רוית ברניב ואבי צבי קיבלו מנטוויז'ן 8 מיליון שקל - וימוסו במחצית הסכום - דין וחשבון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רוית ברניב ואבי צבי קיבלו מנטוויז'ן 8 מיליון שקל - וימוסו במחצית הסכום

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את בקשת השניים להפחית את היקף המס על הכנסה שקיבלו מנטוו'יז'ן לאחר שפרשו מתפקידיהם, בעת שמוזגה עם ברק

תגובות
אבי צבי
ינאי יחיאל

יו"ר תנובה ויו"ר שיכון ובינוי לשעבר, רוית ברניב, ובן זוגה מנכ"ל רשת, אבי צבי, ייאלצו לשלם מס בהיקף של כ-3.5 מיליון שקל, לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את ערעורם להפחית את היקף המס שיושת עליהם מהכנסה שקיבלו לאחר שפרשו מתפקידיהם בחברת נטוויז'ן, בעת שמוזגה עם ברק.

ברניב שימשה מנכ"לית נטוויז'ן בין 2001 ל-2007, צבי שימש סמנכ"ל ומשנה למנכ"לית עד אותה שנה. לפי הסכמי ההעסקה שלהם, הם היו זכאים לקבל 2% מעליית שווי החברה במקרה של מיזוג או מכירה, במידה שזה יעלה מעל ל-54 מיליון שקל.

החברה אכן התמזגה עם ברק 013 ב-2006. בנריב וצבי תבעו את נטוויז'ן ודרשו לקבל את מענק המיזוג ואופציות שהובטחו להם בחברה. ב-2011 הגיעו הצדדים לפשרה שלפיה בנריב קיבלה 4.2 מיליון שקל וצבי קיבל 3.7 מיליון שקל. התשלום הוגדר אז "מענק בגין ויתור על זכויות בגין שינוי מבני ומיזוג, וויתור על זכות התביעה בגין אי מתן אופציות".

ברניב וצבי ביקשו להכיר בהכנסה זו כרווח הון, וכך לשלם מס מופחת של 20% בלבד (1.6 מיליון שקל יחד). ואולם פקיד השומה קבע כי הכנסה זו תהיה חייבת במס שולי (45%) כמו כל הכנסה פירותית אחרת ממעביד. ברניב וצבי עירערו על החלטת פקיד השומה, והשבוע נדחה ערעורם.

השופטת ירדנה סרוסי התייחסה בפסק הדין להחלטות קודמות של בית-המשפט העליון, שלפיהן רק במקרים חריגים ומיוחדים ניתן לסווג תשלום ממעביד לעובד כרווח הון, ורק אם העובד ישכנע כי התשלום שקיבל אינו תחליף להכנסת עבודה. השופטת קבעה כי הפיצוי שניתן לשניים בשל ויתור על זכות התביעה בגין מענק המיזוג הוא הכנסת עבודה לכל דבר, ולכן הם יחויבו בגינו בשיעור המס השולי.

בפסק הדין התייחסה השופטת לאחת הטענות של ברניב וצבי, שלפיהן חלק מהתשלום ניתן להם כתחליף למתן אופציות נוספות בחברה שהובטחו להם. בפסק הדין מצוטט פרוטוקול ועדת הגמול של נטוויז'ן, שבו נכתב כי "חברי הוועדה בחנו מתן אופציות למנכ"ל החברה, רוית ברניב, ולמשנה למנכ"ל החברה, מר אבי צבי, לאור תרומתם לחברה ולאור העובדה שלא הוענקו להם אופציות בחברה מ-2001. חברי הוועדה ביקשו כי ההחלטה על מתן אופציות למנכ"ל החברה ולמשנה למנכ"ל תאושרר על ידי יו"ר דירקטוריון החברה, מר עמי אראל. אישרור זה ניתן לאחר סיום ישיבה זו".

ואולם, בית המשפט לא קיבל זאת שכן הפרוטוקול לא היה חתום ו"נותר בגדר טיוטה, כך שספק אם ניתן להסתמך עליו על מנת ללמוד על זכאות המערערים לאופציות הנוספות". בנוגע לצבי קבעה השופטת כי החברה זנחה את כוונתה המקורית להעניק לו אופציות נוספות, וכי שמו לא נכלל בטיוטת תוכנית המתאר לחלוקת אופציות.

בפסק הדין מצטטת השופטת חלק מעדותו של צבי. במסגרת החקירה הנגדית, כאשר התבקש להצביע על אסמכתה לטענתו בדבר זכאותו לאופציות הנוספות, צבי השיב: "תכוונו אותי איפה אני מוצא את זה...אני לא יודע, אני לא, כרגע אני לא מוצא, אני לא יודע".

בפסק הדין נכתב כי "ברניב וצבי לא הצליחו לשכנע שהיתה התחייבות של החברה להקצות להם את האופציות הנוספות, שכן לא הוכיחו שדירקטוריון החברה אישר את ההקצאה. תוכנית המתאר החתומה אינה אלא חוליה בשרשרת הראיות הקודמות מהן עלינו ללמוד, שהחברה החליטה, בסופו של דבר, לא לאשר את הענקת האופציות הנוספות למערערים, והא ראיה ששמם של המערערים לא מופיע ברשימת העובדים הזכאים לאופציות לפי תוכנית המתאר החתומה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#