חובת הדיווח הוחמרה: תחול על מי שמכניס ומוציא מישראל 50 אלף שקל ויותר

התיקון לחוק איסור הלבנת הון, שאושר אתמול, הוריד את חובת הדיווח מ-100 אלף שקל ■ כמו כן בוטלה ההקלה לעולים חדשים והם ייאלצו להצהיר על הכנסת 50 אלף שקל למדינה, בניגוד ל-1.25 מיליון שקל עד היום

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נחיתה בנתב"ג
נתב"גצילום: יעקב סער / לע"מ

אחת הדרכים החמקמקות ביותר להלבנת הון היא גם אחת הפשוטות שבהן: לעבור בין מדינות עם חבילות של כסף מזומן בלי לעורר חשד של מוסדות פיננסיים, שמחויבים בפיקוח הדוק. לכן, בדומה למדינות נוספות, בישראל קיימת חובת דיווח על הכנסת כספים למדינה והוצאתם.

תיקון לחוק איסור הלבנת הון שאושר אתמול בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, וייכנס לתוקף עם הפרסום ברשומות בימים הקרובים, מחמיר מאוד את רף הדיווח: אם עד כה חובת הדיווח היתה על מי שמכניס או מוציא יותר מ–100 אלף שקל במזומן (או סכום שווה ערך במטבע חוץ, בהמחאות בנקאיות או בהמחאות נוסעים) — עתה הסכום יירד ל–50 אלף שקל. בכל המעברים היבשתיים הרף הוא 12 אלף שקל.

התיקון לחוק מחמיר גם עם עולים חדשים. עולה שנכנס לראשונה לישראל קיבל עד כה הקלה המחייבת אותו בדיווח רק אם הוא מביא אתו 1.25 מיליון שקל ויותר. לפי התיקון, החריג של העולים החדשים בוטל וגם הם נדרשים להצהיר בעת כניסתם הראשונה על סכום הגבוה מ–50 אלף שקל במזומן. אין איסור כללי על הכנסה של סכומים גבוהים במזומן, אבל יש לדווח עליהם בטופס במעבר המכס.

ההגדרה בקשר לדיווח בכניסה וביציאה לישראל מתחייבת גם לנוכח המלצות FATF, שהוא ארגון בינלאומי למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור. ישראל היא משקיפה בארגון, ומקווה להיות חברה מלאה בו בעתיד.

בדברי ההסבר להצעת החוק מצוין כי הורדת הרף תהפוך את המצב בישראל לדומה לקיים בארה"ב ובקנדה בעניין זה. את ביטול החריג לעולה חדש מסבירים בכך שבמסגרת דו"ח הביקורת של ארגון Moneyval של המועצה האירופית מ–2008, נמתחה ביקורת על ישראל בגללו.

נגד מפירי חובת הדיווח אפשר לנקוט אכיפה פלילית או מינהלית. המכס הוא המוסמך להחליט אילו מקרים מתאימים לאכיפה מנהלית, ולהביאם בפני הוועדה להטלת עיצום כספי.

בוטלה ההקלה. עולים חדשים מצפון אמריקה (למצולמים אין קשר לכתבה)צילום: גיל כהן מגן

התיקון לחוק שהתקבל עתה כולל עדכונים נוספים בחוק איסור הלבנת הון. בין השאר, נקבע שמי שמסווה כספים שמקורם חוקי — למשל אח שמסווה בעבור אחיו כספים כדי להסתירם מבת זוגו — יוכל להיענש במאסר של עד חמש שנים, במקום עשר שנים עד כה. העונש המרבי למי שמסווה מקור לא חוקי של כספים יישאר עשר שנות מאסר.

כמו כן, עודכנו ההוראות בעניין עשיית פעולה ברכוש אסור, כשהאדם מודע לכך, ונקבע איסור גורף על כך אם הפעולות ברכוש מצטברות בתוך חודשיים לשווי של 150 אלף שקל או יותר — תוך ביטול האבחנה שהיתה נהוגה עד כה בין סוגי רכוש שונים, למשל בין חפצי אמנות לכסף מזומן.

נוסף על כך, הממונה על נותני שירות עסקי (גוף המפקח מטעם משרד המשפטים על נותני שירות כמו עורכי דין ורואי חשבון, הנדרשים לבחון אם לקוחות מבקשים מהם פעולות בעלי אופי פיננסי הכרוכות בהלבנת הון) יוכל להעביר מידע למשטרה אם יש בכך צורך לצורכי הליך פלילי. יש לו גם סמכות רחבה לתת הוראות הנוגעות לדרכי היישום וההפעלה של החובות החלות לפי החוק על הגופים שעליו הם ממונה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker