בחינות לשכת עורכי הדין: בשורה טובה לנכשלים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בעקבות פסיקת העליון: בשורה טובה לנכשלים בבחינה האחרונה של לשכת עורכי הדין

השופט ניל הנדל התערב בארבע שאלות מתוך מאה - וחייב את הלשכה בהוצאות של כ-100 אלף שקל בגין ההליך. "הלשכה מחויבת להציג שאלות שהתשובות עליהן הן חד משמעיות וברורות ככל שניתן וכמובן מעוגנות בחומר למבחן"

27תגובות
בוגרי הפקולטה למשפטים בהרווארד
Steven Senne/אי־פי

בית המשפט העליון הכריע אתמול (א') ביותר מעשר עתירות שעוסקות בהשגות שהיו על הבחינה האחרונה של לשכת עורכי הדין שנערכה בחודש אפריל. באותה בחינה, מספר הנכשלים היה עצום והגבוה אי פעם – 56%. לבחינה ניגשו 3,436 מתמחים ומתמחות - כך שכ-1,900 נבחנים נכשלו בה.

כעת חלקם לפחות יזכה לקבל ציון עובר שכן הבשורות הטובות לנכשלים הן שבית המשפט החליט להתערב ב-4 מתוך 100 השאלות, עניין שיכול להטות את הכף למי שהיה גבולי מבחינת המעבר. עוד נקבע כי הלשכה תשלם כ-100 אלף שקל הוצאות משפט לשלל העותרים. 

השופט ניל הנדל שכתב את פסק הדין, ואליו הצטרפו השופטים ג'ורג' קרא ויעל וילנר, דחה את הערעור שהגישה הלשכה על פסיקה של בית המשפט המחוזי שבה התקבלה השגה על שתי שאלות (שבהן תוכר תשובה נוספת כנכונה).

יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה
עופר וקנין

בנוסף, הנדל בחן שאלות נוספות שעליהן היו השגות והחליט להתערב בשתי שאלות ולפסול אותן כך שכל התשובות בשאלות אלו יזכו לניקוד. כלומר סך הכל התקבלו השגות עבור ארבע שאלות, מתוך מאה שהיו בבחינה.

לשופט ניל הנדל היתה גם אמירה שהופנתה ללשכה: "דומה כי אם מתברר ששאלה או התשובה שנבחרה כנכונה אינן ראויות או מספיקות – מוטב לקבל השגה עליה במסגרת הבדיקה של ועדת הבדיקה של הלשכה - טרם הגעת העניין להכרעות".

הנדל הוסיף כי "הבחינה בודקת ידע במתכונת של מבחן רב ברירה – בחירת התשובה הנכונה מבין ארבע אפשרויות בזמן מוגבל. עובדה זו מחייבת את הלשכה להציג שאלות שהתשובות עליהן הן חד משמעיות  וברורות ככל שניתן וכמובן מעוגנות בחומר למבחן. נכון הדבר, גם למתכונת החדשה של הבחינה שתצא לפועל בקרוב מאוד עם השינויים המחויבים". 

>> השאלות שבמחלוקת - ופסיקת בית המשפט לגביהן: 

נוסח השאלה: "דור וזרח שותפים בחלקים שווים במקרקעין בשטח של כ-5 דונם בצפון הארץ, שאינם רשומים במרשם המקרקעין. שווי המקרקעין עומד על 5.2 מיליון ש"ח. דור מגדל במקרקעין תרנגולות, ואילו זרח משתמש בהם למגורים. בעקבות רעש בלתי סביר הבוקע מדי בוקר מלול התרנגולות של דור מגיש זרח נגד דור תביעה לקבלת צו מניעה קבוע בעילה של מטרד ליחיד הנוגעת לשימוש במקרקעין המשותפים. בתגובה מגיש דור תביעה נגד זרח לפירוק שיתוף במקרקעין.

מה הדין?"

התשובות שהוצעו לנבחנים הן אלו:

"א. תביעתו של זרח ותביעתו של דור יידונו בבית משפט השלום.

ב. תביעתו של זרח תידון בבית משפט השלום ואילו תביעתו של דור תידון בבית המשפט המחוזי.                                                                    

ג. תביעתו של זרח תידון בבית המשפט המחוזי ואילו תביעתו של דור תידון בבית משפט השלום.

ד. תביעתו של זרח ותביעתו של דור יידונו בבית המשפט המחוזי".

הוועדה הבוחנת קבעה כי התשובה הנכונה היא תשובה ב'. בית המשפט החליט שגם תשובה א' נכונה.

נוסח השאלה: "חברי האגודה השיתופית "עמק השלווה" קיבלו ייעוץ כלכלי, ולפיו כדאי להם להתאגד כחברה וליהנות מרווחים גבוהים יותר. חלק מן החברים רוצים לפנות לרשם האגודות השיתופיות בבקשה לפירוקה של האגודה.

 מה הדין?

 א. על הבקשה להיות מוגשת על ידי רוב חברי האגודה לכל הפחות, והכדאיות שבהתאגדות כחברה היא עילה לגיטימית לפירוק.

ב. על הבקשה להיות מוגשת על ידי שלושה רבעים מחברי האגודה לכל הפחות, והכדאיות שבהתאגדות כחברה היא עילה לגיטימית לפירוק.

ג. על הבקשה להיות מוגשת על ידי רוב חברה האגודה לכל הפחות, והכדאיות שבהתאגדות כחברה אינה עילה לגיטימית לפירוק.

ד. על הבקשה להיות מוגשת על ידי שלושה רבעים מחברי האגודה לכל הפחות, והכדאיות שבהתאגדות כחברה אינה עילה לגיטימית לפירוק.

הוועדה הבוחנת קבעה כי התשובה הנכונה היא תשובה ב'. בית המשפט החליט שגם תשובה ד' נכונה.

נוסח השאלה: "רשם האגודות השיתופיות הוציא צו לפירוקה של האגודה השיתופית "מושב יששכר" שבמחוז הדרום. לאחר מתן הצו עיכב הרשם את ביצועו לבקשת אחדים מחברי האגודה. דוד הוא חבר האגודה השיתופית, ולדעתו הוא נפגע מן ההחלטה לעכב את הפירוק.

 מה הדין?

א. דוד רשאי להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 30 יום מיום פרסום ההחלטה בדבר עיכוב הפירוק.

ב. דוד רשאי להגיש ערעור לשר האוצר בתוך 30 יום מיום פרסום ההחלטה בדבר עיכוב הפירוק.

ג. דוד רשאי להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך חודשיים מיום פרסום ההחלטה בדבר עיכוב הפירוק.

ד. דוד רשאי להגיש ערעור לשר העבודה בתוך חודשיים מיום מתן הצו בדבר עיכוב הפירוק".

הוועדה הבוחנת קבעה כי התשובה הנכונה היא תשובה ב'. בית המשפט החליט לפסול את השאלה לחלוטין, וקבע: "זוהי דוגמה לשאלה שגרמה ל'טעות ומבוכה' – כלשון הפסיקה – בבחירת התשובה השגויה פחות".  

נוסח השאלה: "עו"ד יצחקוב, באת כוחו של ניסים, הגיעה עמו להסכם כי היא זו שתשלם את הכספים הנדרשים להקלטת הדיון המשפטי המתנהל בעניינו של ניסים בבית המשפט לענייני משפחה, ואילו ניסים ישיב לה את הכספים לאחר תום ההליכים. בסוף ההליכים סירב ניסים לשלם לה את הסכום, ובתגובה הודיעה לו עו"ד יצחקוב כי היא מסרבת להשיב לו מסמכים אישיים ושהעביר לה לצורך ניהול התביעה, עד שישלם לה את סכום הוצאות המשפט ששילמה.

 מה הדין?

א. עו"ד יצחקוב לא הייתה רשאית לשלם את הוצאות ההקלטה מכיסה מלכתחילה; וגם לא הייתה רשאית לעכב את המסמכים של ניסים.

ב. עו"ד יצחקוב הייתה רשאית לשלם את הוצאות ההקלטה מכיסה; משסירב ניסים להשיב לה את הכספים הייתה רשאית לעכב כספים של ניסים, אולם לא מסמכים השייכים לו.

ג. עו"ד יצחקוב הייתה רשאית לשלם את הוצאות ההקלטה מכיסה; משסירב ניסים להשיב לה את הכספים, האפשרות היחידה שעמדה בפניה הייתה פנייה לערכאה המשפטית המתאימה בדרישה שישיב לה את הכספים.

ד. עו"ד יצחקוב הייתה רשאית לשלם את הוצאות ההקלטה מכיסה; משסירב ניסים להשיב לה את הכספים הייתה רשאית לעכב את המסמכים, ובלבד שתגיש תביעה על הוצאותיה במועד.

הוועדה הבוחנת קבעה כי התשובה הנכונה היא תשובה ד'. בית המשפט החליט לפסול את השאלה לחלוטין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#