קבוצת חפציבה הגישה לבית המשפט בקשה דחופה למתן צו הקפאת הליכים; סך התחייבויותיה - 1.6 מיליארד שקל - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קבוצת חפציבה הגישה לבית המשפט בקשה דחופה למתן צו הקפאת הליכים; סך התחייבויותיה - 1.6 מיליארד שקל

בבקשה נטען כי למצבה של החברה האחת השפעה קריטית ובלתי נמנעת על מצבה של רעותה

תגובות

החברות חפציבה שיכון ופיתוח, חפציבה בנייה פתוח, א.ב. עומר נדל"ן ומנהלן מרדכי יונה, עתרו היום לבית המשפט המחוזי בירושלים למתן צו הקפאת הליכים לצורך "הגנה על נכסיהן". הבקשה הוגשה על ידי עוה"ד אמיר בר טוב ושירלי יפרח ממשרד עו"ד ליפא מאיר ועל ידי עו"ד עמית לדרמן ממשרד ד"ר שלמה נס. ביהמ"ש המחוזי קבע דיון בבקשה להקפאת הליכים להיום בשעה חמש וחצי.

על פי הבקשה, סך כל התחייבויות החברות עומד על כ-1.6 מיליארד שקל, מתוכם: חובות מובטחים למערכת הבנקאית - כ-818 מליון שקל, חובות בדין קדימה לעובדים ולרשויות בסך 10.6 מיליון שקל, חובות לנושים בלתי מובטחים - כ-500 מיליון שקל, וחובות לבעלי עניין בסך של כ-312 מיליון שקל. באשר לנכסים של החברות, נטען כי הן מחזיקות בכספים בסכום של כ-204 מיליון שקל, וכן במלאי של כ-1,020 יחידות דיור.

על פי הנטען בבקשה, מדובר בקבוצת חברות שנוהלו במאוחד ובמקובץ כמכלול עסקי משותף, מתוך מטה ארגוני אחד, כאשר כספים, נכסים והתחייבויות הועברו מחברה אחת לרעותה בהתאם לצרכים העסקיים הנקודתיים של כל חברה וחברה וכל פרויקט ופרויקט, "באופן שקשה למפות במדויק את הנכסים וההתחייבויות של כל חברה וחברה, וככל הנראה בלתי אפשרי לבצע הפרדה עסקית דיכוטומית בין החברות".

משכך, נטען, למצבה של החברה האחת השפעה קריטית ובלתי נמנעת על מצבה של רעותה. יתרה מזאת, נטען, ככל הנראה ישנם יחסי חייב ונושה בין החברות וכן ערבויות הדדיות לחובות צדדים שלישיים. עוד מודגש בבקשה כי מרדכי יונה הינו נושה בסכומים משמעותיים ביותר גם בחפציבה דיור ואחזקות. יצויין כי חפציבה דיור ואחזקות איננה בין החברות המבקשות את הצו, זאת "בהיותה מצויה כיום במבוי סתום, אשר אינו מאפשר קבלת החלטות באורגנים המוסמכים של החברה". ואולם הבקשה להקפאת הליכים מוגשת גם ביחס אליה.

בית המשפט התבקש להורות על הקפאת הליכים כנגד כל אחת מהחברות, זאת לתקופה זמנית עד לקיומו של דיון בפני בית המשפט - ובמסגרת זו להורות כי לא ניתן יהיה להמשיך או לפתוח בכל הליך משפטי כנגד החברות, אלא ברשות בית המשפט, וכן להורות על מינויו של רו"ח חיים קמיל כנאמן בתקופת ההקפאה ולביצוע הסדר נושים בין החברות לנושיהן. כן מתבקש בית המשפט לאשר לחברות להמשיך להפעיל את עסקיהן, באמצעות הנאמן, עד לתום תקופת ההקפאה, תוך גביית חובות באופן שוטף וביצוע תשלומים אך ורק בגין מוצרים ושירותים שיסופקו להן לצורך פעילותן השוטפת בתקופת ההקפאה ולצורך גיבושו של הסדר הנושים.

הנאמן מבקש מבית המשפט להורות כי במהלך תקופת ההקפאה תהיה לו סמכות לנהל את עסקי החברות לפי שיקול דעתו, ובכלל זה להתקשר לפי הצורך בהסכמים עם ספקים, קבלני משנה ונותני שירותים, לקבוע תקופות אשראי ללקוחות, לגבות כספים מחייבים ולהתקשר עם לקוחות, על מנת לשמר את החברות כ"עסק חי".

מהבקשה עולה כי הנושים הבנקאיים העיקריים של החברות כיום הינם: בנק הפועלים, בנק לאומי, הבנק הבינלאומי, בנק דיסקונט, בנק דיסקונט למשכנתאות, בנק מרכנתיל דיסקונט, בנק מזרחי-טפחות, בנק אוצר החייל, בנק אדנים ובנק ירושלים. סכום ההתחייבויות הכוללות של החברות לבנקים, כולל בגין ליווי ספציפי של פרויקטים וכולל חשיפה בגין ערבויות, לרבות ערבויות מכר, עומד על סכום כולל של 819 מיליון שקל. סכום זה לא כולל התחייבויות של החברות הבנות של חפציבה דיור ואחזקות למערכת הבנקאית.

החברות מסבירות את הסיבות לקריסתן בין היתר בעסקה שנעשתה בין חברת אלקטרה לחפציבה דיור ואחזקות ביולי 2007, שלא צלחה. נטען כי מהלך הדברים עם אלקטרה אמור היה להניב הזרמת כספים משמעותית לחברות, כאשר מהלך זה הניע את החברות לשורה של פעולות התרחבות מהירה. לטענת החברות, אלקטרה לא עמדה בהתחייבויותיה והתנהלות זו הינה אחד הגורמים המרכזיים לקריסת החברות. עוד נטען בבקשה כי במענה לקשיים תזרימיים של החברות, תרמו הבעלים מרדכי יונה ובועז יונה מכיסם לחברות במהלך החצי שנה האחרונה, זאת בין באמצעות מתן ערבויות אישיות, בין בהזרמת כספים, בין בהעמדת בטוחות וכיו"ב, בסך כולל העולה על 50 מליון שקל.

בבקשה נטען כי המציאות אליה נקלעו החברות ומצוקתן התזרימית מעמידות את כל חברות הקבוצה בסכנה קיומית מיידית של ממש. האיום הקיומי, נטען, "עלול להפוך למציאות בלתי הפיכה, שעלולה לגרום נזק של מאות מליוני שקלים לחברות, לקבוצה בכללותה, לנושיהן, לרבות המובטחים שבהם, עובדיהן וללקוחותיהן".

בבקשה נאמר כי במהלך השבוע האחרון שלפני הגשת הבקשה החלו חלק מהבנקים שלא לכבד צ'קים של החברות, בהיקף כולל של מיליוני שקלים. בנוסף, הליכים משפטיים כבר ננקטו כנגד חלק מהחברות, לרבות הגשת בקשת פירוק. זאת ועוד, נטען, החלו תופעות של נושים - הן ספקים והן רוכשי דירות - שניסו לעשות דין לעצמם בדרכים ובאמצעים שונים "ולנסות לבזוז את נכסי החברות באתרי הפרויקטים השונים שלהן, תוך חבלה וגרימת נזקים לחברות ולנכסיהן".

עוד נטען כי "כל עצירה או האטה באיזה מהפרויקטים תחריף ותעצים בהכרח את המצוקה התזרימית בה שרויות החברות בתקופה האחרונה ותיצור קשיים עצומים בהתנהלותן של החברות, לרבות מול הנושים המובטחים, ספקים ורוכשי היחידות בפרויקטים". משמעותם המיידית של כל עיכוב או האטה בהמשך ניהולם התקין של הפרויקטים, נטען, יכשיל את האפשרות לסיומם ובוודאי שאת סיומם במועד ויפגע באופן ישיר ברוכשי הדירות שהשקיעו בכך את מיטב כספם.

תהליך ההתדרדרות, נטען, ניתן לעצירה או לכל הפחות לייצוב ולהאטה, אך ורק אם ינתן מייד צו הקפאת הליכים במעמד צד אחד. במסגרת זו נטען כי ישנה חשיבות עליונה לכך שינתן על ידי בית המשפט צו לפיו לא ימומשו ערבויות בנקאיות ללא אישור ספציפי של בית המשפט. בנוסף דורשים הצדדים לדחות ב-30 יום את המועד להגשת תוכנית הבראה מפורטת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#