עוה"ד יוסי בנקל ורונן מטרי יבדקו מה קרה מאחורי הקלעים של חברת "נכסי משפחת פישמן"

השופט אורנשטיין מינה את בנקל ומטרי למנהלים מיוחדים של "נכסי משפחת פישמן" שחייבת לנושיה 1.5 מיליארד שקל ■ פישמן ומשפחתו התנגדו למינוי ■ בנקל טוען כי החברה הזרימה לחברה הולנדית בשליטת בני המשפחה 1.6 מיליארד שקל - כשלא ברור איך אבד רוב הסכום

אפרת נוימן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אליעזר פישמן
אליעזר פישמןצילום: עופר וקנין

למרות התנגדות אליעזר פישמן ומשפחתו, החליט השופט איתן אורנשטיין למנות את הנאמן לנכסיו של פישמן, עו"ד יוסי בנקל, גם למנהל מיוחד לנכסים של חברת "נכסי משפחת פישמן" ביחד עם עו"ד רונן מטרי. השניים יגישו דו"ח ראשון עד לתחילת פברואר.

מדובר בחברת אחזקות מהקבוצה, שפישמן מחזיק בשרשור ב-55% ממניותיה. לטענת בנקל החברה "שימשה כ'צומת' מרכזי אחד מכמה אשר דרכו 'שונעו' סכומי כסף אדירים בהיקף כולל של מיליארדי שקלים, לא פחות בין חברות שבשליטת החייב ובני משפחתו".

לפני כשנה הגישה אקסלנס בקשה לפירוק נכסי משפחת פישמן על יסוד חוב של כ-19 מיליון שקל שלא שולם לה. החברה חייבת לנושים שלה יותר מ-1.5 מיליארד שקל כאשר הנושה העיקרי הוא בנק לאומי שלו היא חייבת 800 מיליון שקל.

בבקשה שהגיש בספטמבר, להתמנות למנהל מיוחד לנכסי החברה, כתב בנקל כי חברת נכסי פישמן הזרימה 1.6 מיליארד שקל, למבנה של מקלט מס בהולנד (חברת FTT) שהשליטה בו בידי פישמן ובני משפחתו הקרובים. לדבריו החברה ההולנדית נותרה חייבת לחברה הישראלית 1.06 מיליארד שקל מבלי שכנגד חוב זה יש נכסים משמעותיים. "ההסברים שהחייב ובני משפחתו נתנו להעברת הכספים המסיבית הזו לחו"ל היו מגומגמים לשון מנומסת והלכה למעשה סותרים אחד את השני". , כתב.

עו"ד יוסי בנקל
עו"ד יוסי בנקלצילום: אמיל סלמן

החברה עצמה, באמצעות עורך דינו של פישמן שולי גולדבלט, ביקשה שלא להורות על פירוקה אלא לממש את הרכוש באופן מושכל ולא למנות את בנקל לבעל תפקיד. בנק לאומי סבר שיש למנות את מטרי אשר מייצג את הבנק בהליך, ביחד עם בנקל. ההיגיון בכך הוא שמטרי יוכל לשמור על האינטרסים של הנושים ובנקל יביא ראייה כוללת ורחבה.

אורנשטיין קבע כי יש להורות על פירוק החברה ללא דיחוי. "עסקינן בחברה שהגיעה לסוף דרכה, היא נעדרת פעילות ואין חולק שהיא חדלת פירעון. לא ניתן כל טעם ענייני שלא לפרק את החברה כבר עתה ואין כל יתרון בדחיית הדיון בפירוק החברה". הוא הוסיף כי "יש צורך במינוי בעל תפקיד אשר יתחקה אחר נכסי החברה בין היתר בהינתן הרכוש הרב שהיה בבעלותה, העברות שנטען שנעשו במניותיה וכיוצא בזה".

בנוגע לזהות בעל התפקיד, קבע אורנשטיין כי אין בטענות של המתנגדים כדי לאיין את היתרונות הרבים שגלומים במינוי של בנקל. הוא ציין כי יש לתת משקל גדול לעובדה שבנק לאומי שהנו הנושה הגדול ביותר תמך במינוי של בנקל כמנהל מיוחד לצד המינוי של מטרי. זאת לצד עמדתו של הכנ"ר שאף תמך במינוי.

מעבר לכך, הוא קבע כי יש יתרונות במינוי של בנקל אשר מכיר את פרטי הליכי חדלות הפירעון של חברות בקבוצה. הוא הוסיף כי הוא אינו סבור  שבנקל מצוי בניגוד עניינים שיש בו כדי למנוע ממנו למלא כהלכה את התפקיד.

"מקובלת עלי עמדת בא כוח בנק לאומי למנות עורך דין נוסף כבעל תפקיד, לצידו של הנאמן, באופן שיהיה בכך כדי להפיג את החשש שנטען לניגוד עניינים. טעם נוסף למינוי בעל תפקיד נוסף הינו מורכבות הליך חדלות הפירעון שלפני, היקפו והנדרש לביצוע, כך קיימת הצדקה למינוי שני בעלי תפקיד וכמקובל במקרים מעין אלה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker