בית המשפט העליון יבחן אם הריבית האפסית במשק פוגעת במקבלי פיצויים - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בית המשפט העליון יבחן אם הריבית האפסית במשק פוגעת במקבלי פיצויים

עתירה שהוגשה לעליון דורשת לשנות את אופן חישוב הריבית בעת מתן פיצויים חד־פעמיים בתביעות נזיקין ■ לטענת העותרים, שיעור התשואה שנקבע על כספי פיצויים - 3% - אינו ריאלי ביחס לתשואה הזמינה כיום בשוק ההון על השקעות נזילות ובטוחות, שהיא נמוכה יותר

2תגובות
בית המשפט העליון
אורן בן חקון

סביבת הריבית הנמוכה במשק משפיעה באופן דרמטי על התשואה שיכולים ניזוקים לקבל עבור פיצויים חד־פעמיים שנפסקים בבתי המשפט. למרות נפילת שיעורי הריבית על השקעות בעשור האחרון, בתי המשפט ממשיכים להניח באופן עקבי כי ניזוקים שמקבלים פיצוי חד־פעמי יכולים להשיג תשואה שנתית של 3% בממוצע גם בהשקעות נזילות וסולידיות, אך זוהי הנחה שאינה מציאותית. לראשונה זה 20 שנה, שיעור הריבית שקובעים בתי המשפט לניזוקים על פיצויים בגין נזקים עתידיים ייבחן על ידי בית המשפט העליון.

בית המשפט העליון עתיד לדון בערעור הדדי של ניזוק ושל מאגר ביטוחי הרכב הישראלי (הפול) על היוון התשלומים לתובעים. שיעור ההיוון של פיצוי עתידי עולה כמעט בכל תביעת נזיקין שבה נפסק לניזוק סכום כלשהו בגין רכיב עתידי, כגון שנות הכנסה עתידיות אבודות. במקרים כאלה נוהג בית המשפט לפסוק סכום שישולם באופן חד־פעמי, אבל ישקף את תשלומי הפיצויים שאמורים להינתן לניזוק בעתיד. קביעת סכום חד־פעמי כזה מחייבת היוון של זרם התשלומים העתידי לפי שיעור ריבית היוון מסוימת. לכן, לערעור הנוכחי יש השלכות רוחב על אופן החישוב של סכום הפיצויים המשולמים לתובעים בנזיקין במאות תביעות בשנה.

באחרונה הורה השופט יצחק עמית להעביר את התיק להרכב של שלושה שופטים, לאחר שעמותת אופק חזרה לחיים ביקשה להצטרף לערעור כידיד בית המשפט.

העמותה נוסדה לפני שלוש שנים על ידי רות ועמיעד טאוב, שבנם אופק נפגע קשה בגיל שמונה חודשים כתוצאה מרשלנות רפואית. העמותה פועלת לסייע לניזוקים ולמשפחותיהם.

השופט יצחק עמית
אתר בתי המשפט

הניזוקים מקבלים הכרעות שאינן רצויות

כיום מניחים בתי המשפט לצורך היוון פיצויים כי הריבית במשק היא 3%. מהי משמעות הנחת ריבית של 3%? נניח כי לנכה נפסקו פיצויים של 1,000 שקל לחודש לתקופה של עשר שנים. התשלום הנומינלי המצטבר בעשר שנים (120 חודשים) יהיה 120 אלף שקל, אבל ניתן לשלם לו סכום חד־פעמי המשקף את התשלומים האלה. אם מניחים כי הניזוק יוכל להפקיד את הסכום ולקבל עבורו תשואה של 3% בשנה, די בהפקדה של 103.8 אלף שקל במועד מתן הפיצוי. סכום זה משקף מצב שבו הניזוק ישקיע את כל הסכום, וימשוך ממנו 1,000 שקל בכל חודש. אם הנכה יוכל לקבל ריבית של 3% בשנה בהשקעה סולידית ונזילה, הסכום אמור להספיק בדיוק לעשר השנים שנפסקו.

ריבית היוון של 3% נקבעה בראשונה ב–1976 ונבחנה באחרונה על ידי בתי המשפט ב–1997. בבקשה להצטרף כידיד בית המשפט, טוענת עמותת אופק חזרה לחיים — באמצעות עורכי הדין אסף פוזנר, אריה גרוסמן ונתנאל פוזנר ממשרד עוה"ד קמחי, פלד, פוזנר שילה — כי שיעור התשואה אינו ריאלי ביחס לתשואה הזמינה כיום בשוק ההון על השקעות נזילות ובטוחות.

בבקשה מסבירה העמותה כי הפיצוי שנפסק כיום מחייב את הניזוקים לקבל הכרעות שאינן רצויות. אם למשל הפיצוי מיועד ל–55 שנה ומהוון על פי הנחת תשואה של 3%, אך הניזוק מצליח להשיג בהשקעה סולידית תשואה של 1% בלבד בשנה, אזי פיצוי שנועד להספיק ל–55 שנה יספיק למעט פחות מ–32 שנה וישאיר את הניזוק ללא פיצוי במשך 23 שנה. בנסיבות האלה ניזוקים נופלים כנטל על משפחותיהם או נזקקים לסיוע של המדינה. לחלופין, ניזוקים מסתכנים בהשקעות שאינן סולידיות בתקווה להשיג את התשואה הרצויה, אך הם עלולים לאבד כך את כל כספם.

גם הביטוח הלאומי שינה את שיעור ההיוון

סוגיית שיעור ההיוון של פיצויים חזרה ועלתה בהליכים רבים בשנים האחרונות על רקע סביבת הריבית הנמוכה במשק. זו הפעם הראשונה שבה הסוגיה חוזרת לפתחו של בית המשפט העליון, לאחר שנים רבות שבהן לא דן העליון בשאלה. הסוגיה עלתה בערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים, שסבר כי אין מקום להפחית את ריבית ההיוון.

בתי המשפט המחוזיים בישראל נוטים לראות בריבית היוון של 3% תקדים מחייב של בית המשפט העליון. זוהי גישה ארכאית בעולם של שיעורי ריבית דינמיים, המשתנים בהתאם לנסיבות גלובליות. העמותה מבקשת מבית המשפט העליון לקבוע טכניקה אחרת לקביעת שיעור ההיוון.

בגלל השלכות הרוחב של ההחלטה על כלל הניזוקים במשק, ביקשה העמותה להצטרף לערעור וצירפה חוות דעת של כלכלנית מומחית, ד"ר עדית סולברג, ראש החוג לכלכלה באוניברסיטת אריאל. העמותה טוענת שיש לקבוע את שיעור ריבית ההיוון על סמך התשואה הסולידית הריאלית במשק, כפי שהיא באה לידי ביטוי באיגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד, וזאת בכל מקרה לגופו, בהתאם לטווח שנות הפיצוי שייקבע בית המשפט. לדעת העמותה, שיעור זה יאפשר להשקיע את סכומי הפיצוי בקרנות נאמנות המתמחות באג"ח.

לחיזוק עמדתה מצביעה העמותה על כך שגם המוסד לביטוח לאומי שינה באחרונה את שיעור ההיוון המשמש להיוון הקצבאות המשולמות על ידו, והוריד אותו ל–2%. השינוי נעשה בעקבות המלצת ועדה מקצועית על הורדת שיעור ההיוון. אגב, הוועדה המליצה על הפחתה דרסטית יותר, אך בעקבות חשש מזעזוע במשק נקבע כי ההפחתה תהיה מדורגת, ובשלב זה הועמדה על 2%.

בקנדה שיעור ריבית ההיוון יכול לרדת לאפס

ההתמודדות עם סביבת ריבית אפסית אינה ייחודית לישראל. באנגליה פסק בית המשפט כבר ב–2001 על הפחתת שיעור ריבית ההיוון ל–2.5%. בעקבות משבר האשראי העולמי הוקמה ועדת מומחים, שהורידה את שיעור ההיוון במדינה לשיעור ריבית שלילי — מינוס 0.75%. באירלנד נקבע שיעור היוון של 1.5%. בקנדה הוא נע בין 1.5% ל–2% בהתאם לסוג הנזק, אך השיעור נקבע על סמך תשואות אג"ח ממשלתיות קנדיות, ויכול גם לרדת לשיעור של אפס.

אפשר להעריך כי בית המשפט העליון לא יוכל להתעלם ממציאות הריבית במשק. אם ההחלטה שתתקבל בסופו של דבר תביא להפחתת ריבית, העלות הכספית תגולגל בעיקרה לחברות הביטוח, המשלמות את מרבית הפיצויים במשק. במקרה כזה, צפויות החברות להתניע מהלך להעלאת הפרמיות. חלק מהחברות העלו כבר את הפרמיות בעקבות הורדת ריבית ההיוון של הביטוח הלאומי, בנימוק ששינוי זה מעיד על מגמה צפויה. התערבותו של בית המשפט העליון נראית לפיכך כמעט בלתי־נמנעת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם