סטארבורד - מחיר היהירות של וולדמן - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סטארבורד - מחיר היהירות של וולדמן

איל וולדמן מחק את מלאנוקס הדואלית מת"א כדי להישאר יו"ר ומנכ"ל, בניגוד לדעת המוסדיים. אלא שבעקבות רכישת 10% ממניותיה על ידי סטארבורד הוא יקבל גוף אקטיביסטי יותר

14תגובות
איל וולדמן
עופר וקנין

מנכ"ל ומייסד מלאנוקס, איל וולדמן, היה נושא הדגל של הביקורת על הרגולטורים בשוק ההון הישראלי בכל הקשור לרגולציה. ב–2013 הוביל וולדמן את ההחלטה של מלאנוקס, שהיתה אז חברה דואלית, להימחק מהמסחר בבורסה בתל אביב ולהישאר חברה הנסחרת בנאסד"ק בלבד.

באופן רשמי הסבירה אז מלאנוקס כי השינוי יאפשר לה להתנהל באופן שאינו כפוף לשתי מערכות דינים שונות, הישראלית והאמריקאית. לא היה צריך להיות מומחה גדול כדי להבין שהנימוק הזה היה ספין. מלאנוקס מאוגדת בישראל לפי חוק החברות, וממשיכה להיות מאוגדת כחברה ישראלית עד היום. לכן, לפי הוראות חוק ניירות ערך הישראלי לגבי חברות דואליות, היא היתה כפופה בנאסד"ק לחובות הדיווח האמריקאיות בלבד — שם הגישה דו"חות שנתיים, רבעוניים ומיידיים על פי טופסי הדו"חות שבהם משתמשות חברות אמריקאיות. בישראל היתה מלאנוקס מחויבת רק בהגשת העתק הדיווחים.

הדיווחים בתקשורת סיפרו על נימוק שונה שהוביל את ההחלטה: המהלך נבע מרצונו של וולדמן להישאר בכהונה הכפולה של יו"ר ומנכ"ל החברה — בניגוד לעמדת הגופים המוסדיים הישראליים. אלה רואים בכפל הכהונה מצב בעייתי המנוגד לממשל התאגידי הרצוי, שבו המנכ"ל הוא הגורם הביצועי המוביל בחברה ויו"ר הדירקטוריון מפקח עליו. עמדת המוסדיים נתמכה אז על ידי חברת הייעוץ לגופים מוסדיים אנטרופי, שגם כלפיה היו לוולדמן טענות.

המחיקה מתל אביב לא הועילה לוולדמן בשימור מבנה השליטה הריכוזי. גם בנאסד"ק הוא נאלץ להיפרד מכס יו"ר הדירקטוריון, ונותר בסופו של דבר בתפקיד המנכ"ל.

מאז מדשדשת מניית מלאנוקס בנאסד"ק בהשוואה לממוצע הביצועים של החברות האחרות בבורסה האמריקאית. בימים האחרונים רכשה קרן סטארבורד כ–10% ממניית החברה. וולדמן, שהצליח לחמוק מהמוסדיים בישראל, יקבל במקומם גוף אקטיביסטי הרבה יותר.

סטארבורד היא קרן המזהה חברות בתשואת חסר ופועלת לשנות את המבנה העסקי והניהולי שלהן כדי לשפר את ביצועי החברה. במלים אחרות, הכניסה של קרן סטארבורד כבעלת מניות במלאנוקס היא אינדיקציה לכך שבקרן סבורים שאפשר לנהל את מלאנוקס בצורה טובה יותר מכפי שעושה זאת וולדמן כיום. הקפיצה של 11% במניית מלאנוקס לאחר שנודע על כניסת סטארבורד למגרש מעידה שגם בשוק מעריכים שבחברה יתרחש שינוי.

לקח אחד הוא ששוק ההון הישראלי הטמיע הבנה לא רעה של ממשל תאגידי. מלאנוקס זוהתה על ידי המוסדיים ואנטרופי כחברה שמצריכה שינוי כבר ב–2013. כעת נוכח השוק האמריקאי במה שהבינו בישראל לפני ארבע שנים.

לקח שני מכוון למשקיעים הישראלים בחברות דואליות. בבית המשפט הכלכלי הלכו בחודשיים האחרונים כברת דרך נוספת לטובת חברות דואליות. באחרונה קבעה השופטת רות רונן, בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברת מנקיינד האמריקאית — שהחליטה גם היא להימחק מישראל ולהיסחר רק בארה"ב, כי האחריות לפרט מטעה תיבחן לפי הדין שחל על החברה בארה"ב. החלטה דומה קיבל בימים אלה השופט הכלכלי, חאלד כבוב, בעניינה של חברת טאואר הדואלית, אף כי התביעה הייצוגית בעניינה של החברה התייחסה גם לאיגרות חוב שהחברה הנפיקה רק בישראל ולא בחו"ל.

במלים אחרות, בניגוד לטענות של וולדמן ב–2013 שלפיהן הרגולציה הישראלית מכבידה על חברות דואליות — המציאות היא הפוכה. כדאי למשקיעים הישראלים להניח כי חברה דואלית כמעט לא חשופה לשום רגולציה או אכיפה פרטית בישראל. במקרה כזה, אם החברה הדואלית אינה חשופה לפעילות של קרנות אקטיביסטיות כמו סטארבורד, לא יהיה מי שישמור על המשקיעים במקרים של ניהול מדשדש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#