החברה הישראלית שהסתבכה באפריקה – ולמה בית המשפט מסרב לחלץ אותה?

חברת GSS חתמה על הסכם עם רשות הנמלים בליבריה - שבוטל לאחר חילופי שלטון במדינה, בטענה לשחיתות ■ ביהמ"ש קבע שאין בסמכותו לאכוף פסק בוררות בינלאומי נגד הליברים

יסמין גואטה
יסמין גואטה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נמל במונרוביה, בירת ליבריה
נמל במונרוביה, בירת ליבריה

סכסוך משפטי שהתנהל באחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים חושף את אחורי הקלעים של עסקת ענק של חברה בבעלות ישראלית במדינת ליבריה במערב אפריקה. בתגובת ממשלת ליבריה לבית המשפט נטען כי ההסכם היה נגוע בשחיתות שלטונית, וכי החברה שילמה שוחד לרשות הנמלים הליברית. בית המשפט בישראל דחה את בקשת החברה לאכוף פסק בוררות בסכום של יותר מ–44 מיליון דולר שניתן בלונדון לטובת החברה.

ההסכם שבמרכז הסכסוך נחתם ב–2005, ונוגע לבנייה ותפעול של פארק מכולות בנמל מונרוביה, בירת ליבריה. על ההסכם חתומה חברת GSS, שרשומה באיי הבתולה הבריטיים ועוסקת בביצוע פרויקטים בתחום הימי. ההסכם אושר על ידי דירקטוריון רשות הנמלים הליברית, וקיבל את כל האישורים הנדרשים על פי הדין בליבריה.

זמן קצר לאחר תחילת העבודות התחלף השלטון בליבריה בבחירות דמוקרטיות, שבהן ניצחה הנשיאה הנוכחית, אלן ג'ונסון־סירליף. בתחילת ינואר 2006 הורתה ממשלת ליבריה לרשות הנמלים לבטל את ההסכם ולהפסיק את פעילות החברה בפרויקט. בעקבות זאת הודיעה רשות הנמלים לחברה על הפסקת הפרויקט וביטול ההסכם ביניהן.

ממשלת ליבריה טענה בתגובתה לבית המשפט המחוזי בירושלים כי "מקורו של ההסכם הוא בשחיתות שלטונית ששררה באותה עת בליבריה". עוד נטען כי "החברה שילמה למנכ"ל רשות הנמלים וכן לדירקטורית נוספת שוחד של עשרות אלפי דולרים, ללא שההסכם מקנה כדאיות כלכלית לרשות הנמלים הליברית".

GSS טענה כי ביטול ההסכם נעשה שלא כדין ודרשה להפעיל סעיף שקבע כי אם יתעורר סכסוך כלשהו, על הצדדים לפנות להליך בוררות בלונדון. GSS מינתה בורר מטעמה, אך רשות הנמלים הליברית לא עשתה זאת. בעקבות זאת, בהתאם לדין האנגלי, אישר הבורר את מינויו כבורר יחיד. לאחר שרשות הנמלים הליברית המשיכה בסירובה להשתתף בבוררות, נקבע כי הרשות גרמה ל–GSS נזק של 44 מיליון דולר וכי היא חייבת לפצות אותה בסכום זה.

רשות הנמלים הליברית לא הגישה בקשה לביטול פסק הבורר, אך גם לא שילמה ל–GSS, והחברה פנתה לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה לאישור ואכיפה של פסק הבוררות. החברה הדגישה כי לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בכך, שכן הפרויקט עצמו קשור קשר הדוק לישראל — הוא נוהל על ידי ישראלים, תוך שימוש בידע שצברו חברות ישראליות שקשורות לחלק מבעלי המניות, וחלק נכבד מהציוד שבו נעשה שימוש בפרויקט סופק מישראל.

מנדלבליט נאלץ להתערב

GSS טענה כי לבית המשפט הישראלי סמכות לדון בבקשה מכוח המצאה כדין שבוצעה למדינת ליבריה. לישראל אין נציגות דיפלומטית בליבריה, ולליבריה אין כזו בישראל, אך GSS העבירה את הבקשה ליחידה לסיוע למדינות זרות בהנהלת בתי המשפט, ובסופו של דבר התקבל ממשרד החוץ אישור כי ההמצאה אכן בוצעה למדינת ליבריה במהלך ביקורו בליבריה של שגריר ישראל בחוף השנהב.

ממשלת ליבריה ורשות הנמלים הליברית טענו מנגד כי לבית המשפט הישראלי אין סמכות לדון בעניין, שכן הבקשה לאכיפת הסכם הבוררות לא הומצאה כדין. בכל מקרה, נטען כי מדינת ישראל אינה הפורום הנאות לניהול ההליך הנוכחי, שכן הצדדים אינם ישראלים, החברה רשומה בחו"ל, החוזה נחתם בחו"ל, וביצועו אף הוא יועד לחו"ל, כך שניהול ההליך דווקא בישראל יקשה מהותית על הצדדים.

היועץ המשפטי לממשלה הודיע על הצטרפותו להליכים, והדגיש שלפרשנות שיאמץ בית המשפט יש השלכות באשר לפרוצדורה הנוהגת במשרד החוץ בכל ההמצאות שמתבצעות למדינות זרות. מבחינת היועץ, לאחר שהתקבל ממשרד החוץ הליברי אישור בכתב על קבלת המסמכים — מדובר בהמצאה שבוצעה כדין.

השופט בן־ציון גרינברגר קבע כי מאחר שמשרד החוץ אכן הגיש לבית המשפט מכתב מפורט שמאשר את נסיבות ההמצאה למשרד החוץ הליברי — מדובר בהמצאה שבוצעה כדין מבחינה משפטית. גרינברגר פסק כי ליבריה טענה שכלל לא היתה צד להליך הבוררות, ואף אינה מופיעה כנתבעת בפסק הבוררות — שבו מופיעה רשות הנמלים הליברית בלבד. בנסיבות אלה, פסק השופט כי לבית המשפט הישראלי אין סמכות לאשר את פסק הבוררות באופן שיכלול גם את מדינת ליבריה.

השופט דחה גם את הבקשה ככל שהיא נוגעת לרשות הנמלים הליברית, וקבע כי החברה לא המציאה לה את הבקשה כדין. עוד נקבע כי GSS תשלם לליברים הוצאות משפט בסך 30 אלף שקל. עורכי הדין גד טיכו ואורית אלמוזלינו־רייז, ממשרד כספי ושות', שייצגו את רפובליקת ליבריה ואת רשות הנמלים הליברית, מסרו כי "בית המשפט אימץ אחת לאחת את הטענות הצודקות שהובילו לדחיית בקשת GSS לאשר את פסק הבוררות בישראל, ובכך נבלם הניסיון להוציא לפועל פסק בוררות על סכום אסטרונומי בישראל. מדובר בתוצאה נדירה, שכן בדרך כלל פסקי בוררות מאושרים ונאכפים בישראל, כל שכן כשזהו פסק בוררות שניתן על ידי ערכאת בוררות מכובדת בלונדון".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker