מערכת הביטחון לא מאמינה לממשלה: דורשת שהגדלת תקציב הביטחון תעוגן בחקיקה

במשרד הביטחון הוחלט להתנגד לכל קיצוץ בתקציב הביטחון בשנים הקרובות כולל קיצוצים רוחביים בכל המשרדים

מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מוטי בסוק

מערכת הביטחון דורשת כי המלצות ועדת ברודט להגדלת תקציב הביטחון בעשר השנים הקרובות יעוגנו בחקיקה. זאת כדי שהממשלה והאוצר יהיו מחויבים להמלצות וליישומן המלא, וכדי למנוע בעתיד כל ניסיון לשנות את ההחלטות, להגמיש אותן או לתת להן פרשנות שתרוקן אותן מתוכן. באחרונה הוחלט במשרד הביטחון גם להתנגד בשנים הקרובות לכל ניסיון לקצץ בתקציבו, כולל במסגרת החלטות של האוצר לבצע קיצוץ רוחבי בתקציבי בכל משרדי הממשלה, למימון צרכים דחופים של המדינה.

תקציב משרד הביטחון ב-2008 יהיה 50.5 מיליארד שקל. 40.7% מהתקציב מיועדים לכוח אדם, 23.5% להצטיידות ו-35.8% להוצאות שוטפות ולשונות. בהשוואה לצבאות במדינות אחרות בעולם, ההוצאה לכוח אדם בישראל נמוכה. באיטליה 85.1% מההוצאה לביטחון הם לכוח אדם, בגרמניה 58.5%, בצרפת 56.3% ובבריטניה 42.1%. בצה"ל מדברים על מחסור חמור בחיילי חובה בדרג הלוחם. אחת הדרכים להגדלת הדרג הלוחם, הנבדקת עתה בצה"ל, היא הגדלת מספר החיילות הלוחמות.

מצב המשק, סבורים במערכת הביטחון, מאפשר לתת מענה הולם לצורכי הביטחון לצד המשך ההשקעה בשירותים האזרחיים האחרים ובלי לפגוע בצמיחה - אם כי תוך ירידה אטית יותר בחוב הלאומי. עוד מדגישים במערכת הביטחון כי היצוא הביטחוני הוא 15% מסך היצוא של ישראל (ללא יהלומים). היקף היצוא של התעשיות הביטחוניות העיקריות ב-2006 היה 4.4 מיליארד דולר. 75% מסך המכירות של התעשיות הביטחוניות מיועד ליצוא. התעשיות הביטחוניות מעסיקות באופן ישיר כ-30 אלף עובדים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker