אושרו האגרות על הגשת ייצוגיות: 16 אלף שקל במחוזי - 5,500 שקל עם הגשת הבקשה - דין וחשבון - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אושרו האגרות על הגשת ייצוגיות: 16 אלף שקל במחוזי - 5,500 שקל עם הגשת הבקשה

לאחר דיון סוער בוועדת החוקה בכנסת, אליו גם הגיע יו"ר הקואליציה דוד ביטן, עודכן המתווה החדש וההצעה עברה ■ הארגונים החברתיים מתכננים לעתור לבג"ץ: "לא ניתנה הזדמנות לעבור על הטיוטה האחרונה"

50תגובות
בית המשפט המחוזי בתל אביב, ארכיון
אילן אסייג

אחרי כשעתיים של דיון סוער הבוקר בוועדת החוקה, חוק ומשפט בנושא הטלת אגרות על הגשת תביעות ייצוגיות, עברה הצעה מתוקנת ברוב של תשעה מול שישה, לפיה תוטל אגרה של 16 אלף שקל על הגשת תביעה בבית המשפט המחוזי (בו מוגשות רוב התביעות הייצוגיות) ואגרה של 8,000 שקל בבית משפט השלום.

עם זאת, המתווה אליו הגיעו בימים האחרונים יו"ר הוועדה ניסן סלומינסקי ושרת המשפטים איילת שקד (אשר יזמה את התיקון לחוק) עודכן כך שבעת הגשת הבקשה ישלם התובע הייצוגי 5,500 שקל בבית משפט מחוזי (במקום 8,000) ו-3,000 שקל (במקום 4,000) בשלום – והיתרה לאחר מתן פסק הדין. כלומר, הסכום הכולל נותר בעינו אך החלוקה השתנתה כך שהנטל בהתחלה יהיה קטן יותר. בנוסף, עודכנה ההצעה כך שעל בקשה לתביעה ייצוגית נגד רשות מנהלית תוטל אגרה של 8,000 שקל, ולא 16 אלף. 

עוד קובעת ההצעה שעברה כי אם ניתן פסק דין לטובת התובע, או ניתן פסק דין שמאשר הסדר פשרה שבמסגרתו הנתבע מתקן את העוול שגרם ומפצה את חברי הקבוצה - יושב לתובע הסכום והוא לא ישלם את המחצית השנייה של האגרה. בדיון היום הוחלט כי מי שישלם את החלק השני הוא הנתבע.

היום נערך הדיון הרביעי בהצעת החוק שעוררה הדים ומחלוקות רבים. אולם הדיונים היה מלא כשלדיון הגיע גם יו"ר הקואליציה דוד ביטן, שאמר לנוכחים שאם הפשרה לא תעבור - הוא יחזיר להצעה את הסכומים המקוריים, לפני שהופחתו.

לאחר שהיו"ר סלומינסקי הכניס את התיקונים, חברי כנסת מהאופוזיציה ביקשו שיציג את זה בנייר כתוב אך הוא לא הסכים לכך. ההצעה עברה ברוב קואליציוני ולאחר מכן חברי הכנסת מהאופוזיציה ביקשו רביזיה כך שתהיה הצבעה נוספת ביום שני. עם זאת מכיוון שיש לקואליציה רוב, סביר שההצעה תעבור גם בהצבעה החוזרת ולאחר מכן תפורסם ברשומות.

שרת המשפטים איילת שקד
אמיל סלמן

כיום לא מוטלת אגרה על מגישי תובענות ייצוגיות. בהצעה הראשונה בנושא, מיולי 2016, נקבע גובה האגרה שתוטל על 50–60 אלף שקל. לאחר מכן הסכום ירד לאגרה של 12 אלף שקל על הגשת בקשה לתביעה ייצוגית בבית משפט שלום, ו–24 אלף שקל במחוזי, או אם מדובר בתביעה ייצוגית נגד רשות מינהלית.

בחודש האחרון, לקראת הדיונים בהצעה, התקבלו השגות רבות מגורמים שונים, כולל מהייעוץ המשפטי של הוועדה ובעקבות זאת בשבוע האחרון הסכומים עודכנו כלפי מטה. הטענות היו כי האגרות יכולות לפגוע במימוש זכות הגישה לבית המשפט וכי אגרה גבוהה אולי תצמצם את הליכי הסרק, אך במקביל היא עלולה לגרום לכך שגם תביעות טובות ומוצדקות, שיש אינטרס ציבורי וחברתי בניהולן, לא יוגשו בשל העלויות הגבוהות של פתיחת ההליך.

עוד נטען כי אין כל בסיס אמפירי לטענה שתביעות ייצוגיות רבות מייצרות הליכי סרק. טענה זו הסתמכה על כך שסיבת סגירת התיקים השכיחה בתובענות ייצוגיות היא הסתלקות התובע לפני אישור התביעה כייצוגית. ואולם, נטען על ידי הייעוץ המשפטי לוועדה כי הסתלקות לפני אישור תביעה כייצוגית עשויה לנבוע ממגוון של סיבות, ובכלל זה שהנתבע תיקן את העוולה נשוא התובענה או שהתובע אינו יכול להמשיך בניהול התובענה עקב סיבות אישיות או כספיות. מנגד, איגוד החברות הציבוריות תמך בהצעה בטענה שהמצב הנוכחי מביא לסחיטה של חברות באמצעות הגשת תביעות בנקודות זמן רגישות לפני הנפקה או השלמת מהלך עסקי.

המתווה שאושר בוועדת החוקה

בהצעת החוק החדשה שעברה היום בוועדה גם נקבע כי במקרה שניתן פסק דין שמאשר הסתלקות – לשופט יהיה שיקול דעת האם לפטור את התובע מהחצי השני של האגרה ולהשיב לו את החצי הראשון, בהתאם לנסיבות ההסתלקות. למשל אם ההסתלקות נבעה מכך שהנתבע תיקן את דרכיו, השופט יוכל לפטור את התובע מתשלום, אך אם ההסתלקות הייתה בגלל שלא היתה עילה לתביעה – השופט לא יפטור אותו.

בנוסף נקבע כי יינתן פטור מאגרה לכל התביעות הייצוגיות בתחומים של איכות הסביבה, איסור הפלייה במוצרים, שירותים וכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים, דיני עבודה ופגיעה באנשים עם מוגבלויות. 

עו"ד אסף פינק, אשר נכח בדיון, אמר: "הארגונים החברתיים סבורים שמדובר במהלך לא חוקתי, שהסכום הוא חסם להגשת תביעות בבתי משפט ותקדים מסוכן מאוד. במיוחד לאור העובדה שהסכומים לא נתמכו במחקר כלשהו ולא ניתנה לציבור הזדמנות לעבור על הטיוטה האחרונה של התקנות ולהעיר הערות. בכוונתנו להגיש עתירה לבג"ץ גם מסיבות מהותיות וגם של הליך הוגן והעובדה שלא ניתן לציבור הזדמנות להתייחס להצעה האחרונה. אנחנו פונים לשר האוצר משה כחלון לעצור את הפגיעה בדמוקרטיה לפני ההצבעה הנוספת ביום שני". פינק הוסיף כי הוא קורא ליו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה לעמוד בהתחייבות שלו לפיה ככל שהאגרה תהיה מעל 5,000 שקל, הלשכה תגיש בג"צ נגד ההחלטה.

מנכ״ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו מסר: ״אישור הצעת שרת המשפטים להטלת אגרות על תביעות ייצוגיות מבורך ואנו תקווה שמדובר בצעד שישים סוף לתביעות הסרק המיותרות נגד חברות ציבוריות וגופים עסקיים. האיגוד ימשיך לבחון האם הטלת האגרה אכן תצליח להשיג את היעד הרצוי של בלימת תביעות הסרק, והאם יש צורך לבחון צעדים נוספים בתחום״.

יו"ר ועדת כלכלה בהתאחדות התעשיינים, התעשיין ד"ר רון תומר, מסר: "מדובר בצעד נבון וחשוב, הן מבחינה חברתית והן מבחינה כלכלית שיאפשר לבית המשפט להתמקד בתביעות המוצדקות, מבלי להקשות ולהוות נטל על המגזר העסקי בישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם