אם רק שליש מהמתמחים עוברים את בחינות עוה"ד, לא עדיף לסנן מוקדם יותר? - משפט - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אם רק שליש מהמתמחים עוברים את בחינות עוה"ד, לא עדיף לסנן מוקדם יותר?

מי שמושכים את הממוצע בכבדות כלפי מטה הם בוגרי כמה מהמכללות - 1,500 מתוך 2,500 הנבחנים - שמציגים שיעורי מעבר מביכים, שנעו בין 22% במקרה הרע ל-8% במקרה הגרוע, וציון ממוצע של 51–55

33תגובות
נבחנים בבחינת לשכת עורכי הדין
אוליבייה פיטוסי

"הבחינה היתה בלתי אפשרית", "הכי קשה עד היום", "אנחנו מיואשים", "למדנו ארבע שנים ועכשיו אפילו לא נוכל לעסוק בעריכת דין". הטענות האלה של סטודנטים למשפטים שסיימו התמחות ונבחנו בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין, לא נאמרו אתמול או בשבועות שחלפו מאז נערכה הבחינה האחרונה שבחנה לראשונה גם ידע משפטי — אלא לפני שנתיים. מאז, כמעט בכל מועד (הבחינה נערכת לרוב בנובמבר ובאפריל), הריטואל חוזר על עצמו — לצד הפגנות, מחאות ועתירות לבג"ץ. לפני שנתיים עברו את הבחינה במועד החורף 60% מכלל הנבחנים, אתמול המספר כבר ירד ל–34%.

רק לפני שנים ספורות היו בחינות הלשכה עניין פשוט יחסית, עם שיעורי מעבר שנעו בין 60% ל–80%. גם עליהן היתה ביקורת, מכיוון שהשאלות בהן עסקו רק בסדרי דין ולא בסוגיות משפטיות מהותיות, ולכן שיקפו שינון ולא ידע. בעקבות טענות אלה, נערכה רפורמה שקבעה כי החל ממועד הבחינה האחרון, שהתקיים החודש, לבחינת ההסמכה יתווספו שאלות בנושאים שעוסקים בדין מהותי, בנוסף לשאלות הקיימות על דין פרוצדורלי.

ב–2015 נבחר אפי נוה לראש לשכת עורכי הדין. הוא לא הסתיר את דעתו כי מדובר בבחינות קלות מדי, ושמקצוע עריכת הדין מוצף. בשלושת המועדים האחרונים התהפכה התמונה, ומספר הנכשלים בבחינות עלה על מספר העוברים. כדי לעצור את סחף המצטרפים וגם לשפר את רמתם המשפטית, יזמה שרת המשפטים, איילת שקד, את הארכת ההתמחות משנה אחת לשנה וחצי.

התמונה שמציגה הלשכה לעומת המתמחים אינה שחור ולבן. מצד אחד, נוה צודק בכך שהנבחנים שמגיעים ממוסדות לימוד שנחשבים רציניים — ובראשם האוניברסיטאות תל אביב והעברית — מציגים סטטיסטיקה לא רעה בכלל בשיעורי המעבר, גם אחרי שהבחינה נהפכה למורכבת יותר. שיעור המעבר בבחינה האחרונה בקרב בוגרי האוניברסיטאות היה 75%. גם שיעור העוברים הכללי מבין אלה שנבחנו בפעם הראשונה לא נפל מזה של הנבחנים לראשונה לפני שנה — אף שזאת הפעם הראשונה שהם נבחנים במתכונת מאתגרת יותר ובלי שהיה בסיס טוב להשוואה ולתרגול.

מי שמושכים את הממוצע בכבדות למטה הם בוגרי כמה מהמכללות, שהם המסה המשמעותית של הנבחנים — ומציגים שיעורי מעבר מביכים. כ–1,500 מתוך כ–2,500 הנבחנים בבחינה הגיעו מהקריה האקדמית אונו, מכללת שערי משפט, מכללת נתניה, המרכז האקדמי למשפט ועסקים והמכללה האקדמית כרמל. שיעורי המעבר שלהם נעו בין 22% במקרה הרע (אונו) ו–8% במקרה העוד יותר רע (כרמל), והציון הממוצע הכללי שלהם נע סביב 51–55 (ציון עובר הוא 65).

מצד שני, מתמחים שנכשלו בפעם הראשונה, השנייה והשלישית טוענים כי הם למדו ארבע שנים, הוציאו הון על שכר לימוד ובשלב האחרון, אחרי שכבר עשו התמחות, נמנע מהם העיסוק במקצוע.

טענה נוספת היא שההחמרה בבחינות בשנים האחרונות מוגזמת, מציבה את הרף במקום גבוה מדי ומדירה מהמקצוע גם כאלה שלמדו ברצינות והיו יכולים להצליח בו ולהיות עורכי דין טובים ומקצועיים. גם באוניברסיטאות, תלוי במוסד הלימוד — שניים עד ארבעה מכל עשרה נבחנים לא עברו.

אבל גם אם מניחים כי לב הבעיה הוא בכמה מהמכללות, עולה השאלה אם המשוכה שעומדת בפני הסטודנטים לא צריכה להיות לפני שהם מוציאים כ–100 אלף שקל על לימודים לתואר, מבזבזים שנה על התמחות — ורק אז מגלים שאין להם את היכולת והרמה הנדרשות כדי לעבור את בחינת הסף למקצוע.

אם מוסדות הלימוד היו מגבילים מלכתחילה את מספר תלמידי המשפטים (בניגוד לתמריץ הכלכלי) וקובעים רף סינון ראשוני ראוי יותר — היתה נחסכת עגמת הנפש למתמחים שנכשלו בבחינה הזאת, וסיכוי טוב שגם ייכשלו במועד הבא ובזה שאחריו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם