ד"ר רות הלפרין-קדרי, לוחמת זכויות נשים דתייה: יש מגמה מובהקת של פונדמנטליזם דתי במעמד האישה במשפט - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ד"ר רות הלפרין-קדרי, לוחמת זכויות נשים דתייה: יש מגמה מובהקת של פונדמנטליזם דתי במעמד האישה במשפט

"המציאות מתנפצת בפנים וגורמת לי להבין שבכל הקשור למעמד נשים בדיני משפחה אנחנו קרובים ללבנון, הודו וסוריה יותר מאשר למדינות שהיינו רוצים להימנות עמן"

תגובות

ד"ר רות הלפרין-קדרי עיסוק: מרצה בכירה בפקולטה למשפטים בבר-אילן וראש מרכז רקמן לקידום מעמד האשה - קליניקה לסיוע משפטי לנשים בענייני משפחה גיל: 41 מצב משפחתי: אם לארבעה מגורים: שוהם עוד משהו: אוהבת ספרים וסרטים שנוצרו בידי נשים

אחרי שנים של סירוב מצד בעלה הצליחה ר', אשה חרדית מארה"ב, לקבל את הגט המיוחל. ואולם אז התחיל הסיוט האמיתי. הבעל, שעלה לישראל, הגיש תביעה לבית הדין הרבני ודרש כי בנם יועבר לחזקתו. בדיונים הובהר לר' כי תוקפו של הגט שקיבלה בסכנה. משמעות הדבר היא שבית הדין הרבני יכול לקבוע כי היא כלל לא גרושה.

ר' היא לא היחידה. גם נשים אחרות, שהסכם הגירושין שלהן אושר על ידי בית הדין הרבני, עשויות לגלות לפתע כי אותו בית-דין החליט כי הגירושים אינם תקפים. הדבר קורה כאשר הבעל טוען כי הגט היה מותנה בהסכמה על תנאים מסוימים (כמו גובה מזונות), ואילו האשה מבקשת לשנות את התנאים. במקרה כזה, יכול בית הדין הרבני לבטל את הגט, ואותן נשים לא יוכלו להינשא בשנית. אם כבר נישאו שוב וילדו ילדים, הללו ייחשבו ממזרים.

ד"ר רות הלפרין-קדרי - מומחית לדיני משפחה וראש מרכז רקמן לקידום מעמד האשה באוניברסיטת בר-אילן - מזועזעת מהסיפור. "ביטול רטרואקטיווי של גט זה 'נשק יום הדין' של בית הדין הרבני מול המערכת האזרחית. אין מה לעשות נגדו. גם אחרי שהאשה גרושה, שולטים בה עם החרב הזאת. מדובר בענייני גירושים ונישואים במובן הצר שלהם, ולכן הם חסומים לכאורה בפני התערבות בג"ץ", היא אומרת.

הלפרין-קדרי היא אשה דתייה שנלחמת כבר יותר מעשור על זכויות נשים מול מוסדות הדת. לדבריה, בתחום דיני המשפחה לא רק שלא נרשמה התקדמות לטובת הנשים בשנים האחרונות אלא להפך - המצב השתנה לרעה. "אני יותר פסימית מבעבר", היא אומרת. "בשנתיים-שלוש האחרונות, הצעות החוק שהוגשו לכנסת היו קיצוניות יותר מבחינה דתית. הדוקטורט שלי היה על פלורליזם משפטי, אבל פה בישראל יש כפייה מוחלטת".

"אף אחד לא נשכב על הגדר"

הלשכה הקטנה של הלפרין-קדרי באוניברסיטת בר-אילן עמוסה בעשרות ספרים, חוברות ומחקרים אקדמיים, ועל שולחנה מונחות ערימות של ניירות. השמות והנושאים לא משאירים ספק לגבי תחום המחקר שלה, וגם קירות הלשכה מעוטרים בתמונות של נשים מפורסמות.

הראיון עמה מתקיים בשבוע גרוע במיוחד מבחינתה. בתחילתו אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק שהועלתה על-ידי ש"ס, ולפיה סמכות בית הדין הרבני תורחב באופן חסר תקדים - כך שהוא יוכל לדון, בהסכמת הצדדים בדיון ולפי דין תורה, גם בעניינים אזרחיים כלליים כמו הסכמי עבודה, מכר וחוזי בנקאות.

"המציאות מתנפצת בפנים וגורמת לי להבין שבכל הקשור למקומו של הדין הדתי במדינה ולמעמד נשים בדיני משפחה אנחנו קרובים ללבנון, הודו וסוריה יותר מאשר למדינות שהיינו רוצים להימנות עמן. זה שלדין דתי יש סמכות ייחודית בנישואים וגירושים זה מספיק רע. אבל החלה של דין תורה באופן הנרחב ביותר, יותר משל ערכאה שיפוטית אחרת, זה בלתי נתפש", היא נחרדת.

הצעת החוק התקבלה בוועדת השרים בתמיכת כל שמונת חברי הקואליציה, כאשר המתנגד היחיד היה שר המשפטים דניאל פרידמן. "אני לא מצליחה להבין איך דווקא יצחק (בוז'י) הרצוג, עו"ד בהשכלתו, אדם נאור וחכם, הוא שמניח את הצעת החוק ההרסנית ביותר מזה שנים רבות", אומרת הלפרין-קדרי. "למעשה כמעט בכל החוזים אפשר יהיה להכניס סעיף קטן הקובע סמכות שיפוט לבתי הדין הרבניים. הערעור יהיה בבית הדין הרבני הגדול, ובג"ץ לא יוכל להתערב".

הלפרין-קדרי מאמינה שההצעה יכולה לעבור בחקיקה: "הכל יכול לעבור. אני כל-כך פסימית, עד שאיבדתי את האמון בהתנהלות סבירה של הפוליטיקה הישראלית. אני לא רואה אף-אחד נשכב על הגדר בנושא כל כך חשוב. אם יש עוד מישהו שאני מאמינה ביושרה שלו ותולה בו תקוות, זהו חבר הכנסת מנחם בן-ששון מקדימה".

עם זאת, כמה ימים אחרי הראיון החליט הרצוג לסגת מההצעה שניסח, בעקבות עימות עם חבריו לסיעת העבודה וביקורת חריפה שספג. אבל הסכנה עדיין לא הוסרה - ההצעה תחזור לדיון נוסף בממשלה וייתכן כי תעבור לדיון בוועדת חוק, חוקה ומשפט בכנסת.

הארה באמריקה

"זכויות של נשים תמיד היו בנפשי", אומרת הלפרין-קדרי. היא גדלה ברמת גן, למדה בתיכון הדתי הרא"ה והיתה מדריכה בתנועת בני עקיבא. אחרי השירות הצבאי היא בחרה בלימודי משפטים בבר-אילן וסיימה במקום הראשון במחזור שלה. מיד אחרי סיום התואר ב-1989, בגיל 23 וכשהיא נשואה ואם לילד - קיבלה את מלגת פולברייט ונסעה ללימודי דוקטורט באוניברסיטת ייל.

בייל החלה הלפרין-קדרי להתעניין בתחומי דיני משפחה וזכויות נשים, ועבודת הדוקטורט שלה עסקה בערכאות שיפוט דתיות בארה"ב. "שם נחשפתי לפמיניזם של המשפט", היא מספרת. "זה לא היה קיים בישראל ומבחינתי זה נפל על קרקע פוריה, בלי שהייתי מודעת לזה. המפגש שלי בייל עם החוקרת הפמיניסטית הידועה קתרין מקינון היה מפגש ראשון עם חשיבה פמיניסטית רהוטה ושיטתית, שעירערה הרבה מתפישות היסוד מבחינת החינוך המשפטי שקיבלתי. במקביל לכך גם נחשפתי לפמיניזם האורתודוקסי המתפתח בארה"ב ולקהילות דתיות שוויוניות. אלה היו החוויות המעצבות של החיים הבוגרים שלי".

אחרי שנתיים חזרה המשפחה הצעירה לישראל, והלפרין-קדרי השלימה את עבודת הדוקטורט שלה בגיל 27. היא התמחתה במשפטים אצל אהרן ברק ובמקביל החלה להרצות באוניברסיטת בר-אילן, שבה היא מלמדת עד היום. את ההתמחות אצל ברק היא מתארת כחוויה ייחודית. "ברק הוא איש בלתי רגיל, והיה מרתק לראות מוח גאוני בפעולה. בשנה הזו הוא כתב את הלכת בבלי, שלפיה בית דין רבני ידון בחלוקת רכוש לפי הלכת שיתוף הנכסים. זה היה מזל שהזדמן לי לעסוק בזה", היא נזכרת.

עוד נקודת ציון בקריירה של הלפרין-קדרי היתה ביוני 2006, אז נבחרה לייצג את ישראל בוועדה של האו"ם לביעור אפליה נגד נשים. שנה לאחר מכן היא קיבלה את אות העוז הבינלאומי לנשים מטעם ממשלת ארה"ב, שמוענק לאשה אחת בכל מדינה. היא זכתה באות "על הנהגתה החברתית ועל פועלה לקידום נשים ולשינוי חברתי בישראל באמצעות מומחיותה בפמיניזם ומשפט".

מרוץ הסמכויות

על-פי החוק, ענייני נישואים וגירושים של יהודים נידונים באופן בלעדי בפני בית הדין הרבני. זוג יהודים שרוצה להינשא בישראל ולהיות מוכר כנשוי על-ידי המדינה חייב לעשות זאת דרך הרבנות. בהמשך, אם ירצו להיפרד, יחויבו בני הזוג להגיע לבית הדין, לטקס הגירושים ומתן הגט.

בענייני מזונות, משמורת על הילדים, חלוקת רכוש ועוד, צריכים בני הזוג לפתוח ב"מרוץ סמכויות", כאשר הראשון משניהם שיפנה לערכאה שיפוטית כלשהי יקבע היכן יידון הסכסוך. בדרך כלל מעדיפות הנשים לפנות לבית משפט לענייני משפחה ואילו הגברים, בעיקר אם ברצונם ללחוץ על האשה, ייפנו לבית הדין הרבני, שנוטה לגבות את הבעל, ושמח על ההזדמנות לדון בתביעה.

למרות הביקורת הרבה שנמתחת על פסיקותיו של בית הדין הרבני, השינוי לא מגיע. "בישראל דיני משפחה הם דיני מלחמה", אומרת הלפרין-קדרי. "קיים מאבק מתמיד בין המערכת האזרחית לדתית, וגם המערכת האזרחית לא תמיד מראה תמיכה גדולה בנשים. יש תיקים שנסחבים יותר מעשר שנים. לשופטים אין שום קו ברור, והסחבת מובילה נשים - שהן בדרך כלל הצד החלש - להרים ידיים".

איך את מסבירה את העובדה שדווקא בנושאים כמו זכויות בני זוג מאותו מין כן רואים התקדמות, ובענייני נשים לא?

"יש תהליכים סותרים. לצד ההתקדמות הגדולה בזכויות של בני זוג מאותו מין, חלה נסיגה בזכויות הנשים. באופן פרדוקסלי, ההתקדמות בפן אחד מאפשרת לתחום של נישואים וגירושים להישאר תקוע, ומטשטשת את ההכרה במדיניות הקשה שמוחלת על רוב הציבור. אנחנו אומרים שאנחנו ליברלים ומתקדמים, וזה גורם לנו להיות עיוורים ביחס למקומות שבהם המציאות קשה ורגרסיווית. יש מגמה מובהקת של פונדמנטליזם דתי".

איך מתייחסים בבר-אילן, מוסד בעל צביון דתי, ללוחמנות שלך בבית הדין הרבני?

"אני מקבלת תמיכה משמעותית מבחינת חופש אקדמי. מעולם לא הצרו את צעדי, וזה מאוד חשוב שהמאבק בא דווקא מתוך בר-אילן. כחוקרים דתיים, אנחנו מכירים פעמים רבות את האנשים שבתוך המערכת הדתית, ומודעים יותר לבעייתיות ולחוליים הטמונים במערכת".

אפשר להניח כי העובדה שהביקורת מגיעה דווקא מאשה דתייה מהזרם האורתודוקסי מעצבנת את בתי הדין הרבניים?

"יכול להיות. היחסים שלי עם בית הדין הרבני עדינים. יש בינינו גם שיתוף פעולה. הם איפשרו לנו, למשל, להשתמש במאגר הנתונים שלהם, כדי שנוכל לנתח את ההליכים המתקיימים בפניהם. אנחנו בודקים כמה זמן נמשכים תיקים שהם מנהלים ואת הדינמיקה של ההתדיינות המשפטית. זה מצביע על פתיחות ונכונות שלהם לשתף פעולה. הם גם הסכימו לפרסום פסיקה רבנית באופן שוטף, כך שפסקי דין בעייתים ייראו אור, ואפשר יהיה לבקר אותם".

האם יש סיכוי שאשה תמונה לדיינית בבית הדין הרבני?

"במצב הנוכחי אין סיכוי, אף שמבחינה הלכתית זה אפשרי. יש דרכים רבות להתגבר על האיסור לכאורה. קיימת פרשנות של הרב הראשי הספרדי המנוח, הרב עוזיאל, שמאפשרת מינוי נשים כדייניות, אך כיום לא רוצים לעשות זאת. לצערי, זה בלתי אפשרי מבחינת יחסי דת ומדינה, ובשל הכוח הרב של הממסד הרבני בישראל".

איך את מסבירה את זה שאין בישראל ארגוני נשים חזקים?

"אני לא יודעת להסביר למה ארגוני הנשים כל-כך מפוצלים ומלאי מאבקים פנימיים, אך זו מסורת ארוכת שנים. מבחינת מודעות, זהות והזדהות עם תפישות פמיניסטיות, לא התקדמנו הרבה ב-20-30 שנה האחרונות. החקיקה הפורמלית היא כביכול מאוד מתקדמת, עם חוקים נגד הטרדה מינית, מניעת אלימות במשפחה והבטחת שכר שווה עבור עבודה שוות ערך. ואולם הפער בין הרובד הפורמלי למציאות מעמיק והולך. גם הממשלה לא מפנה תקציבים, והרשות לקידום מעמד האשה מאוד חלשה".

מה ההישג הכי גדול שלך?

"אני עדיין לא בנקודת זמן שבה אני יכולה לענות על השאלה הזאת. אני עדיין באמצע, גם מבחינת עשייה במאבק מול בתי הדין הרבניים וגם ברובד הבינלאומי. יש עניין שאני מקווה לקדם בכהונתי באו"ם - נושא ההון האנושי בחלוקת הרכוש בין בני זוג. נכון להיום, רכוש שמחולק בין בני זוג אחרי גירושים כולל רכוש שנצבר וזכויות עתידיות כמו זכויות סוציאליות, פנסיה וביטוחים - נכסים ממשיים שניתנים לכימות.

"אני טוענת שהנכס המשמעותי ביותר של אדם הוא ההון האנושי - יכולת השתכרות שתגדל ככל שהוא יתקדם. ברוב שיטות המשפט זה לא מובא בחשבון, מה שיוצר פערים כלכליים גדולים מאוד בין האשה לגבר בעקבות פירוק המשפחה. בדרך כלל גברים יוצאים מנישואים עם הון אנושי מוגדל, ונשים יוצאות בהפסד.

"מחקרים מצאו שעם כל ילד שאשה יולדת, היא מפסידה 7% מיכולת ההשתכרות שלה. חלוקת הרכוש כיום לא מתחשבת בכך, ולא נותנת מענה לאי הצדק הזה. לא ייתכן שרמת החיים של הגבר תהיה מאוזנת ואף טובה יותר לאחר הגירושים, בעוד שנשים ייצאו עם ירידה של 30%-40% ברמת החיים. הדרך ליצירת האיזון היא הבאה בחשבון של ההון האנושי המוגדל.

"בשנים האחרונות יש בישראל פסיקה שהולכת בכיוון הזה, וזה נובע מהשפעה של האקדמיה על המשפט. הרעיונות מחלחלים, אך זה חדשני, גם בעולם. בניו זילנד ובקנדה כבר מיישמים את רעיון האיזון בחלוקת המשאבים לאחר גירושים, אך זה בחיתולים. זה מהלך שהייתי רוצה לקדם בכהונה הנוכחית, במטרה ליצור סטנדרט בינלאומי".

ואת לא חושבת שיש בעיה ליישם את זה? יש כאן פתח לניצול של אחד הצדדים.

"השאלה אם עדיף לקבוע נורמה אחידה או לאפשר בכל מקרה את שיקול הדעת של בית המשפט, היא שאלה קשה. בכל מקרה, לא מדובר בזוגות שהיו נשואים כמה שנים, אלא 20 שנה ויותר, שבהן מי שלא פיתח את ההון האנושי שלו נותר חסר כל. להשקעה של האשה כלפי פנים - כלומר בבית ובילדים - אין ערך כלכלי".

את חושבת שאין מספיק פעילות של נשים לקידום מעמד האשה?

"אני לא רוצה להיגרר למקום של האשמת הקורבן. בהתבוננות חיצונית ניתן לומר ש'נשים לא עושות מספיק', אך ה'לא מספיק' הזה הוא תוצאה של חינוך בגני הילדים, בבתי הספר ובצבא, ונובע גם מהמסרים שנשים מקבלות מהמדיה ומהדת. אנחנו מאוד רחוקים מחינוך לשוויון ולעצמאות. לי קשה להיות אופטימית".

אילו נשים הן מודל בשבילך?

"הילארי קלינטון. המנחה שלי לדוקטורט היה גם המרצה של הילארי וביל קלינטון והוא תמיד התגאה בכך שהם נפגשו בקורס שלו במשפט חוקתי. לטענתו הוא היה עד לאהבה, והוא יודע מי המוכשר יותר מבין שניהם. לפני כמה שנים הילארי קיבלה תואר דוקטור של כבוד מבר אילן, נתתי לה את הספר שכתבתי, ודיברנו על המרצה הזה.

"בישראל אני מעריכה את אליס שלוי, שהקימה את שדולת הנשים. היא השכילה להניע מהלך חשוב ביותר. היא דתייה שבשלב מסוים נהפכה מאורתודוקסית לקונסרבטיווית. לא משנה אם אני מסכימה אתה בזה. היא הקימה את רשת בתי הספר הדתיים פלך, ויש לה מקום חשוב בצמיחת דור חדש של נשים דתיות וביקורתיות, שואלות שאלות, תובעות תשובות ולומדות גמרא. במילייה של הנשים הדתיות הלומדות ומלמדות תורה אני מעריכה את רחל קרן ומלכה פיוטרקובסקי, שמחנכות נשים דתיות לרכוש השכלה תורנית גבוהה, ידע ומודעות".

רעידת האדמה של פרוקצ'יה

"רעידת אדמה" - כך מגדירה ד"ר רות הלפרין-קדרי את בג"ץ סימה אמיר נגד בית הדין הרבני הגדול (8638/03), שההחלטה בו ניתנה באפריל 2006. שופטי בג"ץ מישאל חשין, אילה פרוקצ'יה וסלים ג'ובראן קבעו כי בתי-דין רבניים אינם מוסמכים לדון כבוררים בסכסוכים כספיים ובנושאים נוספים שהחוק לא הסמיך אותם לדון בהם.

במקום לשמוח על הפסיקה, שמצמצמת את סמכויות בית-הדין, מסבירה הלפרין-קדרי כי זו בעצם הזיקה. "פרוקצ'יה התייחסה לסמכות בית-הדין לדון בסכסוך בין בני זוג כבורר. היא היתה יכולה לומר שהסכם הממון אינו מאפשר בוררות. העניין עלה בעבר ואפילו הנשיא בדימוס אהרן ברק, עם כל האקטיוויזם והרצון שלו להצר את צעדי בית-הדין הרבני, עקף את השאלה האם הוא יכול לדון כבורר כששני בני הזוג מסכימים לכך.

"אבל פרוקצ'יה נכנסה למלכודת וקבעה שלבית-הדין הרבני אין סמכות לדון כבורר בשום עניין שהוא. זו היתה רעידת אדמה מבחינת הממסד הדתי והסיעות הדתיות. בבחירות שהתקיימו אחר כך, ש"ס הכניסה להסכמים הקואליציוניים תנאי שלפיו תשונה החקיקה הקיימת כך שלבתי-הדין הרבניים תוענק סמכות מעבר לענייני נישואים וגירושים, גם בשלל עניינים אזרחיים. מאז ש"ס מגישה נוסחים שונים של הצעת החוק".

ההחלטה הדרמטית של פרוקצ'יה היא גם הרקע להצעה שהגישה ש"ס באחרונה, לפיה סמכות בית-הדין הרבני תורחב כך שהוא יוכל לדון, בהסכמת הצדדים, בכל נושא אזרחי כללי כמו הסכמי עבודה, מכר וחוזי בנקאות, כמו גם בסכסוכי רכוש לאחר הגירושים.

איך "שוברים את הקרח" עם שגרירת מצרים

הלפרין-קדרי כיהנה שלוש שנים (2003-2005) כראש המשלחת הישראלית לוועידת האו"ם למעמד הנשים. ב-1997 וב-2001, היא חיברה את הדו"חות הרשמיים של ישראל לוועדת האו"ם לביעור אפליה נגד נשים. ביוני 2006 היא נבחרה - בתמיכה של 96 מתוך 183 המדינות שהשתתפו בהצבעה - להיות נציגת ישראל בוועדה שהוקמה על פי אמנת האו"ם לביעור אפליה נגד נשים. הדיונים מתקיימים שלוש פעמים בשנה בז'נווה ובניו יורק.

האם יצרת קשר עם נציגות מדינות ערב בוועדה?

"המומחית המצרית בוועדה ידועה בדעותיה הבלתי אוהדות לישראל. היא מתלבשת יפה ונראית אלגנטית ומכובדת. במושב הראשון שבו השתתפתי היא שידרה קרירות וניכור, אך אחרי כמה ימים פשוט לא הצלחתי להתאפק, ניגשתי אליה ושאלתי אותה איפה היא קונה את הבגדים, ומאז אנחנו מיודדות. התשובה, אגב, היתה לורד אנד טיילור בניו יורק".

איך התרשמת מהמצב בסוריה?

"המעמד האישי בסוריה, בדומה לישראל, נשלט על ידי הדין הדתי, השרעי. קיימים בסוריה חוקים שנותנים חסינות לאנס אם הוא נשא את הנאנסת לאשה לאחר האונס. יש שם דינים מאוד חשוכים, אבל נציגת סוריה דיווחה בשנה שעברה כי נציגות ארגוני הנשים בסוריה נפגשות באופן שיטתי עם הסמכות הדתית העליונה של סוריה על מנת לעבור על כל חוקי הדת וכדי לראות איך להתאימם לנורמות שעליהן מצהיר האו"ם".

את מדברת אתן גם על פוליטיקה?

"בסוף יום הדיונים שסוריה הופיעה בו, הצגתי את עצמי בפני נציגי סוריה. אמרתי להם שעל-אף חילוקי הדעות הפוליטיים בינינו, לנשים הישראליות והמוסלמיות יש הרבה מהמשותף. אנחנו סובלות מאותו סוג של אפליה ודיכוי, ואולי נוכל למצוא דרכים לשיתוף פעולה. הנציגה הסורית ענתה לי 'אולי פעם' ולחצה לי את היד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#