שחיתות סיטונית

לא מעט מהמכרזים ברשויות המקומיות נגועים ותפורים

עידו באום

בימיו הטובים הכתירה התקשורת את ראובן גרוס בתואר "מלך החניונים". מכתבי האישום שהוגשו אתמול מצטיירת דווקא דמות של "מלך המתפרות", שתפר מכרזים עירוניים בהיקף סיטוני.

זהו אחד מכתבי האישום החמורים ביותר שהוגשו בתחום השחיתות ברשויות המקומיות בישראל - אם לא החמור ביותר. מהעובדות המתוארות בו עולה תמונה של אדם ששלט ביד רמה בראשי החברה העירונית אחוזות החוף, המופקדת על הסדרת החניונים בתל אביב. בעיר הזאת, שבעיית החנייה שלה היא מחלה שרק הולכת ומחריפה, נהפכו החניונים למחלבת מזומנים. האישומים מראים שגרוס חלב את החניונים - ודרכם גם אותנו.

כתב האישום מעורר זעם: גרוס, מתואר שם, שלט ביד רמה בנושאי המשרה הבכירים ביותר של תאגיד עירוני - אנשים ששכרם אינו נמוך ושתפקידם לדאוג לרווחת הציבור. ובעבור מה מכרו ראשי החברות העירוניות את כספו ואת זמנו של הציבור? לפי כתב האישום - בעבור מתנות כמו קטנוע, טלוויזיה, מכונית וגם יחסי מין.

אין לזלזל, כמובן, בחקירות המתנהלות נגד בכירי המדינה. ואולם בשעה שגופי החקירה מכלים לילות כימים בחיקורי דין בחו"ל סביב מעטפות ונקודות טיסה, יש מי שמצליח לפגוע בכיסנו בצורה ישירה ואפקטיווית.

כתב האישום בפרשת גרוס הוא חריג בגלל הצלחתו, לכאורה, לשלוט בחברה שפעלה בעיר העמוסה ביותר בישראל, שבה בעיית החנייה היא החריפה ביותר. עם זאת, הפרשה הזאת היא גם תמרור אזהרה: לא מעט מהמכרזים ברשויות המקומיות נגועים ותפורים. מערכות הבקרה והפיקוח שנועדו להבטיח את טוהר השלטון המקומי קורסות תחת העומס בהיעדר גיבוי ותקציב הולמים. פרשת ראובן גרוס היא ביטוי קיצוני לרעה חולה שרשויות האכיפה בישראל רחוקות מלהדביר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker