נמרוד ניר וג.יפית תבעו את משרד הספורט ומכון וינגייט בגין הפרת הסכם - וישלמו 100 אלף שקל - משפט - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נמרוד ניר וג.יפית תבעו את משרד הספורט ומכון וינגייט בגין הפרת הסכם - וישלמו 100 אלף שקל

החברות דה בריף וג'י קידס תבעו את המשרד ואת מכון וינגייט, בטענה שהפרו התקשרות בעל פה לייעוץ וליווי של פרויקט אתנה לקידום ספורט הנשים בישראל ■ בית המשפט: "לא הוצג בדל של הוכחה להתקשרות בעל פה"

7תגובות
ליגת אתנה בכדורסל
ולירון מולדבן / לי

בימים אלה משודר בכלי התקשורת קמפיין לקידום תוכנית אתנה לספורט נשים בישראל. ואולם מאחורי הקמפיין ניצב סכסוך משפטי בין משרד הפרסום דה בריף שבבעלות נמרוד ניר, וג'י קידס מקבוצת ג.יפית שבבעלות יפית גרינברג — נגד משרד התרבות והספורט.

ג . יפית
אורן זיו

החברות של ניר וגרינברג הגישו ב-2013 תביעה בסך מיליון שקל נגד משרד התרבות והספורט ומכון וינגייט, בטענה שהפרו חוזה עמן. לאחר שהתביעה נדחתה לפני כשנה בבית משפט השלום בתל אביב, עירערו ניר וגרינברג לבית המשפט המחוזי — שדחה באחרונה את ערעורם.

לפי התביעה, ג'י קידס (המתמחה בפעילות שיווקית וקידום מכירות לקהל צעיר) ומשרד הפרסום דה בריף, השתתפו במכרז לבניית תוכנית אסטרטגית ל–2012–2013 עבור פרויקט אתנה, הפרויקט הלאומי לקידום ילדות, נערות ונשים בספורט. מטרת הפרויקט היא לשנות את עמדות הציבור ביחס לספורט נשים ולהשתתפות נשים בפעילויות ספורט. המשרדים זכו במכרז שתקציבו 50 אלף שקל, ולטענתם הובטח להם בעל פה כי ישמשו משרדי הפרסום של הפרויקט כולו, ילוו וייעצו לו בתקציב של 5 מיליון שקל לשנה הראשונה. לטענתם, הוסכם על תקופת התקשרות של שנה וחצי.

נמרוד ניר
תומר אפלבאום

ניר וגרינברג טענו בתביעה כי לכל הצדדים היה ברור כי שכר הטרחה המקובל בסוגי התקשרות דומים הוא 25%–30% מתוך התקציב. בתביעה נכתב כי "זאת ברירת המחדל, והנוהג בהתקשרויות מעין זו". לדבריהם, גם נאמר להם ששכר הטרחה לא יהיה פחות מ–20%.

ואולם לטענתם, לאחר שביצעו עבודה אינטנסיבית עבור הפרויקט, נודע להם כי שלב הקריאייטיב של הפרויקט והתקציב ליישומו לא קיבלו אישור — אף שהמשרדים כבר גיבשו לו תוכנית — משום שהזכייה במכרז היתה רק בהצעה לבניית תוכנית אסטרטגית ותו לא.

משרד התרבות והספורט ומכון וינגייט טענו מנגד כי כלל לא גובשה תוכנית אסטרטגית, לא היתה התקשרות לצורך תוכנית שיווקית ולכן לא שולם דבר לחברות של ניר וגרינברג — גם לא 50 אלף שקל.

השופטת אושרי פרוסט־פרנקל מבית משפט השלום בתל אביב דחתה בספטמבר 2016 את התביעה, שהופנתה גם נגד בעלי תפקידים במשרד התרבות והספורט ובמכון וינגייט. "לא הוצג לפני, אף לא ברמז, בדל של הוכחה להתקשרות בעל פה הנטענת על ידי התובעות, שלטענתן, במועד שלא צוין על ידן, מי מנציגי הנתבעים הבטיח להן או התקשר עמן בעל פה לעבודה בסך מיליון שקל. לא נטענו תאריכי ההתקשרות, לא נטענו תנאי התשלום, אלא אמירה בעלמא", קבעה השופטת, ודחתה גם את הטענות לחוסר תום לב בקיום חוזה, תוך חיוב התובעים בהוצאות של 100 אלף שקל.

החברות ערערו לבית המשפט המחוזי בתל אביב באמצעות עו"ד אוהד מחרז. לאחר דיון שהתקיים בסוף החודש שעבר, המליצו השופטים יהודית שבח, שאול שוחט ודורון חסדאי לניר ולגרינברג למשוך את הערעור כדי להקטין את הוצאות המשפט — וכך עשו החברות.

עו"ד דורון קילשטיין ממשרד תדמור יובל לוי ייצג את מכון וינגייט, ומשרד התרבות והספורט יוצג על ידי פרקליטות המדינה באמצעות עו"ד אורלי ברנע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#