העליון דחה את בקשתו של לבייב - והעניק כוח לתובע הבודד בתביעה נגזרת - משפט - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העליון דחה את בקשתו של לבייב - והעניק כוח לתובע הבודד בתביעה נגזרת

לב לבייב ביקש למנוע מתובע להוסיף לתביעה נגזרת עובדות חדשות, שנועדו להוכיח כי לבייב תיעל מאפריקה ישראל לכיסו הפרטי כספים מעסקה באוקראינה ב–2007 ■ העליון קבע כי לנוכח פערי המידע בתביעות כאלה, מדובר בתיקון לגיטימי

4תגובות
לב לבייב, בעל השליטה באפריקה ישראל
עופר וקנין

תביעה נגזרת היא במקרים רבים מלחמת התשה של תובע בודד, בשם בעלי מניות שניזוקו, נגד בעל שליטה ומקבלי החלטות בכירים אחרים בחברה בעבר או בהווה.

את התביעה הנגזרת מגיש בעל מניות, בשם החברה, נגד מי שלכאורה גרמו לה נזק והחברה אינה תובעת אותם. פערי הכוחות בין הצדדים בתביעות נגזרות באים לידי ביטוי גם בפערי מידע — התובע הנגזר הוא בעל מניות חיצוני, ולכן יש לו גישה מוגבלת בלבד למה שהתרחש בתוככי החברה.

פער נוסף נובע מכך שהתובע נדרש לעמוד במגבלות פרוצדורליות קשות כדי לשכנע את בית המשפט לאשר בקשה ראשונית להגשת תביעה נגזרת. מנגד, הנתבעים מצטיידים לרוב בטובי עורכי הדין בתחום הליטיגציה המסחרית כדי להתיש את התובעים.

פערי הכוחות האלה עמדו גם ביסוד פסק דינו של בית המשפט העליון מהשבוע, בעוד שלב בתביעה הנגזרת שהגיש בעל המניות רו"ח רפאל כהן באמצעות עו"ד ד"ר מנחם גלברד נגד לב לבייב, בעל השליטה באפריקה ישראל. התביעה הזו כבר הגיעה פעם אחת לבית המשפט העליון, שלא אישר לתבוע דירקטורים באפריקה ישראל אלא רק את לבייב עצמו, וצימצם את התביעה לעילות של תרמית והפרת אמונים בתאגיד. התביעה של כהן מתמקדת בטענה שעסקת נדל"ן שביצעה חברה בת של אפריקה ישראל באוקראינה ב–2007, בשווי 22 מיליון דולר, נועדה לתעל כספים לכיסו הפרטי של בעל השליטה.

למנוע מהתובע מסכת ייסורים

מה שקורה פעמים רבות בתביעות נגזרות הוא שהמידע והראיות נחשפים רק לאחר שהבקשה לאישור התביעה אושרה בהליך מקדמי מייגע. אחרי אישור הבקשה להגשת תביעה נגזרת אמור התובע להגיש את התביעה רק בעילות התביעה שאושרו לו, ורק על בסיס העובדות שאותן אישר בית המשפט.

ומה קורה אם מגיע אל התובע מידע חדש? במקרה האמור טען התובע שיש לו ראיות המחזקות את עילת התביעה שאושרה. לבייב, המיוצג על ידי עורכי הדין זאב שרף, רן ריף ויואב לוי, טען כי אין לאפשר לתובע נגזר לתקן את התביעה הנגזרת אחרי שאושרה.

שופטי בית המשפט העליון נעם סולברג, יורם דנציגר ויצחק עמית דחו את טענת לבייב אך החלטתם מותירה שאלה אחת פתוחה לפחות.

השופט סולברג קובע כי תקנות סדר הדין האזרחי המאפשרות תיקון כתב תביעה חלות גם בתביעות נגזרות. בהסכמת יתר השופטים קובע סולברג כי לא סביר להעביר את התובע הנגזר מסכת ייסורים נוספת דומה לזו של אישור בקשה לתביעה נגזרת בכל פעם שמתבקש תיקון של כתב התביעה. הדברים האלה נאמרים בהקשר של עובדות חדשות המבססות את עילות התביעה שאושרו לתובע.

השופט נעם סולברג
גיל יוחנן

לעומת זאת, יש בפסיקת בתי המשפט המחוזיים מחלוקת בשאלה מה יקרה כאשר התובע מגלה עובדות חדשות המבססות עילות תביעה שונות לחלוטין מאלה שאושרו. השופט המחוזי יעקב שינמן מבית המשפט המחוזי מרכז־לוד שדן בתביעה הזו אמנם לא עמד בפני שאלה כזו, אבל דעתו היא שאין לאפשר תיקון כזה. לעומתו הביע השופט פרופ' עופר גרוסקופף מאותו בית משפט דעה ליברלית ורחבה יותר במסגרת הדיון בתביעה הנגזרת נגד בכירי חברת דיסקונט השקעות על העסקה הכושלת לרכישת מעריב.

שופטי העליון ציינו כולם כי השאלה של תיקון המכניס עילות תביעה חדשות היא השאלה הקשה יותר להכרעה. מצד אחד, יש חשש שתובע נגזר ינצל אפשרות כזו ויבקש תמיד אחרי אישור התביעה להכניס עילות תביעה נוספות שלא העלה מראש. מצד שני, פערי המידע המובנים בין בעלי מניות לבעלי שליטה ודירקטורים הם הגורמים לכך שבמקרים רבים מעשי העוולה נחשפים רק בשלב מאוחר כתוצאה מניהול התביעה. יותר מכך, כפי שציין השופט עמית, לעתים המידע לא מתגלה קודם לכן בעקבות מאמצי הסתרה של הנתבעים עצמם.

אף שהשאלה נותרה פתוחה, נראה כי בעליון לא סותמים את הגולל על האפשרות שתביעות נגזרות יתוקנו באופן מהותי יותר. שופטי העליון סולברג, דנציגר ועמית אמנם מזהירים כי בתי המשפט המחוזיים לא צריכים להיות ליברליים מדי במקרים אלה. ואולם הם מותירים לשופטים המחוזיים שיקול דעת להתיר תיקונים — כל עוד אלה היו צולחים גם בקשה לאישור תביעה נגזרת מלכתחילה.

על מסכת ההתשה של התובע הנגזר אפשר ללמוד מהעובדה שהבקשה להגיש את התביעה הנגזרת אושרה במאי 2014. חלפו יותר משלוש שנים וחצי מאז האישור, ויותר מעשר שנים מאז העסקה שבמוקד התביעה — והתיק עוד בתחילתו. הפעם, לתובע נפסקו 30 אלף שקלים הוצאות משפט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#