אירית חביב סגל: מנגנון הדירקטורים החיצוניים בישראל נכשל; איזי בורוביץ': הרגולטור לא מבין בעסקים - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אירית חביב סגל: מנגנון הדירקטורים החיצוניים בישראל נכשל; איזי בורוביץ': הרגולטור לא מבין בעסקים

יו"ר אל על והמומחית לדיני תאגידים נקלעו אמש לוויכוח בסוגיית הרגולציה על שוק ההון

>> יו"ר אל על, ישראל (איזי) בורוביץ', והמומחית לדיני תאגידים אירית חביב סגל, נקלעו אמש לוויכוח בסוגיית הרגולציה על שוק ההון במסגרת הפאנל המסכם של תוכנית הדירקטורים של להב והפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א.

הפאנל עסק בנושא הגוזל שעות רבות מהדירקטוריונים של החברות הציבוריות בישראל - אישור עסקות בעלי עניין ובעלי שליטה. ואולם הדיון גלש עד מהרה לסוגייה - מתי רגולציה נהפכת ממסדירה למכבידה?

בורוביץ' טען שקיים עודף רגולציה שמדכא משקיעים בישראל, מבריח השקעות הון לחו"ל ואינו מאפשר פעילות עסקית. לדבריו, "יש כל כך הרבה רגולטורים. לא רק רשות ניירות ערך, גם רשות ההגבלים ואחרים. אני מתחיל לדבר איתם בבוקר, ועד שאני גומר כבר השעה שתיים בצהריים".

כדוגמה להכבדה שגורמת הרגולציה בנושא אישור עסקות בעלי עניין, הביא בורוביץ' את כוח ועד העובדים של החברה. "יש להם רק 6% באחזקות באל על, אבל קולותיהם נחשבים במניין הקולות הלא נגועים כאשר מאשרים עסקות עם בעל השליטה. וכך, בשביל לשפר תנאי עבודה, הם יכולים לסכל את קבלת ההחלטות באל על. זה אבסורד שאלה שאין להם עניין בעסקה נחשבים במניין".

בורוביץ' מתח ביקורת גם על העדר ניסיון עסקי בקרב הרגולטורים. "רגולטור צריך לאפשר לעשות עסקים, ולשם כך רגולטורים צריכים להיות אנשים שהוכיחו את עצמם ככאלה. כיום, כאשר אתה מרים טלפון או שולח אימייל אתה חושב על מה יגיד הרגולטור. צריך להבין: בעלי ההון הם אלה שמניעים את הכלכלה פה. בסוף תהיה לנו רגולציה נפלאה, אבל בעלי השליטה לא יוכלו לעשות כלום. צריך לתת להם להרוויח. הכסף עוזב את ישראל ובורח למקומות אחרים".

על כך ענתה חביב סגל כי "כל המחקרים מראים שדווקא ההגנה על הציבור מפני עסקות של בעלי עניין היא זו שמאפשרת לגייס כסף מן הציבור בשוק ההון. מה שצריך זו מידתיות בבחינת העסקות. לא כל עניין צריך לעבור מבחנים מחמירים".

עם זאת, מתחה חביב סגל ביקורת על מנגנוני הבקרה של החברות בישראל. לדבריה, "עניין הדח"צים (הדירקטורים החיצוניים) נחל בישראל כישלון חרוץ בסופו של דבר. גם דירקטורים חיצוניים הם סוג של נציגים. אז כעת מנסים להפוך את הדירקטורים החיצוניים למעין אנשי פנים של החברה, ולא מועצת מנהלים שצריכה לכוון את עסקי התאגיד, ומטילים עליהם חובות אחריות וזהירות על כל דבר. רוצים להפוך אותם למבקרי פנים, שזהו עוד מנגנון שכשל".

עו"ד יורם נווה, היועץ המשפטי ומנהל הפיתוח העסקי של כלל פיננסים, צידד בעמדת הרגולציה. "כיום חייבים להיות מודעים לסיכונים רגולטוריים. על עבירות רגולטוריות משלמים כיום מהר מאוד. בפועל, מי שאחראי על כך בארגון צריך להתחיל במיפוי של כל מערכות היחסים והקשרים בארגון, כדי שתוכל לבחון כל עסקה ולזהות את בעלי העניין".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#