מבצע "ענבי זעם": גרסת הפרקליטות

הטלת אחריות פלילית על תאגיד? רק כשאפשר לאכוף החוק

עידו באום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עידו באום

הטלת אחריות פלילית על חברה קשורה באופן הדוק לדרך החשיבה שפיתח אהוד ברק בהיותו רמטכ"ל לטיפול בחיזבאללה בדרום לבנון. ברק היה מהוגי שיטת מנופי הלחץ שהופעלה במבצעים כמו "דין וחשבון בלבנון" ו"ענבי זעם". הרעיון - הפצצה של שטח דרום לבנון ממנו פועל החיזבאללה, לאחר שהאוכלוסייה האזרחית הוזהרה לנטוש את השטח ולברוח צפונה למרכז לבנון.

חוסר היעילות והסחבת של האכיפה הפלילית בתחום דיני ניירות ערך מקשים על אכיפה כזו נגד חברות. כדאי לדעת, למשל, כי ברוב מדינות אירופה לא ניתן להטיל אחריות פלילית על חברות כלל. תחת זאת, קיים במערכות המשפט במדינות אירופה מערך מפותח של סנקציות כספיות, מינהליות, על תאגידים. אנו קשורים בטבורנו בתחומים אלה לשיטת משפט אחרת, האנגלו-אמריקאית.

ואולם, שוק ההון הישראלי מתאפיין בריכוזיות יחסית של השליטה בחברות ציבוריות, בדומה לאירופה ולא לארה"ב. לפי גישה זו, אם הפגיעה בכיסם של בעלי השליטה תניע אותם לדרוש מהדירקטוריון לעשות סדר - מה טוב. חשוב לשים לב שיש בחברה נושאי משרה שיודעים לא פחות טוב מהדירקטוריון מה קורה בבית.

כעיקרון, הטלת אחריות פלילית על חברות צריכה להיות מוגבלת לתחום שבו החברה - ולא נושאי משרה בתוכה - היא האוכפת היעילה של ההתנהגות שאותה מבקשים למנוע. אין טעם להפעיל מנגנון הרתעה שממוקד במי שאינו מסוגל לאכוף. את זה למדנו בלבנון.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker