"סטטוסים מצייצים" - עקיצה קטנה בכנף של פייסבוק - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"סטטוסים מצייצים" - עקיצה קטנה בכנף של פייסבוק

בית המשפט המחוזי קיבל את תביעת מייסדי עמוד הפייסבוק "סטטוסים מצייצים" להשיב אותו לרשת. למרות זאת, ההחלטה אינה משנה את פערי הכוחות בין פייסבוק למשתמשיה בישראל

26תגובות
עדי סופר תאני
עופר וקנין

המדיניות של פייסבוק לסגירת עמודים של מי שמפר את תנאי השימוש שלה מזכירה את חוקי המערב הפרוע של מדינת קליפורניה, שבה ממקום מטה החברה: קודם יורים - אחר כך שואלים שאלות. פסק דין חסר תקדים בישראל עשוי לרסן את המדיניות הזו ולו במקצת.

החלטת פייסבוק לסגור את העמוד הפופולרי בישראל "סטטוסים מצייצים" ב-2015 היתה אירוע מסעיר בדברי ימי האינטרנט בישראל. קדם לפעולה הזו הגילוי שעורכי ומייסדי העמוד, אבי לן ועדי בנטוב, פירסמו סטטוסים ממומנים במשך חמש שנים ללא גילוי נאות לעוקבים וגרוע מכך - תוך הפרה של תנאי השימוש של פייסבוק. פייסבוק הגיבה כמו שפייסבוק יודעת - וכמו שכתוב בסעיף 14 בתנאי השימוש שלה: סגירת העמוד מהרגע להרגע בלי שאלות מיותרות.

השופט רחמים כהן מבית המשפט המחוזי קיבל בשבוע שעבר את התביעה, שהגישו לן ובנטוב באמצעות עו"ד גיא אופיר נגד פייסבוק, והורה לענקית הרשת החברתית להחזיר את העמוד לחיים. השופט כהן קבע כי מעשיהם של השניים לא היו הפרה יסודית של החוזה ולכן סגירת העמוד היתה תגובה לא חוקית. לעומת זאת, השופט דחה את התביעה הכספית של לן ובנטוב לפיצוי בגובה 250 אלף שקלים על הנזק שנגרם להם מסגירת העמוד.

עדי בנטוב ואבי לן
צילום מסך מתוך פייסבוק

תנאי השימוש של פייסבוק נועדו למנוע העלאת תוכן פרסומי או ממומן לא רשותה של פייסבוק. התובעים הודו במשפט כי במשך חמש שנים הפרו את התנאי. לן העיד במשפט כי הודה מיד בהפרה כשפייסבוק סגרה את העמוד והתחייב שלא לחזור עליה. השופט התמקד בשאלה אחת ויחידה: האם פייסבוק רשאית לחסום את עמוד "סטטוסים מצייצים" באופן חד צדדי מבלי לתת למייסדיו הזדמנות להגיב.

אין כלל מחלוקת שתנאי השימוש של פייסבוק הם חוזה אחיד, שהיא מכתיבה למשתמשיה ללא כל יכולת מצדם להשפיע עליהם. פייסבוק קובעת, כי הפרת כל תנאי תהווה הפרה יסודית וכי היא רשאית להגיב בסגירת העמוד על כל הפרה. פייסבוק אכן סוגרת עמודים למשתמשיה, לא רק במקרים הסתה או גזענות אלא גם על התנהגויות כמו כמות מופרזת של פוסטים על ה"קיר" של אחרים ועוד.

החוזה האחיד בין פייסבוק למשתמשיה קובע גם כי יחולו עליו דיני מדינת קליפורניה. יכול להיות שזהו תנאי מקפח, אבל בתביעה הספציפית הזו החליטו עורכי הדין של פייסבוק - יעקב שרביט, שי כגן, יפעת פגיס-גלמן ופיני דואק מפירמת הרצוג פוקס נאמן – לא להתעקש והסכימו שחוק החוזים הישראלי יהיה החוק שלפיו תיבחן התביעה.
השופט כהן בחן אם מעשיהם של לן ובנטוב הם "הפרה יסודית" של החוזה. הפרה יסודית היא עילה לביטולו של חוזה. "הפרה יסודית" היא גם מונח אמורפי הנתון לשיקול דעתו של השופט בהתאם לנסיבות כל מקרה. פסק הדין עוסק רק בדיני חוזים, אבל בית המשפט מקדיש בו תשומת לב רבה לפערי הכוחות בין יוצרי העמוד לבין פייסבוק. אי אפשר להתעלם מכוחה העצום של פייסבוק עם 2 מיליארד משתמשים מול התובעים, שני אנשים פרטיים.

פייסוק אבי לן - דלג
פייסוק אבי לן

לדעת השופט כהן, ביטול החוזה באופן חד צדדי על ידי פייסבוק הוא תגובה קיצונית מדי. פייסבוק הורידה את מפעל חייהם של התובעים לטמיון בסגירת העמוד בשעה שהיא עצמה לא הוכיחה פגיעה כלכלית משמעותית מהפרת התנאי על ידי יוצרי העמוד. לדעת השופט, פייסבוק היתה יכולה להסתפק בדרישת פיצוי כספי על ההפרה.
במקרה הזה קובע השופט כי ההפרה אינה הפרה יסודית. וזה חשוב: חמש שנים של הפרת תנאי בהסכם השימוש של פייסבוק ועוד ברמה מסוימת של מודעות מצד עורכי העמוד אינה הפרה יסודית.

השופט נמנע מלקבוע כי הסעיף בתנאי השימוש של פייסבוק המתיר לה לסגור מיד כל עמוד שמפר כל אחד מתנאי השימוש, הוא סעיף מקפח שיש לראותו כבטל. השופט ביטל את הסעיף בדרך אחרת. הוא קבע כי הסעיף מנוגד לקביעה בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), שלפיה אין תוקף לסעיך בחוזה הקובע כי כל הפרה שהיא של החוזה תיחשב הפרה יסודית.

עמודים שצריך לסגור

מהי המשמעות מבחינת משתמשי פייסבוק ומבחינת החברה? כרגע למעשה אין עוד בהסכם של פייסבוק עם משתמשיה הכרזה על סעיפים שהם הפרה יסודית. לכן, אם פייסבוק רוצה לסגור עמודים, עליה לפנות לבעל העמוד ולהודיע לו על הפרה, להמתין לתגובתו זמן סביר וגם לאחר מכן היא יכולה לסגור את העמוד רק אם יש הצדקה לכך. החוק קובע כי אין לבטל חוזה אפילו לאחר הפרה אם הביטול "בלתי צודק".
אם פייסבוק לא תנהג באופן הזה, ניתן יהיה לתבוע אותה. בפועל, פערי הכוחות של המשתמשים ברשת מול פייסבוק עצומים - והסיכוי שתוגשנה תביעות רבות כאלה בהצלחה אינו גדול.

פייסבוק, מצדה, תוכל להמשיך לטעון כי גם לאחר שבוטל הסעיף הקבוע - הפרה של כל תנאי מתנאי השימוש מהווה הפרה יסודית – יש בחוזה שלה סעיפים שהפרתם היא הפרה יסודית והיא רשאית לסגור עמודים במקרים כאלה. בית המשפט אינו שולל אפשרות מצד פייסבוק לטעון טענה כזו, והיא אף לגיטימית משום שיש נסיבות שבהן רצוי שפייסבוק תפעל לסגירה מידית של עמודים.

אם פייסבוק לא תערער לבית המשפט העליון על פסק הדין שהחזיר לחיים את "סטטוסים מצייצים", היא עשויה לשנות את תנאי השימוש למשתמשיה בישראל - ולהחליף את סעיף ההפרה היסודית הגורף בסעיף מדויק יותר. בפסק דינו של השופט נעשה מאמץ ניכר להתחמק מדיון עקרוני בסוגיות חוקתיות הקשורות לשליטתה של פייסבוק על מרחב הביטוי הציבורי. השופט אמנם ציטט מפסק דין של בית המשפט העליון, שהגן על חופש ביטוי מסחרי ברשת כשהתיר את המשך הפרסומת הומוריסטית על "סוכן הביטוח שוקה" של חברת אי-די-איי ביטוח ישיר. לדעתו של השופט כהן יש מקום להגנה חוקתית גם על חופש ביטוי מסחרי, אבל יותר מכך לא הוסיף.
לעומת זאת, את דעתו על פערי הכוחות בין הצדדים בתביעה הביע השופט באמצעות הוצאות המשפט ושכר טרחה החריגות שפסק. על פייסבוק הוטל לשלם לתובעים סכום חריג ביותר של 225 אלף שקלים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#