פירסמתם טוקבק אנונימי מכפיש? אתם עלולים לשלם פיצוי של עשרות אלפי שקלים

בית המשפט המחוזי בת"א חייב טוקבקיסט לפצות אדם שהשמיץ בסך 35 אלף שקל

יסמין גואטה
יסמין גואטה
טוקבק
בית המשפט קבע כי בטוקבק יש פוטנציאל פגיעה במשלח היד של האדם שעליו נכתב (אילוסטרציה)צילום: ניר כפרי
יסמין גואטה
יסמין גואטה

האם פרסום טוקבק אנונימי מכפיש עלול להביא את הכותב להיות מחויב בתשלום פיצוי בגין לשון הרע? בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב באחרונה את אלעד קושניר, שפירסם טוקבק נגד איש העסקים ישראל סורין שוחט לשלם לשוחט פיצוי כספי של בסכום של 35 אלף שקל. לפני כן חייב בית המשפט את אתר האינטרנט שבו נכתב הטוקבק לחשוף את כתובת ה-IP של המפרסם.

הטוקבק שפירסם קושניר היה בתגובה לכתבה שפורסמה באתר האינטרנט של גלובס במארס 2009. הכתבה תיארה תביעה שהגיש אביו של קושניר, לוי קושניר, לבית המשפט, שבה טען כי שוחט סחט ממנו כספים כדי שייתן את הסכמתו לעסקה שנעשתה עם ארקדי גאידמק לרכישת השליטה בחברת אמריס. לכתבה זו פורסמו 13 טוקבקים, שאחד מהם הזדהה כ"מכיר את שוחט", ובו נכתב: "טקטיקות קבועות של האיש. האיש הזה ידוע בטקטיקות של אי-עמידה בהסכמים ובסחיטה. אני מכיר עוד שני אנשים שנעקצו על ידו בשיטה זו. נוכל ממדרגה ראשונה".

כששוחט ראה את הטוקבק שנכתב עליו, הוא פנה לגלובס וביקש שימסרו לו את הפרטים של מי שכתב אותו. ואולם בגלובס סירבו, ושוחט פנה לבית המשפט בבקשה לקבל את הפרטים לצורך הגשת תביעת לשון הרע. בית המשפט נענה לבקשתו, וגלובס אולץ למסור את פרטי ה-IP  של המפרסם, וכן את המידע שמדובר בלקוח של בזק בינלאומי. בהמשך, הודיע בא כוחה של בזק בינלאומי כי על פי רישומי החברה, הלקוח שעשה שימוש בכתובת ה-IP  שנמסרה הוא קושניר, בצירוף מספר תעודת הזהות שלו וכתובתו.

לאחר שקיבל את הפרטים, הגיש שוחט לבית המשפט השלום בתל אביב תביעת לשון הרע בסך של 1.1 מיליון שקל נגד קושניר. ואולם בית המשפט השלום דחה את התביעה. השופטת אושרי פרוסט פרנקל קבעה כי הטוקבק אינו חמור בלשונו מלשון הכתבה, והמפורט בו הוא מידתי ביחס לכתבה. השופטת נסמכה על פסיקת בית המשפט העליון והדגישה כי "לא כל פרסום מגנה ומגונה באינטרנט מהווה עילה לתביעה לפי החוק".

שוחט, שלא היה מרוצה מתוצאות פסק הדין - שגם חייב אותו לשלם לקושניר הוצאות משפט של 50 אלף שקל - הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. הוא טען כי ההנמקה של פסק הדין אינה הגיונית וחורגת באופן בולט מכל נורמה שנקבעה בפסיקה ביחס למותר ולאסור בפרסום דברים על אדם בעיתון או באתר דומה. לדבריו, "במקרה זה נכתבו בטוקבק דברים שאדם סביר צריך לומר עליהם שהם משפילים אותו, מבזים אותו, ופוגעים בעסקיו".

קושניר מנגד, ביקש להסתמך על קביעותיו של בית המשפט השלום, אבל השופט יונה אטדגי סבר אחרת והחליט לקבל את הערעור. "בענייננו, אני סבור כי תוכן הטוקבק - כשהוא נבחן באמות מידה אובייקטיביות - מהווה, ללא ספק לשון הרע", קבע. השופט ציין כי שוחט הוא איש עסקים, והתיאורים שבהם הוא תואר בטוקבק - כ"ידוע בטקטיקות של אי-עמידה בהסכמים ובסחיטה", והאינפורמציה שלפיה "עוד 2 אנשים נעקצו על ידו בשיטה זו", והאמירה כי הוא "נוכל ממדרגה ראשונה"- יש בהם פוטנציאל ברור של פגיעה בעסקו ובמשלח ידו.

השופט הוסיף כי באמירות "טקטיקות קבועות של האיש" ו"ידוע בטקטיקות" יש משום פוטנציאל לביזויו של שוחט, בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו. "כל אלה יחדיו, בצירוף התיאור 'נוכל ממדרגה ראשונה', יש בהם כדי להשפיל את שוחט בעיני אחרים, או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם".

לצורך גיבוש עוולה בגין לשון הרע (להבדיל משאלת הפיצוי), אין צורך להוכיח כי אותו אדם הושפל או בוזה בפועל, או שעסקו נפגע בפועל, ודי שהפרסום עלול היה להביא לתוצאה זו.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ