זה - ע"ב). הצדדים יכולים להסכים מראש על כל דבר. התיקון החדש לחוק נתן אפשרות במקרים מסוימים לקבל רשות ערעור לבית המשפט. זה כבר צעד אחד קדימה".

כעת מלאה שנה מאז שהגישה הוועדה בראשותו את מסקנותיה על מלחמת לבנון השנייה, אך בשלב זה הוא מוכן להתראיין רק על עיסוקו כבורר. באחרונה הצטרף וינוגרד למשרד עורכי הדין גדעון פישר ושות', המייצג את מוסד הבוררות הבינלאומי ICC בישראל.

היו פעם בקשות לביטול פסק בורר שלך?

"היו בקשות לביטול פסקי בורר שלי, שלמיטב ידיעתי לא התקבלו. כשופט ישבתי הרבה בתיקים של אישור או ביטול פסקי בורר. היו מקרים שהחזרתי את התיק לתיקון ולהשלמה והיה מקרה או שניים שבהם ביטלתי את הפסק. התוספת לחוק הבוררות אינה מחייבת לנמק את פסק הבורר, אלא אם כן הצדדים קבעו אחרת. אם אין הנמקה יש קושי לתקוף את הפסק.

"ברוב המקרים, הצדדים מחליטים לחייב את הבורר לכתוב הנמקה, אבל גם אם הוא לא חייב - והיו מקרים שהצדדים הסכימו מראש שהבורר לא חייב לכתוב הנמקה - לא נמנעתי מהנמקה. הסיבה היא: חשבת ושקלת - אתה צריך להגיד איך הגעת להחלטה. החוק החדש שינה את ההוראות בעניין זה.

"יתרון גדול של הבוררות הוא הנינוחות. היא מתנהלת מסביב לשולחן, עם קפה, ברוח טובה".

בוררות בנינוחות

כמה בוררויות אתה מנהל במקביל?

"אני מנהל בממוצע בין שמונה לתשע בוררויות בו-זמנית. יש כאלה שהן כעת בשלב הסיכומים, יש כאלה שהן בשלב שמיעת הראיות ויש כאלה שהן בשלבים מקדמיים. כשאני גומר בוררות אני מוכן לקחת אחת נוספת. כמו שאמרתי, המוטו שלי הוא להיות עסוק - ולא עמוס".

מהו אורכו של פסק בורר ממוצע שלך?

"תלוי בעניין. זה יכול להיות בין 15 ל-60 עמודים ואף יותר".

כמה זמן אורכת בוררות?

"אם היו הולכים לפי טעמי - מהר מאוד. אבל אותה צרה שיש בבתי המשפט יש גם בבוררויות: עורכי דין עסוקים בהרבה עניינים, אורך זמן עד שמוצאים תאריכים שמתאימים לשני הצדדים, ואחר כך יש בקשות דחייה. בבית המשפט היתה לי סמכות להגיד שאיני מוכן לדחות דיון. בבוררות שני הצדדים מסכימים על הדחייה ואני בטוח שזה בתום לב, ואז זה גורם לדחיות שאיני אוהב, אבל בדרך כלל אין לי ברירה. בתיק אחד שבו היה מספר לא סביר של בקשות דחייה אמרתי לצדדים 'זו דחייה אחרונה' ועמדתי בכך".

מה היה כשעמדת בראש הוועדה לבדיקת מלחמת לבנון השנייה?

"לא קיבלתי בוררויות חדשות. במשך השנה וחצי של הוועדה השתדלתי לשמור על אש קטנה את הבוררויות שהיו תלויות ועומדות".

עמדת בראשן של שמונה ועדות מלבד הוועדה לבדיקת המלחמה, שאחריה נהפכת למותג.

"אכן כיהנתי בהרבה ועדות. לצערי, בהרבה מהוועדות הדו"חות נגנזו במגירות. זהו אחד ההיסוסים שלי אם לקבל על עצמי ועדה או לא. זה די מתסכל שעושים עבודה רבה שאחר כך לא מיישמים את תוצאותיה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#