״גזירת מוות לתביעות ייצוגיות״? המתווה החדש - 16 אלף שקל אגרה על הגשת בקשה למחוזי - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

״גזירת מוות לתביעות ייצוגיות״? המתווה החדש - 16 אלף שקל אגרה על הגשת בקשה למחוזי

לפי המתווה שגיבשו שרת המשפטים איילת שקד ויו"ר ועדת חוקה ניסן סלומינסקי, מחצית מסכום האגרה תשולם עם הגשת הבקשה ■ סכום האגרה הקודם במחוזי היה 24 אלף שקל ■ אם יינתן פסק דין לטובת התובע או תאושר פשרה והקבוצה תפוצה – יבוטל תשלום האגרה

10תגובות
בית משפט מחוזי בתל אביב
עופר וקנין

לקראת הדיון מחר בוועדת החוקה, חוק ומשפט בהצעת החוק שמקדמת שרת המשפטים איילת שקד להטלת אגרות על תביעות ייצוגיות -  הגיעו יו"ר הוועדה ניסן סלומינסקי ושרת המשפטים איילת שקד לפשרה אשר הפחיתה אמנם את הסכומים בהצעה הקודמת אך עדיין מדובר באגרה משמעותית.. 

לפי המתווה המעודכן, על בקשה לתביעה ייצוגית בבית משפט שלום תוטל אגרה של 8,000 שקל ועל הגשת בקשה לייצוגית בבית משפט מחוזי (אליו מוגשות רוב הבקשות לתביעות ייצוגיות) או כנגד רשות מנהלית תוטל אגרה של 16 אלף שקל. החצי הראשון של האגרה ישולם עם הגשת הבקשה לאישור התביעה כייצוגית והחצי השני ישולם לאחר מתן פסק הדין. כלומר, כבר בעת הגשת הבקשה בבית המשפט המחוזי יידרש התובע הייצוגי לשלם 8,000 שקל - סכום לא מבוטל שיכול לפגוע בתמריץ להגשת בקשות לייצוגיות. 

עו״ד אסף פינק, המתמחה בתחום והשתתף בדיוני הוועדה, אמר הערב כי ״הסכומים הללו הם גזירת מוות לתובענות ייצוגיות ראויות של אזרחים רגילים ופשוטים. איזה אזרח שמשתכר שכר מינימום או אפילו שכר ממוצע במשק ישלם אגרה של 8,000 שקל על נזק של מאות שקלים שנגרם לו? מדובר בפגיעה בנגישות למשפט במובן החמור של המלה. השרה לא התבססה על שום נתון ואין אף מחקר שמגבה אותה, רק 14% מהתביעות מסתיימות ללא הישג לציבור, ולעומת זאת רק בשנה האחרונה הושבו לציבור יותר מ-500 מיליון שקל בפשרות ופסקי דין״.

בחודש האחרון התקיימו בוועדת החוקה כמה דיונים בעניין, והתקבלו השגות רבות מגורמים שונים, כולל מהיעוץ המשפטי של הוועדה. לפי המתווה החדש, אם ניתן פסק דין לטובת התובע, או ניתן פסק דין שמאשר הסדר פשרה שבמסגרתו הנתבע מתקן את העוול שגרם ומפצה את חברי הקבוצה -  יושב לתובע הסכום והוא לא ישלם את המחצית השנייה של האגרה. 

עוד נקבע כי במקרה שניתן פסק דין שמאשר הסתלקות – לשופט יהיה שיקול דעת האם לפטור את התובע מהחצי השני של האגרה ולהשיב לו את החצי הראשון, בהתאם לנסיבות ההסתלקות. למשל אם ההסתלקות נבעה מכך שהנתבע תיקן את דרכיו, השופט יוכל לפטור את התובע מתשלום, אך אם ההסתלקות הייתה בגלל שלא היתה עילה לתביעה – השופט לא יפטור אותו.

בנוסף נקבע כי יינתן פטור מאגרה לכל התביעות הייצוגיות בתחומים של איכות הסביבה, איסור הפלייה במוצרים, שירותים וכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים, דיני עבודה ופגיעה באנשים עם מוגבלויות. 

עניין נוסף נוגע להצעה לתקן את החוק כך שיאפשר הטלת הוצאות אישיות על עורך דין מטעמים מיוחדים שיירשמו. כמו כן תיבחן האפשרות להגדלת ההיקף הכספי של הקרן למימון תביעות ייצוגיות, וניתן יהיה להגיש בקשה לסיוע מהקרן עוד לפני הגשת הבקשה לאישור תביעה ייצוגית, לא רק במקרים מיוחדים (כפי שהדבר נדרש היום בתקנות). 

בימים האחרונים פנתה חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס לסלומינסקי וביקשה ממנו עדכון בנוגע להצעת הפשרה, לפני הדיון שיתקיים מחר. סלומינסקי ענה כי טרם התגבש הסדר סופי, והמשא ומתן עם משרד המשפטים מצוי בעיצומו. הערב הוא פירסם את המתווה עליו יצביעו מחר בבוקר.

שקד התייחסה למתווה ואמרה כי בשנה האחרונה היא שמעה  מגורמים שונים, ביניהם אנשי אקדמיה, שופטי בתי משפט המחוזיים השונים, נציגי עמותות וארגונים שונים, טיעונים אשר נלקחו בחשבון בעת קביעת גובה האגרה והתנאים לפטור ממנה.

"הצלחנו למצוא את האיזון בין החשיבות שבהפסקת הצפת בתי המשפט בתובענות סרק, לבין מתן האפשרות לתיקון עוולות ציבוריות אשר מצדיקות תובענות ייצוגיות. חשוב לשמר את הכלי הזה, באופן מידתי, ככלי אכיפה אזרחי חשוב. אמשיך לפעול למען כלל הציבור תוך התחשבות בעסקים הקטנים והבינוניים".

סלומינסקי אמר כי הפשרה היא שביל הזהב לייעול המערכת. 

עו"ד גלעד ברנע, שנכח היום בישיבה שנערכה עם שקד וסלומינסקי ביחד עם עורכי דין נוספים, ציין כי סלומינסקי סיפר להם שפגש בימים האחרונים את מנכ"ל ישראכרט שהתלונן על התביעות הייצוגיות הסחטניות שלהן הוא נאלץ להיכנע ולשלם לתובעים. לדברי ברנע, "לא סביר שתאגיד ישראכרט (שנתון לפיקוח על הבנקים) ישלם 'תשלומי פרוטקשן' ולא ידווח על כך. ובכל מקרה, לא יכול להיות שיו"ר הוועדה יגבש עמדה בנושא כה רגיש על בסיס 'זמן איכות' עם מנכ"ל ישראכרט".

 


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#