ביהמ"ש דחה נגזרת נגד הדירקטורים בבנק הפועלים שאישרו אשראי ל"מעריב" - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ביהמ"ש דחה נגזרת נגד הדירקטורים בבנק הפועלים שאישרו אשראי ל"מעריב"

השופטת רות רונן: "בהחלט ייתכן כי בזמן אמת חברי הוועדה האמינו שקבלת החלטה בדבר העמדת אשראי נוסף תאפשר לבנק לגבות את האשראי הישן, אך בה בעת, אם לא יינתן אשראי חדש, 'מעריב' תקרוס"

6תגובות
ציון קינן
מוטי מילרוד

בית המשפט הכלכלי בתל אביב דחה היום (א') בקשה לאישור תביעה נגזרת שהוגשה נגד הדירקטורים בבנק הפועלים שאישרו את העמדת האשראי לחברת "מעריב" ב-2009-2008.

"החלטות הנוגעות למתן אשראי כרוכות מעצם טבען בסיכונים (שהאשראי לא יושב) לצד סיכויים. לכן בית המשפט נדרש להימנע מהפעלת ביקורת שיפוטית מחמירה על החלטות מקצועיות בתחום זה, גם כאשר מתברר בדיעבד כי הסיכון שקיבל על עצמו הבנק התממש", הדגישה השופטת רות רונן. השופטת חייבה את התובע הנגזר לשלם הוצאות משפט של 120 אלף שקל.

הבקשה לאישור התביעה הנגזרת הוגשה בנובמבר 2015 על ידי יונתן הרפז, שיוצג על ידי עו"ד שחר ולר. ברשימת הדירקטורים הנתבעים הוא כלל את הדירקטורים שכיהנו כחברי וועדת האשראי בבנק הפועלים בשנים 2008-2009 ביניהם גם ציון קינן שכיהן בעת הרלוונטית כממלא מקום מנכ"ל הבנק, ועמד בראש צוות האשראי של ההנהלה.

בתביעה נטען כי החלטות ועדת האשראי להעמיד אשראי ל"מעריב" היו רשלניות, וכאלה היו גם החלטותיו של קינן שעמד באותה תקופה בראש צוות האשראי של הבנק. ביחס להחלטותיו של קינן נטען כי הן היו מנוגדות להחלטותיה של ועדת האשראי.

התובע הנגזר טען גם כי לוועדת האשראי הוצגו מצגים מטעים ביחס למצבה של "מעריב" והבטוחות הקיימות לאשראי הישן שנתן לה הבנק. עוד טען התובע, כי חברי ועדת האשראי כלל לא קראו את בקשות האשראי לפני הדיונים וכי הבקשות נמסרו להם זמן קצר ביותר קודם. בכל הנוגע לדיון בוועדות האשראי, נטען כי חברי הוועדה לא העלו שאלות בנוגע לבקשות האשראי ולא קיימו דיון רציני. בכל הנוגע לנזק, טען התובע הייצוגי כי אילו היו חברי ועדת האשראי דורשים מ"מעריב" להעמיד בטוחות מספיקות בקשר למסגרת האשראי כולה שהבנק העמיד לה - לא היה צורך במחיקה כלשהי של חוב על ידי הבנק.

בתגובה, טענו הדירקטורים כי הרקע לקבלת החלטות ועדת האשראי היה אינטרס הבנק בהמשך פעילותה של "מעריב" כעסק חי. זאת, על מנת להגדיל את סיכויי מכירתה של החברה לצד שלישי כדי להגדיל את סיכויי הבנק להיפרע את האשראי הישן שהועמד על ידו "למעריב".

הדירקטורים טענו גם כי ההחלטות שעומדות בבסיס הבקשה התקבלו בהליך מקצועי, תוך קיום דיון נרחב וענייני, ותוך הצגת מידע שלם בפני הגורמים המחליטים. בנסיבות אלו, לדבריהם, קמה להם הגנה מכוח כלל שיקול הדעת העסקי.

השופטת רונן התייחסה לכלל שיקול הדעת העסקי ופסקה כי הנטל להוכיח שהוא אינו חל בעניין זה חל על התובע הנגזר שטוען לכך: כלומר, עליו להוכיח כי בקבלת ההחלטות על ידי הדירקטורים ונושאי המשרה הם פעלו שלא בתום לב או בניגוד עניינים או קיבלו החלטה לא מיודעת.

במקרה הזה, לדבריה, נטל ההוכחה שחל על התובע הוא גבוה במיוחד - לאור העובדה כי ההחלטות הדירקטורים להעמיד את האשראי לחברה הן כאלה שנוגעות ללב לבו של העיסוק הבנקאי-מתן אשראי. רונן קבעה כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו בהקשר זה - ולכן עומדת לדירקטורים החזקה הנובעת מכלל שיקול הדעת העסקי - שלפיה ההחלטות היו סבירות ובית המשפט אינו נדרש לבחון אותן לגופן. לדבריה "בהחלט ייתכן כי בזמן אמת חברי הוועדה האמינו שקבלת החלטה בדבר העמדת אשראי נוסף תאפשר לבנק לגבות את האשראי הישן, אך בה בעת, אם לא יינתן אשראי חדש, 'מעריב' תקרוס והבנק לא יצליח לגבות את האשראי הישן".

את בנק הפועלים ייצגו עו"ד פנחס רובין, ירון אלכואי ואמנון ביס ממשרד גורניצקי, את נושאי המשרה ייצגו עו"ד צבי אגמון והלה פלג ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם