בג"ץ: להיות מאכער זה חוקי - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בג"ץ: להיות מאכער זה חוקי

בית המשפט קבע זאת כבר ב-1949; נא להכיר: שלמה בז'רנו ושלמה מיטרני - המאכערים העבריים הראשונים שסללו את הדרך לאלפים שבאו אחריהם

תגובות

קשה להאמין שמבול השחיתויות שמלווה אותנו בחודשים האחרונים באמת הפתיע מישהו: אחרי הכל, המילה "ישראליות" טומנת בחובה הרבה אסוציאציות, אבל אולי הבולטת שבהן היא פשטות הקומבינה. את ההכשרה הראשונה בתחום אנחנו מקבלים בדרך כלל בצבא, אותו מקום בו הקשרים הם הדבר החשוב ביותר - אפילו יותר מהדרגות. נעליים קלות, מחסנית שאבדה, חגורה לנשק ומעיל חדש - הכל מתחיל ונגמר בשאלה עד כמה אתה מכיר את האפסנאי וכמה "קומבינות" אתה יכול לעשות בזמן נתון.

בהמשך הדרך, ניתקל בתופעה בכל אשר נפנה: אין מי שלא נתקל בחשמלאי או באינסטלטור שנוקבים מראש במחיר גבוה יותר, משום שהם יודעים שבסופו של דבר יתנו הנחה כי "אני משלם במזומן ולא צריך קבלה, נכון אחי?". ומי אינו מכיר את המוסכניק החביב שיעביר לנו טסט לאוטו תוך שעה, "כי הוא כבר עושה את זה המון שנים ומכיר את הבוחן"?

מי שאיתרע מזלו ונאלץ לבלות במשרד הרישוי והפנים כדי להוציא כמה מסמכים, מכיר בוודאי את התופעה: תור ענק, שלושה פקידים שעובדים בעצלתיים, ואיש אחד שמסתובב בחוץ ומוכן "לטפל" לכם בבקשה תמורת כמה מאות שקלים, "כי הוא כבר מכיר מישהו בפנים" ו"יהיה בסדר".

דווקא במקרה האחרון, קל להבין שהאשמה היא במדינה, שהרי היא זו שאחראית לבירוקרטיה העצומה שיש במשרדיה והיא זו שגורמת לכל אזרח שצורך ממנה שירותים לחשוב פעמיים בטרם יאלץ לשרוף יום עבודה שלם כדי להוציא טופס או שניים. בסופו של דבר, אם שעות הפעילות של משרד הרישוי לא היו רק בין 8:00 ל-13:30 (כפי שמופיע כאן), ואם שעות הפעילות של סניף הביטוח הלאומי של תל אביב, למשל, לא היו רק בימים א', ג', ו-ה' בין השעות הנוחות 12:30-8:30 (כפי שמופיע כאן) - לא היה כל צורך במאכערים הללו.

אבל יש הסבר נוסף לשאלה מדוע יש כל כך הרבה מאכערים בישראל: כבר בשנת 1949 הכשיר בית המשפט את "תחום העיסוק" הזה, וקבע כי מדובר במעשה לגיטימי. ואם החוק מאפשר - למה שלא יהיה מי שינצל זאת?


נא להכיר: סלומון שלמה בז’רנו - המאכער העברי הראשון

אין עו"ד אחד בישראל שאינו מכיר את מקרה בז'רנו נגד שר המשטרה - אחד הראשונים הנלמדים בכל פקולטה למשפטים. בראשית 1949 - חודשים ספורים לאחר הקמת המדינה - לא היה הרבה בישראל הצעירה. מה שכן היה פה, זה מאכערים. הכירו את סלומון שלמה בז'רנו - המאכער העברי הראשון שסלל את הדרך לאלפים שבאו בעקבותיו.

בז'רנו עבד כ-10 שנים כ"כותב בקשות מוסמך", ובכלל זה כתב בקשות ומילא טפסים עבור "לקוחותיו" - בעלי מכוניות - הגיש בשמם בקשות לרשויות מוסמכות ואף הביא את מכוניתם לביקורת ולבדיקה. בעברית פשוטה: מאכער. בתחילת מאי 1948, נאסר על בז'רנו להיכנס למשרד הרישוי. בז'רנו מיהר לפנות לשר המשטרה במטרה להפוך את רוע הגזירה. השר דווקא סירב לבקשה, בטיעון כי "אין צורך באנשי ביניים לשם סידור רשיונות למכוניות ורשיונות נהיגה". בז'רנו וחבריו לא התייאשו, ופנו לבית המשפט.

וכך כתב דאז השופט חשין באחד מפסקי הדין הראשונים של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ: "כלל גדול הוא, כי לאדם קנויה זכות טבעית לעסוק בעבודה או במשלח יד, אשר יבחר לעצמו, כל זמן שההתעסקות בעבודה או במשלח יד אינה אסורה מטעם החוק...מדובר בזכות שאינה קבועה עלי ספר, אך נובעת מזכותו הטבעית של כל אדם לחפש מקורות מחיה ולמצוא לעצמו מלאכה המפרנסת את בעליה". במילים אחרות, חופש העיסוק מנצח.


השופט שמגר: "הבעיה הזו עומדת על סדר היום הציבורי למן הקמת המדינה"

בפסק דין אחר, שלמה מיטרני נגד שר התחבורה (מראשית שנות ה-80'), כותב השופט שמגר בצורה הברורה ביותר כי "עתירה זו מעלה לדיון את הבעיה הידועה היטב בציבור הרחב כ'בעיית המאכערים' במשרד התחבורה - בעלי קשרים במקומות הנכונים, שבעזרתם אפשר להשיג במבחני רישוי רכב תוצאות שבלעדיהם יקשה להשיגן".

שמגר אף מפליג בתיאורו ומדבר על התובעים אשר "נמנים איפוא על אותה קבוצה, שלמיטב אמונתי נמנים עליה כיום כ-15-13 איש, הידועה בציבור כ'מאכערים' - ולאו דוקא ככינוי של כבוד". "למעשה", כותב השופט שמגר, ומפנה לפס"ד בז'רנו, "הבעיה הזו אינה כה חדשה, ובדרך זו או אחרת היא עומדת על סדר היום הציבורי למן הקמת המדינה".

פסק הדין בעניין מיטרני נולד בעקבות הוראות פנימיות במשרד התחבורה, "לפיהן נאסר על משרדי הרישוי והמוסכים המורשים לקבל מסמכים לבדיקת רכב וחידושי רישיון רכב, אלא על ידי אחד מאלה: בעל הרכב עצמו, בן משפחתו, אדם המועסק על ידיו דרך קבע, עובד מוסך שקיבל אישור וסוחר בכלי רכב מנועי". גם כאן ניצח חופש העיסוק, ובית המשפט אישר למאכערים להמשיך לעבוד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#