נציגת לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים: "דיל זה לא בהכרח דבר שלילי" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נציגת לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים: "דיל זה לא בהכרח דבר שלילי"

עו"ד רחל בן ארי, שנבחרה באחרונה לנציגת לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים, מחכה בקוצר רוח לחידוש דיוני הוועדה לאחר הבחירות ■ "זהו שיא המעורבות של הלשכה בחיים הציבוריים" ■ על הכח שבתפקיד: "אני פוצית בריבוע, אבל לא פראיירית"

תגובות

>> יש שחולמים להיות שופטים ויש שחולמים רק למנות אותם. הוועדה לבחירת שופטים אמנם לא התכנסה כבר חצי שנה וגם מנועה מלבחור שופטים עד לאחר הבחירות, אך עו"ד רחל בן ארי, שנבחרה לפני כחודשיים כנציגת לשכת עורכי הדין בוועדה, מתרגשת מתפקידה החדש.

בן ארי (51), היא שותפה בכירה במשרד עו"ד רחל בן ארי אדם פיש ושות' בחיפה. המשרד, שבו 13 עורכי דין, נחשב בין הגדולים בחיפה, ומתמחה במשפט מסחרי, דיני עבודה, תכנון ובנייה, איכות סביבה ומשפט מינהלי. בנוסף, מכהנת בן ארי, זו הקדנציה השנייה, כיו"ר ועד מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין -תפקיד שאליו נבחרה ביוני 2003. במקביל כיהנה עד 2007 כחברת דירקטוריון בחברת החדשות של ערוץ 2. לצדה בוועדה למינוי שופטים, המונה תשעה חברים, יכהן כנציג הלשכה עו"ד פנחס מרינסקי. "בתפקידים אחרים נשאלת לפעמים השאלה למה אני כל כך משקיעה. פה עוד לפני שנכנסתי נשאבתי לתפקיד, אין ספק במידת ההשפעה והעוצמה. זה שיא המעורבות של הלשכה בחיים הציבוריים. יש המון אחריות אבל בהחלט תחושה של השפעה וסמכות".

זה גם תפקיד שיוסיף לך המון כוח וקשרים.

"גם היום אני לא בדיוק בן אדם אלמוני. אני סומכת על עצמי ואני לא בן אדם שמתבלבל. אני ?פוצית בריבוע' בדברים האלה ומצד שני אני לא פראיירית. כוח צריך לתת למי שיודע להשתמש בו במשורה ואלה דברים שמחודדים אצלי ברמה קיצונית".

התפקיד הזה כרוך בהמון לחצים. איך את מתכוננת להתמודד עם זה?

"זה לא מפחיד אותי. כשהייתי בדירקטוריון חברת החדשות לא היו לחצים ומבחנים של עמוד השדרה? (אי הארכת מינויה של בן ארי לקדנציה נוספת הושפע, ככל הנראה, מהתנגדותה למועמדותו של רפי גינת למנהל חברת החדשות - נ"ר). גם שם הייתי צריכה לעמוד על שלי. אני לא חושבת שיש לי תג מחיר".

בכל זאת, כיום מינוי השופטים נעשה פעמים רבות באמצעות סגירת דילים בין חברי הוועדה, בסגנון ?אתה תצביע למועמד שלי ובתמורה אצביע לשלך'.

"דילים לא בהכרח שווה תככים. אם אתה עושה דיל כלשהו ובתוך הדיל אתה מסכים למינוי של אדם שלדעתך לא מתאים לתפקיד - מעלת בתפקידך. אבל אם אני חושבת שהמועמד שלך הוא ראוי אז מה לא בסדר בזה שאסכים להצביע לו אם אתה תצביע למועמד שלי? יש משהו במונח דיל שהפך להיות נגטיווי, אבל אם מדובר בניהול משא ומתן מוקדם והידברות עם חברי הוועדה לפני ישיבות וניסיון לשכנע ולהשתכנע - אין בכך בעיני כל פסול. להישאר עם עמדת מיעוט שלא הצלחת להעביר אותה - לדעתי לא מילאת בכך את תפקידך או שמילאת אותו בצורה מאוד מוגבלת".

האם נכון למנות שופטים לעליון על פי בסיס מגדרי, דתי, עדתי?

"הסף צריך להיות התאמה ברמה גבוהה לשיפוט ולא המכנה המשותף הנמוך, אבל מהמקום הזה יש חשיבות לתמהיל משקף של החברה בבית המשפט - גם מהאקדמיה וגם ממי שצמח במערכת, גם מעורכי דין חיצוניים וגם מיוצאי שירות ציבורי, ובוודאי גם נשים, מיעוטים ושומרי מסורת. כדי לשדרג את אמון הציבור במערכת המשפט, עליה להיות הטרוגנית, כי בסופו של דבר אדם מביא אתו מטען אישי ותרבותי, אבל היא לא צריכה להיות ייצוגית - זו לא מפלגה פוליטית".

"איכות השפיטה נפגעת בגלל העומס"

כבר שש שנים שבן ארי מצויה עמוק בתחום מינוי שופטים. כשנכנסה לתפקידה כיו"ר ועד מחוז חיפה בלשכה, היא מספרת, שמה לה למטרה להגביר את ההשפעה של ועד המחוז על בחירת המועמדים לשיפוט. כחלק מהליך המיון מקבלת הוועדה לבחירת שופטים חוות דעת של ועד המחוז שאליו שייכים המועמדים לשפיטה.

בן ארי מצאה כי לחוות הדעת הזו לא היתה מספיק השפעה. היא יזמה הליך חדש להכנת חוות הדעת: כל מועמד מוזמן לפגישה עם חברי ועד המחוז, שבה נעשה ניסיון לתהות על קנקנו ולעמת אותו עם קשיים. לאחר מכן נערך דיון פתוח על המועמד, שבסופו מתקיימת הצבעה. בן ארי מסבירה כי ראתה ביוזמה זו הזדמנות להשפיע, אפילו ברמה המחוזית, על איכות השפיטה.

מה דעתך על רמת השופטים כיום?

"בגדול, רמת השופטים טובה מאוד, אבל אני חושבת שהם צריכים להיות טובים יותר".

באחרונה יש יותר מקרים שבהם שופטים מתרעמים על עורכי דין שמופיעים אצלם. השופטת דרורה פלפל אף אסרה על עורך דין להופיע בפניה. מה דעתך?

"שופט לא יכול לאסור על עורך דין להופיע בפניו, חד משמעית. יש בקרב עורכי הדין תופעות שאני מצרה עליהם ואנחנו מטפלים בהן אבל עם זאת יש שופטים שמתמודדים אתן בצורה שאינה מאופקת דיה או בצורה טובה מספיק ואני לא מצדיקה את זה".

מה מונע מהשופטים להיות טובים יותר?

"איכות השפיטה נפגעת בגלל העומס הרב המוטל על השופטים. כששופט צריך לשמוע עשרה תיקים ביום, צריך להבין שיש לזה מחיר. מעטים יכולים לעמוד בנטל הקשה מנשוא הזה בלי שזה יהיה על חשבון תשומת הלב לכל פרט ולכל תיק. זו לא בעיה של השופטים אלא של המערכת, ושל היעדר תקנים. בעיה נוספת היא חוסר התמקצעות. אנחנו בעידן של התמקצעות בכל התחומים, וגם בתחום השפיטה יש לאן להתקדם".

"לשופט רגיל אין ידע מספק בתחום הכלכלי"

עמדה זו מסבירה את תמיכתה של בן ארי בהצעה להקמת בית משפט כלכלי שיהיה מוסמך לדון בתיקים כלכליים מכל המדינה. "התחום הכלכלי הוא תחום שצריך להתמקצע בו. לשופט רגיל אין את הידע המספיק והרלוונטי כדי לשבת בתיקים כאלה, להוביל אותם ולהכריע בהם בצורה יעילה ומקצועית. היום בעולם הכלכלי התחושה היא שיש פער בין חיי הכלכלה לבין הבקיאות של בתי המשפט, להוציא יחידים שכן בקיאים בתחום". על השאלה איזה שופטים היתה רוצה לראות בבית המשפט הכלכלי מסרבת בן ארי לענות. לדבריה, היתה רוצה לראות בו שופטים משורות האקדמיה והפרקטיקה, ולא רק שופטים מתוך המערכת.

האם "הצנחה" של עורכי דין ישר לבית המשפט העליון או למחוזי אינה בעייתית?

"יש יתרון גדול לשופט שצובר ניסיון בשלום ועולה בהדרגה למחוזי, אבל אנחנו לא בהסתדרות, אנחנו במה שהכי טוב למערכת ולא מה שהכי הוגן מבחינת מסלולי קידום. צריך לדאוג לתמהיל נכון. בבית משפט מחוזי לא צריכים לשבת רק שופטי שלום עם ותק מסוים, כמו שהוא לא צריך להישלט רק על ידי פרקליטים מחוץ".

ואם כבר פרקליטים מבחוץ, בן ארי סבורה שהמערכת תיטיב לעשות אם תקלוט לשורותיה לא רק עורכי דין שעוסקים בליטיגציה (ייצוג בבתי משפט), אלא גם כאלה שמתמחים בתחומים אחרים. "יש עולם מסחרי פעיל מאוד ורוב עורכי הדין שלו לא הולכים לבתי המשפט. אם אתה בא עם ניסיון מסחרי אין לך ניסיון רלוונטי להיות שופט? יש מאגר אדיר של עורכי דין מצוינים ומקצועיים עם השכלה רחבה שכיום לא ניתן למשוך אותם לבוא לשיפוט".

לדעת בן ארי, המערכת לא משדרת לעורכי דין אלה שהיא רוצה בהם כשופטים, משום שהיא מחפשת בעיקר עורכי דין שעוסקים בליטיגציה. כדי למשוך עורכי דין מתחומים אחרים לשיפוט, צריכה המערכת לדעתה לדאוג לכך שהם ינותבו לשפוט בתחום התמחותם. "אני לא בטוחה שזה נכון לשים פרקליט פלילי כשופט אזרחי מבחינת מיקסום הכישורים שלו. צריך לבדוק איפה היתרון היחסי שלו כשופט ולכוון אותו לשם".

למרות רצונה לעודד עורכי דין ללכת לשיפוט, את בן ארי עצמה כנראה שלא תראו על כס השיפוט. "אני חושבת שיש לי ערכים מוספים בדברים שאינם באים לביטוי בשיפוט ואני לא רוצה לוותר עליהם, כמו משאים ומתנים, עשייה ציבורית. היכולת לעסוק במגוון תחומים מבלי שזה מוכתב מלמעלה", היא מסבירה. "בשיפוט אתה מאוד עם עצמך, בבדידות, ואני אדם של עבודת צוות ושל אנשים".

ומה עם ראשות הלשכה? גם את האפשרות הזו שוללת בן ארי בפסקנות. "אם הייתי רוצה בזה הייתי רצה כבר בקדנציה הזו, אבל קיבלתי החלטה שלא", היא אומרת. "אין לי שום משיכה לזה".

"יש בעיה עם איכות עורכי הדין"

>> "יש לנו בעיה באיכות עורכי הדין, יש בעיה עם החינוך המשפטי" אומרת רחל בן ארי. "אין ספק שהשטף של המכללות שקמות חדשות לבקרים וירידת סף הקבלה אליהן באופן מאוד משמעותי והיות רובן מונעות מהשיקול הכלכלי, עשה משהו בעקיפין למקצוע"

את מסכימה עם פרופ' עלי זלצברגר, דיקאן הפקולטה למשפטים בחיפה שאמר שעורכי הדין כיום הם הגרועים מקום המדינה?

"כן ולא. להגיד רק שכל עורכי הדין גרועים זו לא התמונה בכללותה. הטובים כיום טובים יותר והחלשים חלשים יותר, הפערים מאוד גדלו. אני מסכימה שהבעיה היא בעיקר במכללות, ולו מן הטעם של הפערים הגדולים בתנאי הקבלה בין המכללות לאוניברסיטאות. בחלק מהמכללות, גם אם על הנייר תוכניות הלימוד נראות סבירות, במבחן המעשה הן לא בהכרח מקיימות את התנאים שהצהירו עליהם בטרם קבלת הרישיון".

בן ארי עמדה לאחרונה בראש צוות של הלשכה, לגיבוש תוכנית להעלאת רמת המקצוע. אחד הרעיונות המרכזיים שגיבש הצוות שלה הוא התניית תחילת ההתמחות בקבלת תואר שני במשפטים. דרישה זו תחייב הכנת תוכניות חדשות ללימודי משפטים - בהן משך הלימודים יהיה חמש שנים ובסיומן יוענק לבוגר תואר שני, אשר רק אתו ניתן אפשר להמשיך במסלול ההתמחות וקבלת הרישיון לעריכת דין. סטודנטים שלא מעוניינים לעסוק במקצוע, יוכלו לסיים את לימודיהם עם תואר ראשון לאחר שלוש או שלוש וחצי שנים.

לטעמה של בן ארי עוד צעדים נחוצים. למשל, הארכת תקופת ההתמחות לשנתיים, או לפחות לשנה וחצי אם יחול שינוי במתכונת בחינות ההסמכה. "יש בוחנים, כולל שופטים, שידם קלה מאוד והם מעבירים אנשים שלא היו מקבלים לעבוד אצלם אפילו ליום אחד, כי לא נעים להם. אני מצרה על הגישה המקלה הזו. אל תרחמו על חשבון הציבור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#