סערת בחינות לשכת עורכי הדין: 135 עמודים לשאלה של שלוש דקות - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סערת בחינות לשכת עורכי הדין: 135 עמודים לשאלה של שלוש דקות

שבוע לאחר עריכת בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין, גוברים הקולות מצד נבחנים וחברות ההכנה למתן פקטור ■ הטענות נגד הבחינה הן כי היא יצרה לחץ זמן חריג, ועסקה בסוגיות שוליות ובנושאים שלא הופיעו בבחינות קודמות ■ "אנשים ראויים יישארו מחוץ לשערי המקצוע"

149תגובות
הפגנה שהתקיימה ביום ראשון מול ביתה של שרת המשפטים, איילת שקד
משה טוביה

בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין נערכות פעמיים בשנה — במאי ובנובמבר. בשנים האחרונות הן מעוררות סערה בקרב הנבחנים בכל פעם מחדש. טענות הנבחנים מופנות בדרך כלל כלפי לשכת עורכי הדין, שהקשיחה את הבחינות כחלק ממאבקה בהצפת המקצוע.

בנוגע לבחינה שנערכה בשבוע שעבר, נראה כי הטענות שונות הפעם, שכן הבחינה נערכה לראשונה במתכונת חדשה — שכללה גם שאלות על סוגיות משפטיות מהותיות, ולא רק על סדרי דין. המתמחים טוענים כי הבחינה היתה קשה באופן חריג, וכי שיעור הנכשלים צפוי להיות גבוה במיוחד. תוצאות רשמיות של הבחינות צפויות להתקבל בסוף החודש.

איילת שקד ונבחני בחינות לשכת עורכי הדין - דלג

לבחינה, שנמשכה מהבוקר ועד שעות הערב המוקדמות, ניגשו יותר מ–2,700 מתמחים, ורק כמחציתם ניגשו בפעם הראשונה — לאור שיעור הנכשלים הגבוה בבחינות האחרונות. מאז הרוחות לא שוככות.

בימים האחרונים מנהלים המתמחים — הדורשים לקבל פקטור משמעותי בבחינה — פעולות מחאה שמופנות כלפי שרת המשפטים, איילת שקד, וראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה. השבוע הם קיימו הפגנות מול ביתה של שקד בתל אביב ומול אירוע של לשכת עורכי הדין. "לשכת עורכי הדין יצרה מבחן שנועד להכשיל את הנבחנים באופן גורף. למבחן אין קשר להכשרה שהנבחנים קיבלו", אומר שקד זרוצקי, אחד ממובילי המחאה של המתמחים. זרוצקי הוא בוגר מכללת נתניה, שהתמחה במשרד עורכי הדין חיים קליר.

עוד כתבות בנושא

לדבריו, הפגיעה נוגעת לא רק לנבחנים עצמם, אלא גם למשפחות שלהם. "למדנו למבחן במשך כארבעה חודשים, לא עבדנו והתנתקנו מהמשפחות והילדים. לקחנו הלוואות ונעזרנו בהורים. לא ביקשנו מבחן קל אלא מבחן הוגן", אומר זרוצקי. המתמחים מתכוונים להמשיך במחאה, להפגין, להגיע לכנסת ואף לעתור לבג"ץ על חוקיות הבחינה.

המתכונת החדשה של הבחינה היא חלק מהרפורמה בחוק לשכת עורכי הדין, שקבעה כי לבחינת ההסמכה יתווספו שאלות בנושאים שעוסקים בדין מהותי, בנוסף לשאלות הקיימות על דין פרוצדורלי. על קביעת המתכונת החדשה היה אחראי צוות ייעוץ מיוחד, בהשתתפות המרכז הארצי לבחינות והערכה. מטרת שינוי מבנה הבחינה היתה לטייב את הליך הבחינות, כדי להבטיח שלמקצוע עריכת הדין יוסמכו בעלי הכישורים המתאימים לשמש כעורכי דין.

על שינוי מבנה הבחינה הודיעה שרת המשפטים לפני שנה. שקד אמרה אז כי המתכונת החדשה שגובשה מהווה שינוי יסודי ופתרון אמיתי לביקורת הרבה שנמתחה לאורך השנים על הבחינה.

בחלק הראשון של הבחינה נדרשו הנבחנים לבצע מטלת כתיבה, שלביצועה הוקצו 45 דקות, והיא היוותה 15% מהציון. במקרה זה היתה בחירה בין תביעה בסדר דין מהיר לבין חוות דעת למינוי אפוטרופוס. החלק הזה היה, לדברי המתמחים, הגון יחסית. הטענות שלהם מתרכזות בשני החלקים שבאו אחריו.

בחלק השני נבחנו המתמחים בדין הדיוני, ונדרשו להשיב על 45 שאלות בנושאים של סדרי דין. חלק זה נמשך שעה וחצי, ומהווה 45% מהציון הכולל. המתמחים טוענים כי החלק הזה היה בדרגת קושי גבוהה מדי ועסק בשאלות בסוגיות שוליות.

החלק השלישי, שנמשך שעתיים ורבע, כלל בחינה על הדין המהותי. המתמחים נדרשו להשיב על 40 שאלות שהיוו 40% מהציון. בחלק זה חולקו לנבחנים חוברות חקיקה, והשאלות עסקו, בין היתר, בדיני חוזים, דיני חברות, דיני עונשין, דיני מקרקעין, ובדיני מסים.

התור לבחינות הלשכה בירושלים
אוליבייה פיטוסי

רוב הביקורת נוגעת לחלק זה, שכלל לדברי המתמחים שאלות ארוכות ומתישות שלחץ הזמן לא איפשר להם להתמודד איתן. "קיבלנו קובץ חקיקה של 135 עמודים, שהיינו צריכים לעיין בו כדי לסמן את התשובות הנכונות מכוח החוק בזמן נתון של שלוש דקות לפתרון כל שאלה", אומר זרוצקי. "זה הביא את הנבחנים למצוקת זמן אדירה ולתחושת לחץ שאין לה מקום סביר לכל עין בוחנת".

מצג שווא ועוגמת נפש

הנבחנים טוענים כי הם הסתמכו על מצגי שווא של בחינה לדוגמה שפירסמה הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין לפני חודשים אחדים — אולם היא לא שיקפה את רמת הקושי בבחינה הנוכחית.

הבחינה החריגה במידת הקושי שלה הביאה אף להתערבות של החברות שעוסקות בעריכת קורסי הכנה למתמחים. חברת מחשבות הוותיקה פנתה בשבוע שעבר לנוה ושקד בבקשה למתן פקטור בבחינה. "גם טובי המומחים שגייסנו לטובת פתרון הבחינה לא הצליחו לפתור את השאלות בפרק הזמן הנדרש", נכתב. במחשבות ציינו כי ניתוח ראשוני שביצעו הראה ששיעור הנכשלים הפעם יהיה גבוה במיוחד.

במחשבות מציינים כי בזמן הקצר שהיה לכל שאלה בחלק של הדין המהותי, הנבחן נדרש לקרוא את השאלה ולהבין את הסוגיות והבעיות; לקרוא את החלופות ולהבין את המשמעות שלהן; לפנות לחוברת החקיקה הארוכה ולאתר את סעיפי החוק הרלוונטיים; לקרוא ולהבין את סעיפי החוק שאותרו; ואז להבין איזו חלופה נכונה. "כבר מלכתחילה, ביצוע כל המשימות האלה בפרק הזמן שהוגדר היה מאתגר מאוד".

גם חברת המתמחה, שמנוהלת על ידי החברה הכלכלית של לשכת עורכי הדין, התערבה ושיגרה מכתב חריג לשופט יוסף אלרון, יו"ר הוועדה הבוחנת. "איננו מלינים על הבחירה לערוך בחינה קשה ומאתגרת, אלא על הבחירה לערוך בחינה שאינה מידתית ואינה הוגנת", כתבה מנהלת החברה, עינת שניידרמן. "הדבר המדאיג ביותר — מלבד הפגיעה בנבחני המועד הזה ועוגמת הנפש שנגרמה להם אחרי שלושה חודשים של למידה מאומצת — הוא שבחינה זו עלולה, לאור הבעיות שהוזכרו, להותיר אנשים ראויים ביותר, בעלי ידע וכישורים מתאימים, מחוץ לשערי המקצוע".

בחברת המתמחה אומרים כי שילוב של שאלות פסיקה היה צריך להיעשות במשורה ולפי אמות מידה ברורות. "בבחינה בהיקף כה רחב, שגבולות הגזרה שלה אינם ברורים, לא ניתן לצפות מהנבחנים להכיר פסיקה מעבר לפסיקה החשובה ביותר הקשורה לליבת החומר. אין להתעלם מטענות התלמידים כי לעתים צירוף דבר החקיקה פגע בהם ולא הועיל", נכתב. בכל הנוגע לחלק הדיוני אומרים במתמחה כי בבחינה ניכר עיסוק רב בסוגיות אזוטריות ושוליות.

אם תוגש עתירה לבג"ץ, זו לא תהיה הפעם הראשונה שהוא יצטרך לדון בעניין בחינות ההסמכה. בשנה שעברה עתרה לבג"ץ קבוצת מתמחים בבקשה לקבוע פקטור ולהוסיף לכל נבחן נקודות לציון בשל מידת של הקושי של הבחינה. העתירה נדחתה, אך הרכב של שלושה שופטי בית המשפט העליון שדן בה ניצל את ההזדמנות לשגר מסר ללשכה.

המשנה לנשיאה, אליקים רובינשטיין (שפרש באחרונה) כתב כי "חשנו שיש מקום שהוועדה הבוחנת המכינה את הבחינה הבאה תידרש למצוקות האנושיות שמבטאים העותרים. לא בשל גודש בחינה רבת־ממדים ולוח זמנים צפוף בבחינה יצליח הנבחן או חלילה ייכשל, אלא על פי ידע. נזכיר גם שיש תלמידים מבוגרים או ממגזרים מסוימים שראוי להקל עליהם בתחום ה'טכני', לא בנושאי הידע. מותר לקוות שלנקודות אלה תינתן תשומת הלב בהכנת הבחינה הבאה". לפסק דינו הצטרפו השופטים יצחק עמית וענת ברון. יהיה מעניין לראות איך יתייחס הפעם בג"ץ לבחינה, לאחר שיו"ר הוועדה הבוחנת, השופט אלרון, נכנס לאחרונה לתפקיד שופט בבית המשפט העליון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#